2010: החיסכון הפנסיוני שלנו עדיין בסיכון

במהלך שנת 2008 חשף משבר האשראי העולמי כי החיסכון הפנסיוני של כולנו מנוהל בצורה מסוכנת. קופ"ג, ביטוחי מנהלים וקרנות הפנסיה חדשות ספגו ירידות של 15 – 30 אחוז בשנה. אנשים התעוררו בוקר אחד וגילו ש-20 אחוז מהחיסכון הפנסיוני שלהם נמחקו תוך שבועות ספורים.

האירועים הללו הקימו קול צעקה גדול. אנשים יצאו נגד האוצר, נגד הגופים המוסדיים (מי שמנהל את כספי החיסכון הפנסיוני) ונגד כל מי שעוסק בתחום. לחצים רבים הופעלו על משרד האוצר במטרה להעניק רשת ביטחון לחוסכים הפנסיונים ורשת כזו אכן יצאה לפועל.

התחושה הכללית הייתה כי האירועים הללו ישנו את פני החיסכון הפנסיוני בישראל, אולם שנה וחצי לאחר מכן בדיקה פשוטה מגלה כי, לא רק שרמת הסיכון של החיסכון הפנסיוני שלנו לא ירדה בעקבות המשבר, במקרים רבים היא אף גדלה. בדיקה של רמת החשיפה לנכסים בעלי סיכון גבוה (מניות ואג"ח חברות) של קופ"ג הגדולות, פוליסות הביטוח המשתתפות ברווחים של החברות הגדולות וקרנות הפנסיה החדשות מראה כי חלה עלייה בחשיפה של החיסכון הפנסיוני שלנו לסיכון מאז 2008 ועד היום (ראו נתונים בגרף).

נכסים תנודתיים כוללים: אג"ח קונצרני סחיר ותעודות סל אג"חיות; מניות, אופציות ותעודות סל מנייתיות; אג"ח קונצרניות לא סחירות

האם הזמן מבטל את הסיכון?

כיצד קורה שדווקא המשבר הגדול, שגרם למחיקות של מיליארדים רבים מהחיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל, גרם לכך שהגופים המוסדיים יגדילו את החשיפה של לקוחותיהם לשוק ההון? אחת הגישות הנפוצות בניהול חיסכון פנסיוני היא ששוק ההון תמיד עולה לאורך זמן. לכן, גורסים תומכי הגישה הזו, בחיסכון פנסיוני תמיד עדיף להיות בחשיפה גבוהה לשוק ההון, גם אם יהיו ירידות (כפי שקרה ב-2008) השוק ידע לתקן את עצמו.

התיאוריה הזו עמדה למבחן בשנת 2008 ואכן בשנת 2009 ובתחילת 2010 שוק ההון תיקן עצמו וכמעט כל אפיקי החיסכון הפנסיוני החזירו את ההפסדים של שנת 2008 ואף הרוויחו מעבר לכך. על פני השטח קיבלו המצדדים בחשיפה גדולה לשוק ההון תמיכה מבוססת לטענותיהם. עכשיו, מבחינתם, לא מדובר רק בתיאוריה אלא במדע מוכח. בהתאם לכך קיבלו מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים אומץ רב והגדילו את החשיפה של לקוחותיהם לשוק ההון.

האם המשבר חלף?

אולם לאחרונה מקבל העולם תזכורת לכך שהמשבר הכלכלי עוד לא נעלם כלא היה. הורדת דירוג האשראי של יוון יחד עם בעיות החוב של פורטוגל, אירלנד וספרד הכו בשווקים והזכירו לעולם כי יש עוד כמה בעיות קשות בכלכלה העולמית שיהיה קשה להעלים.

אירועים אלו דורשים מאיתנו לעשות בדיקה יותר מעמיקה לגבי התיאוריה הגורסת כי הזמן תמיד מיטיב עם שוק ההון, האם אפשר באמת לקבל את האמרה הזו כפשוטה?

שוקי ההון בעולם לא חוו עליות של עשרות אחוזים במהלך שנת 2009 יש מעין. היו שני גורמים שתמכו בכך. הראשון היה הורדת הריבית האגרסיבית של כל הבנקים המרכזים בכלכלות המפותחות. השני היה חבילות תמריצים בהיקף חסר תקדים שהעניקו ממשלות לשווקים. מאות מיליארדים של דולרים נשפכו לשוק על ידי ממשלות, וטריליונים של דולרים הודפסו על ידי בנקים מרכזיים בעולם. הכל במטרה אחת – להציף את העולם בכסף ולהניע את כלכלת העולם.

כאמור, בטווח הקצר זה עבד היטב אולם האירועים באירופה מסבירים לנו מה בעצם קרה. מתחילת שנת 2000 הריבית בעולם הייתה נמוכה מאד וקצב הדפסת הכסף בעולם היה גם גדול מעבר לכל מה שהיה מקובל בהיסטוריה וכך נוצרה בועת אשראי גדולה, בעיקר בקרב משקי בית בארה"ב, שהובילה בסופו של דבר לתחילתו של המשבר.

אולם כאשר ממשלות התחילו לשפוך כסף לשווקים בעיית האשראי עברה מבעיה של משקי הבית בעולם לבעיה של ממשלות. כמעט כל הממשלות בעולם סובלות מחובות מנופחים שעשויים להיות בעיה מורכבת מאד, בלשון המעטה, בעתיד הלא רחוק. אם אכן הבעיה הזו לא תיפתר, התיאוריה שגורסת כי הזמן תמיד מיטיב עם שוק ההון תעמוד למבחן קשה מאוד, ואנחנו, החוסכים, נשלם את המחיר.

הלקח של 1929

כדי להבין שעוד מוקדם מידי לחגיגות סיום המשבר ולכך שכדאי לנהוג משנה זהירות בכספי החוסכים, כדאי לבחון את האירועים של המשבר הכלכלי הגדול הקודם שהיה פה – השפל הכלכלי הגדול. הזיכרון הקולקטיבי אמנם מזהה את המשבר הזה עם שנת 1929 אולם המשבר הגדול באמת היה רק בשנת 1932. הוא אמנם התחיל בשנת 1929 אולם מהר מאוד השווקים תיקנו את עצמם (כמו בשנת 2009), אולם לאחר התיקון באה נפילה גדולה בהרבה שהגיעה לשפל של כל הזמנים בשנת 1932. ראה רחבה בכתבה -http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11673/77/

אנחנו אחראים

לפני שאנחנו רצים לכעוס על הממשלה שמאפשרת את משחק הרולטה הזה בכספי החיסכון שלנו, ועל המנהלים של הגופים המוסדיים שמשחקים בכסף שלנו, כדאי שנבדוק טוב את עצמנו. כיום, כמעט לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות לבחור בעצמו את רמת הסיכון של החיסכון הפנסיוני שלו. כמה מאיתנו מוכנים לוותר על האפשרות להרוויח תשואה של 30 אחוז בשנה ולהסתפק ב-3 אחוזים בלבד כדי לוותר על הסיכון? כמה מאיתנו ראינו את הנזק שנגרם לנו בשנת 2008 והורנו למי שמנהל לנו את החיסכון הפנסיוני להימנע מחשיפה מוגזמת לשוק ההון?

אם וכאשר יתרחש משבר נוסף לא נוכל לבוא בתלונות לאף אחד, הכוח נמצא בידיים שלנו. אם הציבור בישראל יראה לגופים המוסדיים כי הוא לא מודד אותם לפי כמה תשואה השיגו בשנים טובות אלא לפי כמה הוא שומר על הכסף שלנו, לא יהיה לגופים המוסדיים שום סיבה לסכן את הפנסיה שלנו.

*הכותב הינו סוכן ביטוח פנסיוני אשר משווק מוצרים שונים של חלק מהגופים המוסדיים שמוזכרים בכתבה.

עוד כתבות נצפות...