מתברר שתרגול תדיר של מדיטציה משפיע על מבנה המוח כך שמופחתת הרגישות לכאב – צילום: faluninfo.net
תדיר מסייע לעיבוי אזור במוח המווסת את תחושת הכאב. כך גילו חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול שבקנדה שביקשו לבחון את השפעות תרגול המדיטציה על מבנה המוח. במחקר, שפורסם בכתב העת Emotion , השוו החוקרים את עובי החומר האפור בקליפת המוח (חומר המורכב מגרעיני תאי העצב) בין אנשים המתרגלים מדיטציית זן לבין אנשים שכלל אינם מתרגלים מדיטציה. החוקרים גילו ראיות לכך שתרגול מדיטציה תדיר במשך תקופה ממושכת עשוי לחזק (לעבות) אזור מרכזי במוח המסדיר את תחושת הכאב ומפחית את מידת הרגישות לו.
במסגרת המחקר בחן צוות החוקרים 17 מתרגלי מדיטציה ו-18 אנשים שאינם מתרגלים מדיטציה ואף מעולם לא תרגלו יוגה ולא סבלו מכאבים כרוניים או ממחלות נוירולוגיות או פסיכולוגיות. על שוקי הרגל של הנבדקים הונחה צלחת חמה ונמדדה מידת רגישותם לחום. מוחותיהם של הנבדקים נסרקו גם באמצעות MRI, ונמצא כי אזורים מרכזיים במוח המסדירים רגשות וכאבים היו עבים יותר במידה ניכרת בקרב מתרגלי המדיטציה בהשוואה לאלו שאינם מתרגלים.
מוביל המחקר, תלמיד הדוקטורט ג'ושוע גרנט מאוניברסיטת מונטריאול, מעלה את האפשרות שתנוחות הישיבה המכאיבות לעתים בהן מתנסים המתרגלים מובילות לעיבוי קליפת המוח ולהפחתת הרגישות לכאב. גרנט גם מציין שתרגול מדיטציה מסייע באופן כללי להסדרת כאבים ולמניעת הפחתת נפח החומר האפור בגיל זקנה.
תוצאותיו של מחקר זה תואמות למחקרים קודמים: בנובמבר 2005 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת ייל שבארה"ב שחלקי מוח מתעבים הודות לתרגול מדיטציה, וביניהם כאלו הקשורים לתפישה חושית, שמיעתית וחזותית. במאי 2009 פרסמה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס את מחקרה ממנו עולה שתרגול תדיר של מדיטציה מגדיל את כמות החומר האפור במוח, למשל באזורים האחראים על עיבוד רגשות. תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם מחקרים המראים שגם אצל מוסיקאים מקצועיים, אתלטים ובלשנים קיימת התעבות של האזורים הרלוונטיים בקליפת המוח.
