קוויבק שואפת להסיר את כיסוי הפנים

נשים מוסלמיות מפולגות בדעותיהן לגבי פסיקה שהתקבלה לאחרונה במדינת קוויבק שבקנדה, לפיה הדרישה להסיר את הניקאב (המכסה את פני האישה) אינה פוגעת בחופש הדת במדינה

02/04/2010 ג'ואן דלייני - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

מוסלמית
הניקאב, רעלה המסתירה את כל הראש מלבד העיניים, הציתה מחדש את המחלוקת סביב יכולתה של קוויבק לקלוט מהגרים – צילום: Alain Jocard/AFP/Getty Images
לאחרונה קיבלה ממשלת קוויבק החלטה לפיה נשים מוסלמיות החובשות ניקאב – רעלה המכסה את כל פניהן, חייבות להסיר אותה כשהן מגישות בקשה לקבלת כרטיס ביטוח רפואי, וזאת כדי לוודא את זהותן, כך לפי ועדת זכויות האדם של קוויבק.

מנשים החובשות ניקאב נשללה גם הזכות להתעקש לקבל טיפול מעובדות שהן נשים.

בהחלטה נכתב כי הבקשה לחשוף את הפנים "במסגרת נייטרלית ומנהלית למשך זמן קצר" אינה פוגעת בחופש הדת, אשר מעוגן במגילת הזכויות והחירויות של מדינת קוויבק.

ההחלטה התקבלה בתקופה שבה ממשלת קוויבק מתכננת לקבוע קווים מנחים חדשים בנושא לבישת סמלים דתיים על ידי אנשים המשתמשים בשירות הציבורי, זאת לאחר שבמונטריאול, אישה חבושה בניקאב גורשה משתי כיתות ללימוד צרפתית במימון ממשלתי.

נעימה אחמד, רוקחת בת 29 ממצרים, התקבלה לקורס צרפתית בעודה חובשת ניקאב – רעלה המתירה חשופות אך ורק את העיניים. כשנתבקשה לנאום בפני הכיתה, סירבה משום שבכיתה נכחו סטודנטים גברים.

היא סולקה מהכיתה ונרשמה לקורס אחר במרכז קהילתי למהגרים, שם שוב נתבקשה להסיר את הניקאב בחלק מהשיעור. היא שוב סרבה, משום שלדבריה היא חובשת את המלבוש מסיבות דתיות, וכך היא סולקה שוב מהכיתה.

שרת ההגירה של קוויבק, יולנדה ג'יימס, אמרה שהקורסים ללימודי צרפתית למהגרים מחייבים את חשיפת פני התלמידים כדי לעמוד ב"יעדים פדגוגיים" מסויימים.

"אין כל עמימות בשאלה", הסבירה ג'יימס לכתבים. "אם אתה מעוניין להסתייע בשיעורים שלנו, אם אתה מעוניין להשתלב בחברה בקוויבק, אלו הם ערכינו: אנו רוצים לראות את פניך".

להחרים את הבורקה? בעד ונגד

מסולמיות
אישה עטויית ניקאב צועדת ברחובות מרסיי שבצרפת. איסור על כיסוי אסלאמי מלא נבחן כעת במספר מדינות באירופה, ובכללן הולנד, צרפת, איטליה ואוסטריה Michel Gangne /AFP/Getty Images
מספר פרשנים וקבוצות אסלמיות הביעו את תמיכתם בעמדתה של ממשלת קוויבק, ביניהם ראהיל ראזה, יועצת לענייני נשים בקונגרס המוסלמי הקנדי (Muslim Canadian Congress).

ראזה, אישה מוסלמית, אומרת שבניגוד לאמונתם של רבים, כיסוי הפנים אינו דרישה של הדת המוסלמית, אלא נוהג תרבותי או שבטי שצמח בתימן ובערב הסעודית.

הקונגרס המוסלמי הקנדי קרא לממשלת אוטווה לאסור את חבישת הניקאב והבורקה בציבור, בכנותו מלבושים אלו "סמלים פוליטיים לקיצוניות אסלאמית בהשראת סעודיה", אשר פועלים נגד השיוויון המגדרי. הבורקה מכסה את הגוף כולו, כאשר כל הפנים מכוסות למעט חריץ צר לעיניים.

לטענת הארגון, מאחר שלא נכתב בקוראן או בכל טקסט אסלאמי מרכזי אחר דבר המחייב נשים לכסות את פניהן, הנוהג למעשה אינו אמור להיות מוגן על ידי כתב הזכויות להבטחת חופש הדת בקנדה.

"כשאנחנו מפרידים את הדת מהאתוס הכללי של העם המוסלמי, מה שנשאר הם המנהגים התרבותיים", אומרת ראזה. "עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הבאה: 'בכמה מנהגים של תרבויות ושבטים שונים מוכנה קנדה לתמוך?'"

היא מציינת בתור דוגמה, שנאסר מפורשות על נשים המבקרות במסגד הגדול במכה – האתר הקדוש ביותר לאסלאם, לכסות את פניהן.

השייח מוחמד טנטאווי, שכיהן עד יום מותו בתחילת מארס השנה כדיקן אוניברסיטת אל-אזהר והוכר כסמכות הרוחנית החשובה במצרים, שיחק אף הוא תפקיד חשוב באיסור שהוטל על חבישת כיסויי פנים בכל המוסדות המסונפים לאל-אזהר – אשר נחשב למוסד הלימוד החשוב ביותר של האסלאם הסוני. על פי דיווחי התקשורת, טנטאווי טען שהניקאב הוא בסך הכול "מסורת, ואין לו כל קשר לדת".

איסור על כיסוי אסלאמי מלא נבחן כעת במספר מדינות באירופה, ובכללן הולנד, צרפת, איטליה ואוסטריה. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי גינה את הבורקה, המשמשת לדבריו ככלי לדיכוי נשים מוסלמיות.

בתגובה לקריאות לאסור את הבורקה בקנדה, התארגנה קואליציה של ארגונים אסלאמיים מהזרם המרכזי, ושל מלומדים מוסלמים אשר פרסמו הצהרה שבה נטען שהאיסור על מלבושים שונים מפר את עקרונות היסוד של החברה הדמוקרטית במדינה. "כל הקנדים, בין אם הם מוסלמים או לא, זכאים לחופש הדת והמצפון לפי מגילת-זכויות האזרח", נכתב בהצהרתם.

"לפיכך, אם חלק מהנשים הקנדיות המוסלמיות מאמינות שחבישת הניקאב היא חלק מהנוהג הדתי שלהן, יש לאפשר להן לעשות זאת בחופשיות. יש להחיל עיקרון זה על כל הדתות, בתנאי שהמנהג עצמו אינו פוגע בזכויות היסוד של אחרים".

אסלאם-פוביה: הפחד מפני האסלאם

נעימה אחמד הגישה תלונה בוועדה לזכויות אדם בקוויבק, אשר תחקור את העניין בחודשים הקרובים.

ובינתיים, קראה מועצת האסלאם במוניטריאול (Muslim Council of Montreal) לערוך דיון "שקט והגיוני", במקום לשוב ולדון בהסתגלותם של בני המיעוטים בקוויבק. "צר לנו ששרת ההגירה בעצמה הייתה צריכה להתערב בנושא", טען נשיא מועצת האסלאם במונטריאול בהצהרה שמסר.

"טוב יותר היה לכל הצדדים המעורבים לו היה נפתר הנושא באמצעות פשרה ללא משוא פנים בין הסטודנטית לבין הנהלת בית הספר, ללא כל צורך בגישור מצד ועדת זכויות האדם ורשויות הדת המוסלמיות".

סאמר מג'זאוב, נשיא "הפורום המוסלמי בקנדה", אמר שבתמיכתה בהחלטותיהם של מוסדות הלימוד לגרש את נעימה אחמד, מפגינה ממשלת קוויבק "רגשות אסלאם-פוביים נגד קנדים מוסלמים ונגד מהגרים בכלל".

"מעורבותם של פוליטיקאים חשובים בנושא הובילה להתעוררותם של רגשות אסלאם-פוביים", אמר מג'זאוב בריאיון לרדיו CBC.

מועצת האסלאם במונטריאול טוענת שסילוקה מהלימודים של נעימה אחמד מנע ממנה את ההזדמנות ללמוד צרפתית כדי שתוכל להשתלב ולהפוך לחברה מועילה בקהילה. צריכה שתהיה למהגרים תחושת שייכות בביתם החדש, ולא תחושת ניכור, כך נכתב בהצהרה של מועצת האסלאם.

ראהיל ראזה מאמינה שהניקאב והבורקה מהווים לא רק מחסום תקשורתי, אלא גם מציבים מחסום להשגת עבודה ולהשתלבות בחברה הקנדית. "דבר זה ידחוק את הנשים לשוליים, ויבודד אותן במקום לסייע להן להפוך לחלק מהחברה, האם כך הן יצליחו להשיג עבודה כמורות או כפקידות בנק? איני סבורה כך".

הכתבה המקורית באנגלית
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי עולם קוויבק שואפת להסיר את כיסוי הפנים

-->
Feedback Form