כיום כדי לגדל ירקות לצריכה הביתית ואולי, גם לתת מתנות למשפחה וחברים, לא חייבים להשתלט על שטחי אדמה נרחבים, מספיק להקים "אוהל" בחצר באמצעות שיטת האגרופוניקה. לא חייבים לגור בצמוד קרקע עם לצר, אפשר גם להקים מערכת אקוופונית על המרפסת או על הגג.

אקוופוניקה, היא שילוב של חקלאות ימית (אקווה קולטורה) וגידול מנותק מצע (הידרו-פוניקה). זהו שילוב של גידול מימי אינטנסיבי יחד עם גידול הידרופוני במערכת אחת סגורה. מערכות אקוופוניות הן אחת משיטות יצור המזון היעילות והמתקדמות מבין מגוון שיטות גידול המזון הביתי והמסחרי כאחד.

יש בשיטה גם שילוב של השבת מים על ידי הטיהור שלהם. הסוד להצלחה של המערכות הוא באיזון הנכון בין הדגים לצמחים, בהבנה בסיסית של התהליכים המשפיעים, ובכך שאנו מחקים את הטבע ביצירת אקו-סיסטמה זעירה שאנו מזינים בדגיגים חדשים ושתילים.

כיצד זה פועל?

שלושת האלמנטים החשובים בכל מערכת אקוופונית הם הצמחים, הדגים והבקטריה המועילה (beneficial bacteria) הנוכחיים במערכת. בפשטות – מאכילים את הדגים, הבקטריה הופכת את הפרשותיהם לדשן טבעי לצמחים ואלו בתורם מטהרים את המים החוזרים לדגים.

למרות שהתהליכים הביולוגים המתרחשים במערכת אקוופונית הם מורכבים ומרתקים, הציוד והתפעול של מערכת אקוופונית אינם דורשים ידע מקצועי מוקדם. מערכת אקוופונית כוללת מיכל דגים, אגני גידול ירקות (המשמשים כפילטר ביולוגי), משאבה, מפוח אוויר, חלקי צנרת וחיבור למקור מים ואנרגיה וכמובן, דגים וצמחים…. יש הרכבים רבים של מערכות כאלו, בהתאם למקום הזמין, לצרכים ולתקציב.

במערכות גידול דגים מסתחררת (מיכל, משאבה, פילטר ביולוגי) קונבנציונליות, הניטראטים (חנקות) מסולקים מהמים דרך פילטרים סינטטיים והחלפת אחוז מסוים מן המים. במערכות גידול הידרו-פוניות מוסיפים מלחים אנורגאנים כדי להזין את הצמחים. כאשר יורד ריכוז המלחים, אחוז מן המים מוחלף במים מועשרים. בשני המקרים הנ"ל, יש בזבוז. סילוק המים העשירים בחומרי הזנה (נוטריאנטים) למערכת טיהור השפכים או אפילו ישירות לים יוצר זיהום.

השילוב בין ההידרופוניקה למערכת אקווה-קולטורה מסתחררת הוא זה שיוצר את ה"קסם המיקרוביאלי" הנקרא אקוופוניקה. יש מספר רב של תצורות והרכבים למערכות אקוופוניקה, כאשר הגיוון הוא בעיקר בשיטת גידול הצמחים.

להדגמת פעולת מערכת אקוופונית מעולה – לחץ כאן

ירקות ודגים טריים ללא הפסקה במערכת בת קיימא

כיוון שכל מערכת אקוופונית היא מעל לכל יצרנית ולכולן יתרונות וחסרונות, הבחירה במערכת מסוימת תלויה בעיקר בשיקולים אישיים, במיקום, בצרכים ובזמינות משאבים. ללא תלות בשיטת הגידול שנבחרה, כל המערכות האקוופוניות הן בנות קיימא ממספר סיבות:

- כולן מייצרות מזון בריא ומזין (אין שימוש בחומרי הדברה או אנטיביוטיקה)

- הן צורכות הרבה פחות מים ואנרגיה מגידול מקביל,

- הן אינן מזהמות את הסביבה

- הן מודולריות לחלוטין והן בעלות ערך חינוכי רב

על סוגי הדגים שניתן לגדל במערכת נמנים דגים כאמנון (מושט), בורי, ברמונדי, פורל וכן דגי נוי כקוי, דגי זהב, גופי וכדומה. ניתן לגדל במערכות אקוופוניות מגוון רב ביותר של הצמחים שזה כולל את כל ירקות העלווה, עשבי תבלין, עגבנייה, מלפפון, סלק, פלפלים, קישוא, כרוב, ברוקולי ועוד ועוד.

חשוב לי לציין, כי הניסיון שלנו מגידולים במערכות אקוופוניות הוא חיובי ביותר. בחממה הקטנה שלנו בכרכור אשתי ואני מגדלים יבול רב של ירקות, מזה שנתיים, ונהנים מדגי אמנון במשקל 900 גר' (!) בכל עת שמתחשק לנו. כיוון שהמערכת מספקת תנאי גידול אופטימליים, קצב הגדילה של הירקות מואץ וניתן לשתול בצפיפות רבה. מערכת שבנויה נכון דורשת תחזוקה מועטה יחסית, מספר דקות ביום, אבל אני מבטיח לכם שתרצו לבלות לידה הרבה יותר!

מערכת בוגרת ומבוססת מניבה בכל יום יבול של ירק טרי, טעים ובריא, וכ-50 ק"ג דגים לשנה (כ-2 דגים לשבוע בממוצע)!

קצת היסטוריה

הרעיון של שימוש בהפרשות דגים לדישון ירקות (העיקרון הבסיסי של אקוופוניקה) הוא עתיק יומין. האצטקים שחיו עם בוא הספרדים במרכז אמריקה לפני כ-500 שנה כסר השתמשו בשיטה דומה. הם נהגו להנדס מערכת השקיה בשם 'צ'ינמפות', שתי וערב של תעלות ואיים מלאכותיים בהם הם גידלו יבולים מגוונים תוך ניצול הבוצה העשירה בתעלות. הסינים נהגו להקים מערכות אקולוגיות סימביוטיות שכללו דגים, ברווזים וצמחים אשר כל אחד בתורו מילא תפקיד בבריאות ושלמות המערכת.

בעת המודרנית, הראשונים ששילבו את התפיסה ההוליסטית היו ג'ון וננסי טוד, אשר יחד עם וויליאם מקלארני עיצבו בשנת 1969 אב-טיפוס למעיין "תיבת נח" חקלאית שהייתה לחלוטין בת קיימא ויכלה לקיים את צרכיהם התזונתיים של משפחה בת ארבע נפשות לאורך כל השנה.

בשנות ה-80 צוות מאוניברסיטת צפון קרוליינה הקים מערכת אקוופונית סגורה כניסוי מדעי. המחקר שפרסם אחד מאנשי הצוות, מרק מקמורתי, משמש כבסיס המדעי למערכות אקוופוניות בעולם כיום.

בתחילת שנות ה-90 זוג ממדינת מיסורי, פאולה וג'ון ספראנו הסבו את המערכת של צפון קרולינה ויצרו את ה-biofonics system, מערכת המחולקת לאונות שבה לכל אונה מיכל דגים מרכזי ושישה אגני ירקות. המערכת שפיתחו הייתה אמינה, זולה, יציבה ומעל הכול מניבה. ככזאת המערכת שימשה ומשמשת מודל לחיקוי במקומות רבים בעולם. בערך באותה עת, דוקטור ג'יימס ראקוצ'י (Rakocy) מאוניברסיטת איי הבתולה (UVI) ועוזריו פיתחו לראשונה מערכת אקוופונית בקנה מידה מסחרי המבוססת על מיכלי דגים ותעלות ארוכות לגידול צף.

גם בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, גילו את הפוטנציאל הרב שטמון בגידולים אקוופונים וכבר למעלה מ-20 שנה שמבצעים ניסויים ואף מגדלים באופן תעשייתי ואינטנסיבי גידולים אקוופונים. קיים שיתוף פעולה הדוק בין המוסד למחקר ופיתוח (מו"פ) לבין מוסדות שונים העוסקים בפיתוחים בתחומי החקלאות והמחקר, ובכללם תחנות הפיתוח והמחקר בגינוסר, בדור, בחממה המדעית בעין שמר, במכון הלאומי לחקלאות ימית באילת, במכון וולקני ובפקולטה לחקלאות. מו"פ נגב-ערבה הקים בשנים האחרונות מספר משקי מודל לגידול דגים אינטנסיבי במערכות אקוופוניות חדשות וידידותיות לסביבה אשר מאפשרות ניצול יחסי של יתרונות האזור, כגון מזג אויר חם במשך תשעה חודשים בשנה (מאפשר תקופות גידול ארוכות של דגי מים חמים ובניהם אמנון), שפע מים מליחים גיאותרמיים באזורים מסוימים המאפשרים גידול בחורף, ריחוק גאוגרפי המקנה לדגים בידוד מגורמי מחלות שונים וכמובן חיסכון במים המקבל משנה תוקף בארצנו .

בשנים האחרונות התווסף חומר רב בנושא במיוחד בתחום הגידול הביתי והחוות הזעירות. למי שמתעניין, מומלץ מאד להצטרף לאחד הפורומים (קישורים למטה) המצוינים הקיימים ברשת וללמוד מנסיונם הרב של מאות מגדלים זעירים בעולם. וכן – לא ירחק היום, בו יוקם הפורום העברי הראשון לאקוופוניקה. תודות למאמצים של האנשים בעלי החזון, האקוופוניקה זוכה לגלגול מודרני של רעיון ישן נושן.

* על הכותב

תומר שגיא הוא שותף בחברת Livingreen שהוקמה על ידי ביולוגים ימיים בוגרי המסלול למדעי הים, מכמורת. החברה מתכננת ומקימה מערכות אקולוגיות כגון מערכות יצור מזון אינטנסיביות, מערכות נוי אקולוגיות, מערכות מחזור מים ביתיות ובניית תוכניות לימוד במגוון תחומי קיימות ומחזור.

אנו מציעים מגוון מערכות אקוופוניות בגדלים משתנים החל מגודל המתאים למרפסת וכלה בחממה קטנה של 3X3 לחצר. המערכת שלמה, אסטטית ומוכנה להפעלה, רק להוסיף מים ושתילים (הדגים עלינו!). חשוב לדעת, כי לכל מערכת ביולוגית יש זמן התבססות, אולם בתנאים הנכונים המערכת מתחילה לייצר ירקות תוך מספר שבועות, ודגים תוך כ-6 חודשים. תמונות, אינפורמציה נוספת, ייעוץ והצעת מחיר ניתן לקבל באתר שלנו, Livingreen

קישורים נוספים מומלצים:

www.greenhouse.org.il/

www.urbanaquaponics.net.au/home

http://www.aquaponics.net.au/

www.jaggartech.com/snsaqua

המאמר פורסם באתר תשתיות

תגיות: חיסכון במים