ליאור דוידי יוצא לדרך

This is one of those dreams that keep you awake

This is one of those moments that I better take

Many foots on one ground, I need to prevail

?Too many roads, too many sounds, and where those it all ends

מתוך השיר One of those dreams

מעטיפת האלבום של ליאור דוידי – צילום: גיא רחום

"לא משנה איזה יום היה לי, כשאני חוזר הביתה ומתיישב מול הפסנתר, הכל נעלם", הוא אומר. כבר מגיל צעיר, בכרמיאל, ידע ליאור דוידי שהמוסיקה תהיה דרך חייו: "אני זוכר שהייתי בגן וראיתי בפעם הראשונה בחיי אורגן. באתי הביתה ואמרתי להורים שכזה אני רוצה, וקיבלתי. התמכרתי לזה. כל יום ניגנתי וכל הזמן. הייתה לי מורה במשך שנה ואז הפסקתי לקחת שיעורים. לא אהבתי שאומרים לי איך ומה לעשות. חיכיתי לחזור מבית הספר כדי לנגן לבד וזה המשיך משם. בהתחלה הלחנתי בפסנתר מנגינות ולא כתבתי שירים, ורק מאוחר יותר בערך בגיל 15 התחלתי לכתוב. לא עניין אותי שום דבר חוץ מלנגן. לא הגעתי להרבה שיעורים בבית הספר, אך כן השתתפתי בטקסים, בערבי כישרונות צעירים. את השירים שלי לא השמעתי ברבים, הם נשארו למגירה".

השירים החלו להצטבר במגירה עד שהחל לכתוב באנגלית. "בזמן טיול שעשיתי בארה"ב יצא לי באופן ספונטני לשיר ולהופיע באנגלית מול קהל והתגובות היו טובות. קרוב לוודאי שהחוויה הזו שינתה משהו בחשיבה שלי והתחלתי לכתוב באנגלית".

"השירים שנוצרו, שהם גם אלו שבאלבום, נכתבו במהלך ארבעה או חמישה חודשים. האלבום מתאר תקופה, עמוסה מאוד, מלאה בחוויות, בקשיים, בשאלות: למה אני כותב באנגלית ושזה אולי לא טוב ואולי לא בסדר. אבל כל זה בא מבפנים. לא חשבתי הרבה במהלך היצירה. לא היה לי מושג שהכל יקרה".

מאנונימיות מוחלטת ואחרי התלבטויות רבות, החליט המוסיקאי הצעיר ללכת אחר לבו: הוא רצה להפיק אלבום וחלם על הכרה בין-לאומית. "תחת מעטה כבד של ערפל, אספתי בכוחות עצמי את הממון הרב שנדרש להפקת האלבום, גייסתי את האמנים הטובים ביותר בארץ - ויצאתי למסע חיי".

דוידי הקדיש את כל כולו להפקת האלבום בצורה המקצועית ביותר והטובה ביותר ובלי פשרות. כל זאת כדי ליצור תוצר אישי, שלם ונאמן ליצירה ולחזון שלו. "עבדתי עם חבר ילדות שלי – המוסיקאי המוכשר גיא וינגרטן. את כל ההחלטות על הנגנים ועל ההפקה קיבלתי עם וינגרטן. האלבום לא היה נשמע כמו שהוא אם וינגרטן לא היה מעורב. כל כך האמנתי שזה נכון שאין גבולות ושאני אשרוד. גם אם זה לא יהיה פשוט כלכלית, זה שווה את זה".

התיאור של הפרויקט כ"מסע" מתבטא במילות השירים שבאלבום אך גם באופן מסוים בלחן ובשירה. דוידי משתקף דרך שיריו כמי שקם משינה ודוחף את עצמו להתעורר. להתעורר דרך הגשמת חלום. "המוסיקה שלי", הוא מדגיש, "זה לא פופ. אני בא מרקע ג'אז, מסול.. אני גם מושפע מאוד מזמרים כמו סטינג, ג'ון מאייר, פרנק סינטרה... ובמיוחד מהביטלס. מכאן בא הרעיון והניסיון שהפקת האלבום תהיה דומה לזו של פעם עם האמצעים של היום כמובן. גיטרות של פעם, באותו בס של פול מקארתני...כשחשבנו על הסאונד, רצינו ליצור אלבום שיתן אווירה נוסטלגית שלא שומעים היום".

"החיים הם קרוסלה" כותב ליאור בשיר הנושא Carousel ואפשר ממש לדמיין את עצמנו בקרוסלה מסתובבת, שואלים את עצמנו באיזה כיסא נבחר לשבת באלו שגם זזים בעצמם או אלו שרק יושבים בהם. נראה שליאור דוידי כבר בחר. "להפיק דיסק זה איזשהו שיא. כשאתה כותב שירים אתה מצייר על המחברת וכל התהליך הוא אישי מאוד, אבל החלום של כל זמר זה לשמוע את השירים שכתב מופקים – זאת חוויה".

דוידי אומר שכרגע הוא "בודק את הכיוונים", אבל נראה שהוא בינתיים רץ בכיוון הנכון. הסינגל הראשון שהוציאו ליאור דוידי וגיא וינגרטן Free Bird כבר ייצג אותם בכבוד וזיכה אותם בפרסים רבים בתחרויות בין-לאומיות: בטקס פרסי המוסיקה של לוס אנג'לס 2009, IAC, SONGWRITER UNIVERSE, CASHBOX MAGAZINE, בקטגוריות הנחשבות "היוצר-זמר הבין-לאומי הטוב לשנת 2009", "השיר הטוב ביותר לשנת 2009" ו"העיבוד הטוב ביותר לשנת 2009".

האלבום כבר זמין לרכישה באתר הרשמי של ליאור דוידי: www.Liordavidi.com