פוגורליץ' מנגן שופן

איוו פוגורליץ' – צילום: אנטוניו דמאטו

פוגורליץ' ייתן סדרת רסיטלים בתל אביב, בירושלים, בחיפה ובבאר שבע, בהם יקדיש חלק ניכר מהתכנית לשופן לרגל 200 שנה להולדתו. פוגורליץ' ביקר בישראל כמה פעמים. הפעם האחרונה הייתה לפני שנתיים, אז התארח בפסטיבל למוסיקה קלאסית בים האדום וניגן רסיטל קצר.

פוגורליץ' נולד בבלגרד, יוגוסלביה בשנת 1958 לאם סרבית ולאב קרואטי שהיה נגן קונטרבס ועסק בהלחנה ובניצוח. הוא החל ללמוד נגינה בגיל 7 בבית הספר יוסיף סלבינסקי בבלגרד. כשהיה בן 11 שמע אותו המורה הדגול מלינין, התרשם עמוקות מנגינתו והזמין אותו אליו למוסקבה. פוגורליץ' סיים את לימודיו בקונסרבטוריון היוקרתי על שם צ'ייקובסקי כשהיה בן 18.

למרות הביקורות המצוינות והשבחים הרבים בהם זכה, הרגיש פוגורליץ' כי משהו חסר בנגינתו. הוא עבר ללמוד אצל מורה בשם אליס קזארארדזה, ובהיותו בן 22 התחתן אתה למרות הפרש הגילים הגדול ביניהם – 17 שנה. הרומן המוסיקלי והאישי נמשך עד למותה הפתאומי בשנת 1996. אז הוא פרש מנגינה למספר שנים ועסק בעיצוב תכשיטים, ועבר להתגורר בשוויץ.

פוגורליץ' זכה לפרסום רב כבר בסוף שנות השבעים ובה בעת זכה בכמה פרסים בתחרויות שונות. אך בעקבות תקרית בתחרות על שם שופן שהתקיימה בוורשה ב-1980 הוא זכה לפרסומו הבין-לאומי. חבר השופטים באותה תחרות לא רצה להעלות את פוגורליץ' לגמר. יש אומרים שהדבר נבע משיקולים פוליטיים ומכך שהיה להם לקשה לקבל את נגינתו יוצאת הדופן. אבל בעקבות הדחתו פרשה הפסנתרנית הידועה מרתה ארחריץ' מחבר השופטים, תוך כדי שהיא צועקת "מה אתם עושים? האיש הזה גאון!" פרישתה ולחץ הקהל עשו את שלהם ופוגורליץ' הפך להיות פסנתרן מבוקש בעל שם בין-לאומי והופיע עם התזמורות הגדולות והיוקרתיות ביותר בעולם.

הפרשנויות שלו ליצירות מוסיקליות נחשבות כמשנות סדרי עולם. הן ייחודיות עד קיצוניות, ונדמה למאזין כי פוגורליץ' מתעלם לגמרי ממסורות הביצוע שהיו מקובלות לאורך השנים. אך למרות זאת הוא פסנתרן בעל שם בכל העולם.

מתחילת שנות השמונים של המאה שעברה הוא מופיע ברחבי העולם ברסיטלים ועם התזמורות והמנצחים החשובים ביותר. הוא אף הקליט בחברת דויטשה גרמופון בחוזה אקסלוסיבי.

פוגורליץ' נחשב פילנתרופ ותורם למטרות נעלות. הוא הקים על שמו קרן בקרואטיה המקיימת תחרות בין-לאומית הנחשבת יוקרתית מאוד ומסייעת למוסיקאים צעירים.

בנוסף, הוא מקיים פסטיבלים לכישרונות צעירים, וכן הקים קרן למימון הקמת בית חולים בסרייבו. על פועלו זכה ב-1998 לתואר "שגריר של רצון טוב" מטעם אונסק"ו והיה לפסנתרן הקלאסי הראשון שמונה לתפקיד זה.

בין שנת 1989 לשנת 1997 הוא ניהל פסטיבל על שמו בעיר ויסבדן בגרמניה, בו נתן במה והזדמנות לעשרות מוסיקאים צעירים להופיע לצידם של מוסיקאים בעלי שם.

בשנת 1993 הקים את התחרות הבין-לאומית לפסנתר סולו וב-1994 בשלהי המלחמה ביוגוסלביה, הקים קרן לסיוע לאנשי סרייבו וסייע באיסוף כספים לשיקומה של העיר. עד היום הוא מסייע למטרות צדקה ולארגונים רבים.

עוד כתבות נצפות...