עמותות בעכו טוענות – שכונות ערביות מקופחות

שכונות בעיר עכו שאוכלוסייתם בעיקר ערבית אינן זוכות לשירותים ולפיתוח הולמים, מדווחים נציגים של עמותות ערביות בעיר

30/04/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

עכו
העיר העתיקה ביפו, דוגמה לבניה ערבית מתקופת השלטון העותומאני – צילום: אפוק טיימס
העיר עכו הייתה שנים רבות בפי פוליטיקאים, דוגמה ומופת לדו קיום והעיר העתיקה הייתה מוכרת כשריד לתרבות ומסורת ערבית רבת שנים. עמותת עאלם ועמותת אליאטר מנהלות מאבק למען תושבים ערבים בעיר העתיקה, החשים שמעוניינים להחליפם בפרויקטים תיירותיים יוקרתיים. בעיריית עכו משיבים שחלק מתלונות העמותות אינן מוצדקות ובמקרים אחרים, פתרון הבעיות אינו בידי העירייה אלא בידי מנהל מקרקעי ישראל, משרדי הממשלה השונים והחברה לפיתוח עכו העתיקה.

אתר מורשת עולמית – לא לטובת התושבים

עכו
רחובות עכו העתיקה - צילום: אפוק טיימס
העיר העתיקה של עכו זכתה להכרה בין-לאומית, ארגון יונסקו של האו"ם קבע שהמתחם שבתוך חומות העיר העתיקה הוא אתר מורשת עולמי. מאז ההכרזה ישנה תחושה בקרב חלק מהאוכלוסייה הערבית בעיר העתיקה שהם אינם רצויים יותר במקום, הם מרגישים מאוימים ולא בטוחים.

בסיור שאורגן על ידי העמותות עאלם ואליאטר בחלק מהשכונות המאוכלסות באוכלוסייה ערבית בעיר עכו, המראה לא היה מעודד, הזנחה ותושבים מתוסכלים שחלקם זוכרים עבר נעים יותר. לפני מספר שנים הייתה העיר עכו דוגמה לדו-קיום. האם דווקא בעקבות הזכייה וההכרה הבין-לאומיים המצב השתנה? "תנופה הפיתוח התיירותי אינה מיטיבה עם תושבי העיר העתיקה" אומר סמי הוארי מנכ"ל עמותת אליאטר. נכסי העירייה מוצעים למכירה לגופים זרים במחירים שהתושבים הערבים המקומיים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם. חברת הדיור הממשלתית עמידר אינה מציעה דיור לתושבי המקום אלא לתושבים המגיעים מחוץ לעכו. הוא מביא לדוגמה הבאת צעירים יוצאי צבא מעמותת איילים לתוככי העיר העתיקה להקמת כפר סטודנטים בדירות של עמידר במקום בו לא מאפשרים לערבים להתגורר.

עכו
רחובות העיר העתיקה בתוך חומות עכו – האומנם אופי צלבני? - צילום: אפוק טיימס
לדבריו העיר העתיקה בעכו הייתה תמיד מאוכלסת בעיקר באוכלוסיה הערבית דבר שסייע לשמור על האופי התרבותי שלה. "ללא האוכלוסייה הערבית ברובע, עכו לא הייתה מוקד תיירותי כפי שהיא היום" מציין הוארי. לדבריו מוכרים ליזמים נכסים ציבוריים יחד עם התושבים הדרים באזור. הוא מביא לדוגמא את מכירת מתחם החאן עומדאן (חאן העמודים) על ידי החברה לפיתוח עכן העתיקה לחברה בסכום של 12 מיליון שקל. במתחם מתגוררים 37 דיירים שחברה תחייבה לפנות אחרת יהיה עליה לשלם קנס של חמישה מיליון שקל.

פחונים ואשפה נערמת


מוסא אשקאר, יושב ראש שכונת ברבור לא צריך להתאמץ לשכנע על המצב הירוד של מגורי התושבים במקום. פחונים וחצרות עפר כשביניהם ערמות של אשפה. בפינה חלק מהאשפה עוד מעשנת, "אנחנו שורפים את האשפה כי לא מפנים אותה" אומרות נשים תושבות המקום. "אנחנו לא מקבלים חיוב לארנונה ולא משלמים ארנונה" מציין אשקאר ולא זוכר בדיוק כיצד קרה הדבר, אך יודע לספר שפעם התושבים חויבו בארנונה. העירייה בנתה לפני מספר שנים כביש גישה למקום, לא כבישים בתוך השכונה ואף התקינה תאורה לכביש. נשים מתלוננות שלמרות הפנסים המותקנים לאורך הכביש השכונה לא מוארת בלילה. במקום אין גינת משחקים לילדים שמשוטטים בין ערמות האשפה.

לפני שבע שנים בלבד חוברו למערכת החשמל אך את האשפה לא מפנים. אשקאר מסביר שלפני חמש שנים עיריית עכו ומנהל מקרקעי ישראל יזמו בנייה במקום אך הבתים לא היו מיועדים לתושבים המקום הגשרים בו עוד לפני שנת 48. התושבים היו אמורים להתפנות. התושבים אומרים שהם מוכנים לבנות על פי החוק ולבקש היתרי בנייה במקום.

שטח השכונה נמוך ממפלס הים ובימי החורף קורה לעתים קרובות שהשכונה מוצפת אחרי גשם. לפני מספר שנים מהנדס הערים ד"ר יוסף ג'ברין, מרצה בכיר בטכניון, הגה תוכנית לשכונת ברבור במסגרת פרויקט של עמותת שתי"ל. "התוכנית לא התקבלה על ידי עיריית עכו" טוענות העמותות. ג'מל תולה את כל בעיות השכונה בכך שאין תוכנית מתאר למקום. "העירייה איננה אחראית על תוכניות מתאר ואיננה יכולה לקדם אותו. משרד השיכון ומנהל מקרקעי ישראל הם האחראים לביצוע תוכנית המתאר" אומר סגן ראש העיר עכו. ג'מל מספר שהעירייה עושה ככל שניתן כדי להקל על חייב התושבים אך אינה יכולה לפעול בניגוד לחוק והיא אינה יכולה להעניק היתרי בנייה מבלי שתהייה לשכונה תוכנית מתאר מוכרת. "לפני שבע שנים הצלחנו לשכנע את השר התשתיות דאז, בנימין בן אליעזר שיאפשר חיבור חשמל לשכונה למרות שאין לבתים טופס 4" (אישור סיום בניה בלעדיו חברת החשמל אינה יכולה לבצע חיבור לרשת). ג'מל מספר שקשה יהיה למצוא יזם שיהיה מוכן לבנות בשכונה בגלל המפלס הנמוך אותו יהיה צורך להרים כדי לבנות והדבר כרוך בעלות גבוהה.

 לגבי ערמות האשפה, ג'מל טוען שהם אינם אשפה מהמקום אלא שדיירים מהשכונה ממיינים את אותה אשפה כדי להוציא ממנה מתכות ולמכור אותם. ג'מל אומר שיש מכולה לאיסוף אשפה בשכונה והיא מפונה על ידיד העירייה.

שאלנו את אדהם ג'מל, סגן ראש עיריית עכו האם טענות אלו נכונות והוא ציין שהחברה לפיתוח עכו העתיקה ולא העירייה, אחראית לפיתוח העיר העתיקה והיא זו המפרסמת את המכרזים.

לדברי עמותות עאלם ואליאטר הגופים המפתחים את העיר העתיקה לקידום התיירות במקום מנסים לשנות את המותג שלה מעיר ערבית לעיר צלבנית ונתנו לה את השם "חצי האי עכו". הוארי אומר: "מנסים להפוך את עכו מעיר מעורבת ערבית יהודית לעיר תרבויות הים התיכון", התהליך לא התחיל לאחרונה אלא לפני עשרות שנים, עם קום המדינה הוא מציין. מאז שמות ערבים של רחובות קיבלו שמות אירופים, כך כיכר "עבוד" הפכה לכיכר ג'נואה. בעיר העתיקה נמצאים מרכזים של שתי דתות שקרובות לאסלם כמו מרכז הבהאיים ומרכז עולמי של הסופים השזאלים.

ג'מל, סגן ראש העיר, טוען שדווקא לאחרונה ניתנו שמות ערבים לחלק מהכיכרות בנמל. "מי שמחליט על שמות של רחובות בעיר היא ועדה ולא הנהלת העיר" מסכם ג'מל ואומר שהשינויים בשמות הרחבות מערבים לשמות אחרים נעשו לפני עשרות שנים ואין להנהלת העירייה המכהנת עכשיו יד בדבר.

הוארי מציין שהוא אינו מתנגד שיגורו יהודים בעיר העתיקה בתנאי שלא יגיעו כקבוצות אלא כבודדים ושיגורו יחד עם האוכלוסייה הערבית במקום בשכנות טובה.

בשכונות מעורבות מתגעגעים לדו-קיום

עכו
נמל עכו, הדייגים ערבים, בעלי היאכטות הם יהודים אומרים בעמותות עאלם ואליאטר – צילום: אפוק טיימס
דווקא המפגש בשכונות המעורבות בין יהודים לבין הערבים תושבים וותיקים במקום, הוא ידידותי וסובלני. בשכונת וולפסון מתגוררים כ-2300 תושבים ערבים ויהודים. התושבים טוענים שהבעיה איננה בין התושבים הוותיקים שממשיכים לחיות בשכנות טובה. במשך הזמן מרבית תושביה היהודים של השכונות ותושבים ערבים שידם משגת, עזבו אותה ועברו לשכונות יוקרתיות יותר.

כמו שקורה בשכונות וותיקות בערים רבות בארץ, הטיח בבתים מתקלף והתשתיות הישנות זקוקות לרענון. מתוך כל בתי השכונה, רק בניין אחד זכה לשיקום שכונות בסיוע רכבת ישראל, הוארי מצביע על הבניין המשוקם שהחזית שלו פונה לתחנת הרכבת. שאר הבניינים בשכונה מצפים לזמנים טובים יותר.

עכואחרי שתושבים יהודיים עזבו את השכונה כמעט ולא פקדו את בית הכנסת השכונתי והיה מי שקיבל החלטה להקים במקום ישיבת הסדר. לדברי מנהל המתנ"ס היהודי ערבי בשכונת וולפסון, צעירי ישיבת ההסדר המשרתים בצבא מסתובבים בשכונה עם נשק בסופי שבוע וגורמים לאווירה של מתח. במשך עשרות שנים לא היו תגרות בין תושבי השכונה אך לאחרונה, חגים יהודיים וערביים הפכו להפגנות כוח במקום להיות מקור של שמחה. אחד התושבים מספר על מקרה בו ילד ערבי התגרה באחד מתלמידי הישיבה וזה אחרון איים עליו בנשק. לפנים בשמחה תורה תושבים יהודים ערכו תהלוכה במסלול מיוחד שלא הפריע לאוכלוסיה הערבית. כך היה גם בחגים הערבים והייתה התחשבות בין התושבים. אך מאז הגיעו תלמידי ישיבת ההסדר שונה מסלול תהלוכת שמחת תורה והוא עובד בכיכר שהיא בעיקר מאוכלסת על ידי תושבים ערבים. "מה הם רוצים?" שואלים התושבים הערבים, "להפוך את עכו לחברון?". האווירה הפכה לאווירה של התגרות, בימי הרמאדן צעיר ערבי השמיע דרך רמקול המוצב על הגג ביתו פסוקים מן הקוראן, המקרה גרם להצתה בקרב האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב תלמידי ישיבת ההסדר. המשטרה הגיעה למקום והחרימה את הרמקול.

אהרון ללוש, תושב יהודי מהשכונה שמתגורר כאן שנים רבות התלונן כי נעשות פרובוקציות מצעירי שני הצדדים. "לא רק שפעם חיינו בשכנות טובה, אני גם היום חיי טוב עם השכנים הערבים שלי" מספר ללוש. תושבת וותיקה אחרת, רחל בן-בנישתי מספרת שהיא מתנדבת למען קשישים ערבים ויהודים ללא הבחנה. "בזמן שהיו מהומות בשכונה בשמחת תורה בשנת 2008, ניסיתי לגשר בין הצדדים" היא מספרת.

תגיות: עכו
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ עמותות בעכו טוענות – שכונות ערביות מקופחות

-->
Feedback Form