המאובנים של העתיד – כמעט ללא זכר לתשתית ולתרבות בת זמננו

עגומה, הרוסה וקרה. כנראה שאין מקום בעולם שמתאים יותר מהעיר האוקראינית פריפיאט כדי להציץ ולראות כיצד ערים שיינטשו בעתיד ייראו כעבור מספר שנים. בהיותה ממוקמת בסמוך לאתר האסון הגרעיני שאירע בכור בצ'רנוביל בשנת 1986, עיר הרפאים הזו מתאפיינת בין היתר בבתי ספר ארוכים וריקים ובהם שולחנות שעדיין פונים ללוח הכיתה, וכן במבנים גדולים שננטשו כבר לפני שנים. כעיר שהייתה בעבר יעד אירופי מרכזי, פריפיאט נשלטת כעת על ידי עשבים וחיות בר.

בדומה לפריפיאט, ערים נוספות ברחבי העולם התנסו אף הן בנטישה מוחלטת. אתרים אלו מספקים למדענים רמז אודות סוגי השינויים שבהם עתידים להתנסות שרידי הציוויליזציה המודרנית שלנו אם יתרחש לפתע אסון גדול שיביא להיעלמות המין האנושי.

לדבריו של פרופ' אלן וייסמן מאוניברסיטת אריזונה שבארה"ב, כתב מדעי עטור פרסים, אם מרבית האנושות כפי שאנו מכירים אותה תושמד בין לילה, המאפיינים הבסיסיים של הציוויליזציה שלנו ייהרסו כפי הנראה בקצב מהיר בהרבה ממה שאנחנו יכולים לחשוב. בעקבות תרחיש של אסון טבע או אסון ידי אדם, ערים "ייטרפו" במהירות על ידי יערות-עד ותוך פחות מאלף שנה, עד כמה שזה נשמע מפתיע, רק מעט יישאר. מה שייוותר מאחור יוכל לספק רק רמזים בודדים לדורות העתיד כדי שהם יוכלו לקבוע האם אבותיהם נסעו במכוניות ובנו גורדי שחקים, או שאולי הם היו רק ציידים נוודים הלבושים בכיסויי מותניים בלבד.

בכתבו את ספרו רב המכר משנת 2007, "העולם בלעדינו" (The World without Us), וייסמן התייעץ עם מדעני אטמוספירה, משמרי פריטי אמנות, זואולוגים, אנשים העוסקים בזיקוק נפט, ביולוגיים ימיים, אסטרופיזיקאים ופלאונתולוגים (חוקרי מאובנים) כדי ללמוד על השחיקה המהירה שיעברו הערים המודרניות שלנו תוך ימים, שנים ועשורים לאחר היעלמות תושביהן.

וייסמן מדגים את תחזיותיו על העיר ניו יורק: " ללא שאיבות, תוצף תוך יומיים מערכת המנהרות של הרכבת התחתית וכבר לא יתאפשר לעבור בה. בשנים הראשונות ללא חימום, צינורות יתפוצצו בכל רחבי העיר, מחזורי הקיפאון וההפשרה ייכנסו לתוך הבתים והדברים יתחילו להתדרדר באופן חמור. כשהשדרות המרכזיות של העיר יתמוטטו הן יהפכו לנהרות. תוך עשרים שנה, עמודי הפלדה התומכים כיום ברכבת העילית יהיו ספוגים במים, יחלידו ויתעקמו. תעלות הביוב ייסתמו, מנהרות יוצפו, ורחובות שיהפכו לנהרות יגרמו בהדרגה להצפת יסודות המבנים. יציבות היסודות תיפגע והם כבר לא יוכלו לשאת את המשאות הכבדים שעל גבם, כך שבהדרגה כל אלו יביאו להתמוטטות המבנים. ג'ונגל האספלט יפנה בהדרגה את מקומו לג'ונגל אמיתי", כך מסביר וייסמן באתר האינטרנט של ספרו בתגובה לשאלה כיצד צפויה להיראות ניו יורק בעקבות היעלמות פתאומית של האנושות.

בהתאם לתחזיותיהם של המדענים האלו, כבר מהיום הראשון שבו האדם כבר לא ינהל את הציוויליזציה שלו, כוחות הטבע ישתלטו על השטח. למעשה, יחלוף רק כעשור עד שערים כדוגמת בואנוס איירס, ניו יורק או מדריד יקמלו. בהיותה בנויה על זכוכית, פלדה ובטון, הציוויליזציה שלנו למעשה תשאיר מאחוריה הרבה פחות מהריסות האבן שהותירו אחריהם בני המאיה, משום שהאבן היא חומר חסין הרבה יותר לנזקי הזמן.

התדרדרות מהירה

וייסמן מדגים שמבני המלט החסונים ביותר של הערים המודרניות שלנו יחזרו במהירות לאדמת כדור הארץ. כמובן, חומרים מסוימים כגון פלסטיק, מבני ברונזה וחומרים אחרים ידי אדם ימשיכו להתקיים זמן רב הרבה יותר. אך כשהראיות הנותרות האלו ייחשפו מאוחר יותר, בלויות, שחוקות ובמנותק מההקשר של התשתית המסיבית שלנו – מה יבינו דורות העתיד מהשרידים האלו? אם נוסיף לכך גם את האפשרויות הסבירות של הצפות, רעידות אדמה, תזוזות טקטוניות ותהליכים טבעיים אחרים שעשויים להסוות עוד יותר את העבר המעורפל ממילא, תוך אלפיים שנה בלבד לא תהיה שום דרך לציוויליזציות העתידיות לדעת על ההישגים הטכנולוגיים של תקופתנו.

אך אילו ראיות עוזרות לנו לקבוע את ההיסטוריה שקדמה לנו? מרבית הארכיאולוגים והחוקרים עומדים על כך שלא ייתכן שציוויליזציות שהיו מתקדמות יותר טכנולוגית מזו שלנו יכלו להתקיים לפני אלפי שנים. אך כמה מאות פריטים מתוחכמים להפליא, מבנים ויצירות אמנות נקבעו ככאלו שהגיעו לתקופתנו מזמנים קדומים במיוחד, דבר המציע שהעולם שלנו כבר ראה את עלייתה ונפילתה של האנושות יותר מפעם אחת. גוף ההוכחות ההולך וגדל גרם לכך שהרעיון הזה החל לצבור תמיכה בקרב מספר אנשי אקדמיה וחוקרים ברחבי העולם. קחו לדוגמה את הכור הגרעיני "אוקלו" (Oklo) שהתגלה ברפובליקת גאבון, שמדענים קבעו שנערכו בו תהליכי ביקוע גרעיניים לפני למעלה מ-1.5 מיליארד שנה; את תגליפי האבן המתארים כלי טיס מודרניים הדומים למסוקים, שהתגלו במקדש מצרי קדום באבידוס; או את ציורי הקיר הנפלאים בני 30,000 השנה שהתגלו במערת שובה (Chauvet) שבצרפת המעידים על התבוננות חדה ועל מיומנות רבה. אף על פי שהראיות שאנו רואים כיום כרוכות באלמנטים פרימיטיביים כמו מערות וסלעים, רמת התחכום שהדוגמאות מציגות מעלה את אפשרות קיומם הקדום של יצורים ברמת התפתחות גבוהה למדי. בהשוואה, האם קפסולת הזמן שנותיר אחרינו לדורות שיחיו כאן בעוד אלפי שנים תספק רק חלון קטן ומוצפן לעולמנו היום-יומי?

אם למרות כל הטכנולוגיה והציוויליזציה שלנו זה מה שיקרה למעשי ידינו לאחר שניעלם, מה זה אומר על שרידי הציוויליזציות של אבותינו הקדומים? בני המאיה, האצטקים, אנשי שבט ההופי ותרבויות נוספות חולקות סיפור דומה של ארבע ציוויליזציות אנושיות שונות ונפרדות שקדמו לתקופתו. על פי חישובים אחרים המורשת האנושית משתרעת אחורה לתקופות קדומות אפילו יותר. ואם אכן התקיימו לפני זמן רב ציוויליזציות אנושיות מתקדמות טכנולוגית, מה קרה להן ומה גרם להכחדתן? האם זה עלול לקרות שוב?

הכתבה המקורית באנגלית

תגיות: אלן וייסמן, פריפיאט, מערת שובה

עוד כתבות נצפות...