התחממות כדור הארץ בפורום מנהלי איכות הסביבה

מימין: (יושב בקהל): פרופ' יהודה כהנא, ראש מכון עסקים בסביבה, אוניברסיטת ת"א, וים ון דורן, יועץ בכיר בחברת רויאל אסקונינג – צילום: באדיבות חברת אביב

כיצד ניתן להגיע לתכנון שיביא ליישום ומילוי מחויבות ישראל בנושא הפחתת גזי החממה כפי שביטא אותה בועידת קופנהגן, שמעון פרס, נשיא המדינה. כזכור הנשיא פרס הבטיח כי ישראל תצמצם את פליטת גזי החממה ב-20 אחוזים עד לשנת 2020, ואף כי התרומה היא בעיני רבים מצומצמת למדי יש שאינם מאמינים כי המדינה תצליח לעמוד בה.

מארגני המפגש הם מכון עסקים וסביבה על שם אקירוב ובית ספר פורטר מהאוניברסיטה העברית, קבוצת הייעוץ אביב וחברת ארד יחסי ציבור ואסטרטגיה.

בפתיחה נשאו דברי ברכה גלי גלט שמחי, מנהלת חטיבת תכנון וסביבה בקבוצת הייעוץ אביב, אדריכל אריה נשר מבית הספר פורטר שדיבר על רשמים ומסקנות מועידת קופנהגן ופרופסור יהודה כהנא מבית ראש מכון אקירוב שדיבר על תחזיות גידול האוכלוסין בעולם והשפעתה על התחממות כדור הארץ.

געגועים לקופנהגן?

שלושה מבין המרצים השתתפו בפורומים שונים בוועידה לשינוי האקלים של האו"ם שהתקיימה בחודש דצמבר בקופנהגן, ח"כ ניצן הורוביץ, אורית נבו, מנהלת ארד תקשורת ועו:ד ציפי איסר-איציק מנכ"ל עמותת אדם, טבע ודין.

בקופנהגן, הסביר הורוביץ, היה ברור שהעניין של התחממות כדור הארץ אינו יותר מדעי-טכני סביבתי ונחלתם של ארגוני סביבה אלא הפך לסוגיה פוליטית מרכזית בעולם כמו נושא פירוז נשק ונושאים אחרים הנדונים בפורומים בין-לאומיים. לדעת הורוביץ וועידת קופנהגן לקחה על עצמה משימה גדולה מאוד של "משטר גוף בין-לאומי". גוף שמתנגש עם ריבונות של מדינות ושיש לו מנגנון של פרוטוקולים ומנהל גופים להוצאתם של פרוטוקולים אלה לפועל, מציין הורוביץ.

ח"כ ניצן הורוביץ מספר בכנס על קופנהגן – צילום: באדיבות חברת אביב

לדעת ח"כ הורוביץ בישראל הממשלה וראש הממשלה נמנעו לפני פתיחת הועידה בקופנהגן מלדון בנושא של התחממות כדור הארץ ומלנקוט עמדה. כיצד תעמוד ישראל במחויבותה? לדעת הורוביץ ההחלטות בנושא התייעלות אנרגטית ועידוד אנרגיה מתחדשת צריכות להתקבל ברמה של ראש הממשלה. הורוביץ סיים באופטימיות וסיפר שללובי חברי הכנסת וגופים אחרים הצעות חוק שיחד עם חוק אוויר נקי שיכנס לתוקפו בשנת 2011 יצליחו אולי להביא את ישראל למלא את מחויבותה.

נבו זוכרת בעיקר את קמפיין טיק טיק טק (Tck tck tck) ביוזמתו של הארגון הבין לאומי פורום הומניטארי בניהולו של דוד ג'ון, הווס (Havas) שהוא גם ארגון הגג של חברת ארד. הקמפיין שהחל מספר שבועות לפני תחילת ועידת קופנהגן הוציא קליפ אותו הציגה נבו בכנס בסרטון קצר. הסיסמאות הפשוטות כמו "הגיע הזמן לנקוט בעמדה" או "כיצד נרקוד כשהעולם נשרף" הצליחו לשכנע כ-15 מיליון איש לחתום על עצומה למען הסכם מחייב.

עו"ד איסר הראל זוכרת את האכזבה בתום הוועידה בקופנהגן: "עוד לפני הועידה ידענו שלא תהייה אמנה אך הציבור ציפה למסמך פוליטי מחייב עם הגדרות ולוח זמנים".

התעשייה ההולנדית והתחממות כדור הארץ

וים ון דורן, יועץ בכיר בחברת רויאל אסקונינג הרצה על הדרך שעושים תעשיינים והממשלה בהולנד כדי להגיע למצב האידיאלי של פעולה על פי העיקרון מעריסה לעריסה. לפי עיקרון זה, מפעל מייצר את כל צריכת האנרגיה שלו ואינו פולט דבר לא לאוויר, לא למקורות המים ולא בהטמנה בקרקע. ון דורן מספר שאחרי סרטו של אל גור "אמת מדאיגה" המודעות בקרב האוכלוסייה לנושא התחממות כדור הארץ עלתה בהולנד והממשלה יכלה לנקוט באמצעים מחייבים. הפעילות למען הסביבה מתחילה בהולנד במדיניות הממשלה מסביר ון דורן. ממשלת הולנד הציבה לעצמה יעדים ירוקים:

- בשנת 2010 כל הרכש הממשלתי יהיה של חומרים בני קיימא, רשויות מקומיות מתחייבות להגיע לכך ש-75 אחוז מהרכש שלהם יהיה ירוק.

- בשנת 2015, גם הרשויות ירכשו 100 אחוז חומרים בני קיימא כך גם בתי חולים, בתי ספר וכל הארגונים בציבוריים. בנוסף הופכים את הגגות לגנים ירוקים גם בקרב התושבים ולא רק במוסדות. בנושא התחבורה נעשה עידוד תחבורה ציבורית והולנד ידועה בהרגל הרווח בקרב תושביה של רכיבה על אופניים.

- בקרב התעשייה, 14 חברות גדולות הסכימו להפחית שלושה אחוז אנרגיה מדי שנה עד שיגיעו להפחתה של 20 אחוזים. החברות מארגנות תחבורה כדי שעובדיהם לא יסעו במכוניות הפרטיות שלהן.

ון דורן הביא דוגמא של מספר מפעלים בהולנד שמצליחים לעשות 10 אחוז שימוש חוזר במים, הוא סיים בהצגת לוח זמנים כיצד ניצן להגיע משלב של אי מעורבות בנושא הסביבה לשלב של פעילות על פי העיקרון של "מעריסה לעריסה".

מדיניות המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן ראש אגף למדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה הפיחה רוח של אופטימיות אצל משתתפי הפורום. בניהולו של השר גלעד ארדן, כהן מבטיחה שבעשורים הבאים תתקיים כלכלה שונה עם כללי משחק אחרים מאלה הידועים היום. המטרה של המשרד איננה רק להגיע לתקינה שתעמוד בסטנדרטים האירופים המחמירים אלא שישראל תהיה בין המדינות שיקבלו את ההזדמנויות שהכלכלה העולמית תציעה, אומרת כהן.

לגבי מחויבות הממשלה בנושא הסביבה כהן דברה על הצבת יעדים ברורים, תחיקה חדשה ושינוי בהתנהלות של הרכש הממשלתי. היא מבטיחה שבקרוב תתקבל החלטת ממשלה שאת ביצועה יוביל משרד האוצר בנושא חוק האריזות, שיפור חוק הפיקדון וביסוס נורמות בביצוע חוק אוויר נקי וחוק המזהם משלם. לגבי נושא הרכש הציבורי, במדינות אירופה זיהו שעצם המעבר של רכש ממשלתי לחומרים בני קיים יצר שוק של מוצרים אלה. כהן ציינה שבקרוב יוכנסו "סעיפים ירוקים" לחוק המכרזים, תיושם ההחלטה של ממשלה ירוקה שיביאו להתייעלות של משרדי הממשלה.

יחד עם משרד התמ"ת יקבעו תמריצים למפעלים שיהפכו לבטה סייט (אתר ניסיוני) לטכנולוגיות ידידותיות לסביבה. לגבי האכיפה הזכירה כהן את אבטחתו של השר ארדן "אפס סובלנות כלפי גופים מזהמים" ובקרוב יתחילו ביישום נוהל אכיפה חדש עם קיצור לוח זמנים ופיתוח כלים לאכיפה.

עו"ד עידית רייטר שותפה במשרד עו"ד יובל לוי ושות' מספרת שחלק מהחוקי ההון המבטיחים התחשבות בסיכונים סביבתיים כבר קיים משנת 2004 לגבי חובת הדיווח של גופים הנסחרים בבורסה. לשון החוק מחייב לדווח בעניינים מהותיים ונושא הסביבה הפך לאחרונה לנושא מהותי שיש עליו חובת דיווח. רייטר מציעה לעסוק פחות ברגולציה ולתת יותר לשוק לפעול ולעודד ללכת בכיוון הנכון באמצעות תמריצים וסובסידיות ולא באמצעות חקיקה בלבד.

"היה טוב אילו הבנקים היו מציעים באופן וולונטרי לבדוק סיכונים סביבתיים לפני אישור ממון של עסקאות" אומרת רייטר. בנקים יכולים להחליט לממן פרויקטים בעלי סיכון סביבתי גבוהה אם הם לוקחים בחשבון ומודעים לסיכון, היא מסכמת.

גם אם ועידת קופנהגן אכזבה רבים, נושא התחממות כדור הארץ וכיצד להפחית את כמות גזי החממה שאנחנו פולטים, לא יורד מהפרק גם אחרי חודשיים.

*פורום מנהלי איכות הסביבה הינו פורום מקצועי של מנהלים שאחראים בתחום עיסוקם על נושא איכות הסביבה בחברה בה הם פועלים. חברי הפורום מתכנסים אחת לרבעון ליום עיון בו הם דנים בסוגיות ותחומים מקצועיים שעומדים במוקד השיח המקצועי של מנהלים בארץ ובעולם בתחום הסביבה, הרגולציה, הכלכלה ומה שביניהם.

למאמר על עיקרון מעריסה לעריסה www.epochtimes.co.il/news/content/view/10798/92

בריטניה: מתפתחת תעשיית צעצועי אפליקציה

עוד כתבות נצפות...