דו"ח על האוויר שנושמים והמים לשימושם של תושבי הגליל המערבי

ערובה בין העצים - אילוסטרציה - צילום: אפוק טיימס

את ממצאי הדו"ח חשפו בפני עיתונאים נציגי העמותה ד"ר ברננדה פליקשטיין, עו"ד ג'מילה הרדל ואכים וליאורה אמיתי. ד"ר נדב דוידוביץ' עוד בטרם פרסומו לציבור.

העמותה, לדברי נציגיה, שמה לה למטרה לבדוק אם הרשויות מקיימות פיקוח שוטף על פי חוק על אופן התנהלותם הסביבתית של מפעלים תעשייתיים, ומה מידת עמידתם בדרישות הסביבתיות שנקבעו להם על פי חוק.

הדו"ח בוחן מי מנטר, מי מפקח על הניטור, ומי מפקח על פעילות המפעל, מי אוסף את הנתונים שנצברו במהלך הפיקוח ובהמשך לפי הצורך, מי במקרים של עבֵרות לכאורה, אוכף את החוק. אמיתי טוענת שאכן היו הישגים גדולים בחקיקה לגבי זיהום אוויר ומים, אך לא היה שיפור ניכר ביישום ובאכיפה בשטח.

ואולי דבריו של שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא ויו"ר השלטון המקומי בכנס "ממשבר לצמיחה" שהתקיים באמצע יולי 2009 מביעים יותר מכל את מקום הפריפריה בנושא: "כדי למשוך משקיעים מהסקטור הפרטי אנחנו מתבקשים להנמיך את דרישות תנאי תעסוקה ואת תקני איכות הסביבה - אם לא נאפשר לזהם יותר מאשר במרכז, לא יסכימו לפתוח מפעל בפריפריה".

באתר האינטרנט שלו הגיב המשרד להגנת הסביבה על הדו"ח ונביא בהמשך מול טענות הדו"ח את התגובה של המשרד.

האם חוק אוויר נקי יסדיר את נושא הפליטות

לדברי מחברי הדו"ח, חוק אוויר נקי מקיף ביותר, מבוסס על הסדרה הנהוגה באירופה, מוקרני ומתקדם. אך מחברי הדו"ח חוששים שמאחר ומדובר שיישומו יהיה הדרגתי, "נצטרך להמתין עוד שנים רבות ליישום מלא ומקיף של החוק בכל ענפי התעשייה".

תגובת המשרד להגנת הסביבה כאמור הייתה שחוק אוויר נקי יסדיר את נושא הפליטות. "הדוח מתמקד במפעלים קטנים מאוד או זניחים מבחינת הפליטות לאוויר- מתוך 25 המפעלים במחוז צפון, שנסקרו על ידי כותבי הדוח, שנייםבלבד (פרופאל וכרמוכרום) הם מפעלים עם פוטנציאל זיהום אוויר גבוה, 15 מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר נמוךולשמונה מפעלים פליטות זניחות" נאמר בתגובה.

כשנשאלה אמיתי בעת מסיבת העיתונאים האם חוק אוויר נקי אינו אמור לפתור את הבעיה היא הטילה בכך ספק. החוק הוא טוב אך האם יצליח המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות לאכוף אותו. אמיתי הטילה ספק בכך. "המשרד להגנת הסביבה עצמו מסר כי בתחילה יתמקד ב-150 המפעלים הגדולים עם פוטנציאל זיהום גבוה". האם אוכלוסיה הנמצאת בסביבת מפעלים מזהמים שאינם בין 150 המפעלים הנבחרים ימשיכו גם אחרי היכנס חוק אוויר נקי לתוקפו לנשום אוויר מזוהם?

העדר שקיפות וקושי לאסוף נתונים אמינים

העמותה לא בצעה בדיקות שטח משלה והגיע למסקנות החמורות המפורטות בדוח על סמך איסוף נתונים של בדיקות שבוצעות באחריות המפעלים ובדיקות הפתע שמבצעים המשרד להגנת הסביבה והיחידות הסביבתיות של הרשויות המקומיות.

בעת חיפש אחר מידע להפקת הדו"ח גילו בעמותה שלמרות שיתוף הפעולה שגילו הן מצד המפעלים במרבית המקרים והן במשרד להגנת הסביבה ישנו מחסור חמור במידע שאולי מעיד על חסר בביצוע בדיקות הניטור להן מחויבים המפעלים ובבדיקות הפתע שאמור לבצע המשרד להגנת הסביבה. במקרים מסוימים כל מה שיכלו ללקט הוא מדע משנת 2007. אין בדו"ח ממצאים שהם מעבר לשנת 2008, מרביתם מתבססים על בדיקות שבוצעו בשנים 2006-2007.

אמיתי טענה בפני העיתונאים שהעמותה גילתה במשך עבודתה על הדו"ח שיש פגיעה בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת. היא הביאה לדוגמה את חוסר האפשרות לעשות שימוש בנתונים על חומרים מסוכנים של מפעל זובלובק בנהרייה אותם מצאו במאגר הנתונים של המשרד לאיכות הסביבה. לדברי אמיתי, זה האחרון לא היה מוכן למסור את המידע לעמותה אחרי שפנו למפעל שלא הסכים לחשוף את המידע. אמיתי מקווה שהתיקון בחוק המידע שאמור להיכנס לתוקפו בעוד חצי שנה ישפר את המצב ושרשויות יפרסמו גם באמצעות אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות ושל המשרד להגנת הסביבה.

המשרד להגנת הסביבה מגיב: "למשרד בסיס נתונים ממוחשב ועדכני המכיל נתונים של כל המפעלים שיש להם פליטות לאוויר - בסיס מידע זה מעודכן באופן שוטף, ומאפשר מעקב ובקרה אחר העמידה בתנאי רישיון העסק (עמידה בתקני פליטה, ביצוע בדיקות תקופתיות והגשת דוחות)".

בתגובת המשרד מסביר שהוא סיים הקמת מערכות מחשוב ותשתיות נדרשות לאיסוף ופרסום הנתונים ושעם כניסת חוק אוויר נקי לתוקף בתחילת 2011, יחל פרסום שיכלול את נתוני הפליטה של המפעלים, נתוני סקרים סביבתיים, בקשות להיתר והיתרים של כלל המפעלים. בנוסף מבטיח המשרד אכיפה של קנסות כבדים למזהמים על פי הסמכויות שהחוק מקנה למשרד. לגבי בדיקות פתע אומר המשרד להגנת הסביבה שלגבי במפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אויר גבוה, תדירות ביצוע הבדיקות גבוהה יותר ושהנחיות אלו מיושמות גם בתוכניות האכיפה שנקבעו לשנת 2010.

קשר בין פליטת מזהמים לממצאים בריאותיים

ד"ר דוידוביץ' טען במסיבת העיתונאים שאין מספיק מידע בארץ על הקשר בין חשיפה למזהמים לבין תחלואה. לדעתו חייבים לחבר בין המשרד להגנת הסביבה שבידיו מידע על פליטת מזהמים לבין מזרד הבריאות לו מידע על נתוני תחלואה באזורים שונים. לדעת דוידוביץ', בקרה על בריאות העובד גם היא לוקה בחסר ולא מתייחסים לאוכלוסיות החלשות יותר מבחינת חשיפה למזהמים כמו ילדים, קשישים ונשים בהריון. ד"ר דוידוביץ' טוען גם הוא לחוסר שקיפות ומסביר שלא ניתן לקבל מקופות החולים נתונים על תחלואה. ד"ר דוידוביץ' סיפר על תוכנית באירופה המחברת בין נתוני חשיפה לנתוני התחלואה ואומר שהציבור צריך לדרוש תוכנית לאומית שכזו.

כיום בארץ, אומרים מחברי הדו"ח ישנם 6,000 מפעלים שרבים מהם נמצאים בקרבת ריכוזי אוכלוסיה. האם מוצדק להעדיף טיפול במפעלים המזהמים ביותר ברמה הארצית ללא קשר לאוכלוסייה הנחשפת לזיהום?

חריגות מהתקן הישראלי הפרטי

לדברי הדו"ח התקנים שנקבעו למפעלים בנושא זיהום אוויר הם סלחניים וותרניים למדי לעומת התקנים הקיימים בעולם המערבי ובעיקר באירופה. מרבית המפעלים שנבחנו לא עמדו גם בתקנים אלה. הדו"ח מקדיש עמוד שלם לכל מפעל שנבדק, בתחילה נתונים כלליים על מפעל והסיווג שלו (ראה בהמשך הכתבה על הסיווגים). בצד שמאל של העמוד, סקיצה של מפה המתארת את מיקומו של המפעל ואת המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה. בהמשך מביא הדו"ח תקציר על המפעל, נתונים על הטכנולוגיות בשימוש ועל מה מתבססים הממצאים המפורטים על עמידה בתקני אוויר ושפכים.

בחלק מן המקרים נמצאו בחומרים כמו גז CO ודיכלורמתן, חריגות באלפי אחוזים. בשפכים היו חריגות של מאות אחוזים בחלקיקים מרחפים, בדיוקסינים ובסולפטים. מרבית שפכי המפעלים מועברים למכוני הטיהור של הרשויות לאחר טיפול במפעל. לגבי המריגות אמרה ואכים "כאשר מגיעים מי השפכים של מפעלי התעשייה אל מכוני הטיהור מבלי שטופלו חומרים מסוכנים, הם לא יטופלו שם כי לא קיימות מערכות לטיפול". לדבריה באזור הגליל המערבי מקרים של גודש הם שכיחים ואז השפכים הגולמיים של הרשות, כולל שפכי התעשייה הלא מטופלים והמכילים חומרים מסוכנים זורמים לנחלים ומשם לים. חופי הים בעכו נסגרים בתדירות גבוהה בשל מים מזוהמים עד כדי סכנה לרחצה בהם.

העמותה העבירה למפעלים את הממצאים ומרביתם הגיבו כי הם עומדים בתנאי הרישיון.

המשרד להגנת הסביבה מתייחס בתגובה שלו בעיקר למה שיקרה בעתיד עם הפעלת חוק אוויר נקי: "תהייה חובת קבלת היתר פליטה למפעלים גדולים, הכוללת דרישה ליישום טכנולוגיות מיטביות - BAT (Best Available Technology)" המשרד לדבריו, יסיים עד יולי השנה, כנדרש בחוק, הכנת תקנות המסדירות את הליך מתן ההיתרים וכן תקנות נוספות בעניין גביית אגרות. סקטור ראשון, תעשיית המתכת מוגדרת בחוק כתעשייה הראשונה הנדרשת לקבל היתרים החל מ- מרץ 2011 . שאר התעשיות . נדרשות לכך באופן מדורג עד 2015. המשרד מבטיח כי יקבעו תקנים חדשים הקובעים את רמת הזיהום המותרת בסביבה תוך הגנה על בריאות האדם והסביבה. בתגובת המשרד נאמר שהוא סיים גיבוש תקנות חדשות על בסיס התקינה הנהוגה באירופה וארה"ב. התקנים עוברים בימים הקרובים לאישור הכנסת.

מי ומה קובעים את תקן זיהום האוויר היום

בעולם המערבי תקנים לכל היבטי הייצור התעשייה מסודרים בספרים עבי כרס. לא דומה הדבר בישראל, בעוד קיים תקן המתאר איזה אוויר עלינו לנשום ומה הרכבו מבחינת ריכוז המזהמים בו, הרי שאין תקן אחיד מה הן הפליטות המותרות לכל חומר המזהם את הסביבה. כיצד אם כן ניתן לפקח על החומרים המזהמים הנפלטים לאוויר? הכול התחיל בבקשה מהמפעלים לפיקוח "התנדבותי" ונעשה שימוש בהליך רישוי העסקים כדי לקבוע לכל מפעל "תקן פרטי משלו".

אחת התנאים לקבלת רישיון עסק למפעל שיש בתפעולו סכנה של זיהום של פגיעה בסביבה הוא אישור של המשרד להגנת הסביבה להנפקת הרישיון. המשרד קובע בתנאי הרישיון בין היתר את רמת הפליטה לאוויר המותרת לחומרים מסוימים ואת רמת טיהור השפכים הנדרשת, זאת על פי אופי וקו הייצור של המפעל.

לשם כך סווגו מפעלי התעשייה במשרד להגנת הסביבה לשלוש רמות (A,B,C) על פי רמת ההשפעה של תפעולם על הסביבה. סיווג המפעל קובע את רמת הפיקוח שלו וגם מי הגורם שיפקח. הפיקוח על מפעלים שקיבלו סיווג A ו-B נדרשים לקבל תנאי רישיון עסק מהמשרד להגנת הסביבה ואילו למפעלים שקיבלו את הסיווג C, תנאי הרישיון יקבעו על ידי היחידה לאיכות הסביבה של הרשות. על פי הדוח הסיווג של המפעלים לא תמיד תואם את מידת ההשפעה שלהם בפועל על הסביבה.

בתנאי הרישיון, על המפעל להתחייב לביצוע ניטור לחומרים אלה במקומות מהם מתקיימת הפליטה (לרוב ערובות, אך לא רק) ולבדוק מדי תקופה באמצעות חברות המתמחות בכך את מצב הפליטות. על המפעל להעביר את תוצאות הבדיקות למשרד להגנת הסביבה שאמור לעקוב אחריהן ולנקוט באמצעי אכיפה במידה והייתה חריגה מן התקן שנקבע. בנוסף, מפעיל המשרד להגנת הסביבה ביקורות פתע במפעל, שאף הן מתבצעות על ידי אותן חברות מקצועיות האחריות למדידה באחריות המפעלים.

עוד כתבות נצפות...