נוירוני המראה המגיבים לפעולותיהם של אחרים הם כפי הנראה אלו המאפשרים לנו לחוש אמפתיה לסובבים אותנו – צילום: UCLA
נוירוני מראה, אותם תאים במוח שלנו המגיבים לא רק כשהאדם עצמו מבצע פעולה מסוימת, אלא גם כשהוא רואה מישהו בקרבתו מבצע את אותה פעולה, כפי הנראה קשורים ליכולתנו לחוש
אמפתיה עם הזולת ולתפוש את הלך נפשו. מאז שנוירונים אלו התגלו במוחות קופי מקק לקראת סוף המאה העשרים, הם עוררו עניין רב בקרב חוקרים, אולם קיומם במוח האנושי נותר כסברה בלבד ולא התקבלה שום הוכחה ישירה לקיומם במוחותינו (ראה כתבה קודמת בנושא: "נוירוני מראה, להרגיש את תחושותיו של הזולת.
פרופ' יצחק פריד וד"ר רועי מוקמל מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס פרסמו באמצע החודש שהם הצליחו להשיג תיעוד ישיר לפעולתם של נוירוני מראה במוח האנושי. החוקרים הקליטו את פעילויותיהם הן של נוירון מראה בודד והן של קבוצת נוירוני מראה, ופעילות זו תועדה לא רק באזורים של המוח שבהם סברו החוקרים עד כה שנוירונים כאלו פעילים. הפעילות תועדה גם באזורים אחרים, המעורבים בראייה ובזיכרון, כך דווח בפרסום לעיתונות של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
בהתחשב בעובדה שאזורים שונים במוח מטפלים בתפקודים שונים, עצם פעילותם של נוירוני מראה במגוון אזורים נוספים של המוח (לדוגמה באזור המטפל בבחירת התנועות ובאזור המעורב בזיכרון) מעלה את האפשרות שנוירוני מראה מספקים שיקוף מורכב ועשיר יותר ממה שחשבנו עד כה על פעילויותיהם של אנשים אחרים.
הסיבה לכך שעד כה תועדו הנוירונים האלו רק במוחותיהם של בעלי חיים, היא שהתיעוד הושג באמצעות החדרת אלקטרודות למוח לצורך המחקר, פעולה שבשל הסיכונים המעורבים בה אינה מבוצעת במוחות אנושיים. במחקר זה השתתפו 21 מטופלים הסובלים מאפילפסיה שבמסגרת הטיפול במחלתם (כהכנות לקראת ניתוח אפשרי) הוחדרו למוחם אלקטרודות. בהסכמת המטופלים נעזרו החוקרים באלקטרודות האלו כדי להתחקות אחר פעולתם של נוירוני המראה.
