קולאז' התרבויות של אינאס מסאלחה

אינאס מסאלחה היא זמרת סופרנו צעירה ומצליחה שהוכיחה כי הכל אפשרי אם מקשיבים ללב ונענים להזדמנויות הנקרות בדרך. מסאלחה היא ערביה ישראלית מכפר דבוריה שבגליל, וכעת היא גרה בגרמניה ומופיעה בעולם כולו. היא שרה עם האופרה הממלכתית של ברלין, דניאל בירנבוים, הפילהרמונית הישראלית, וזו רק תחילת דרכה.

על הדרך

"האופרה קרתה במקרה, לא התכוונתי להגיע לזה. רציתי ללמוד פיתוח קול כדי לשפר את השירה בערבית וגיליתי את השירה האופראית. מהתרגול הראשון הבנתי שזו אהבה שהולכת לסחוף אותי מאוד מאוד רחוק. הייתי רק בת 19". היא מספרת.

כשמסאלחה על הבמה נראה שמלבד ההנאה בשירה, היא גם שרה בשביל מישהו- בשביל הקהל הבא לצפות בה ולא רק לעצמה. "הודייה זה לפעמים דבר נפלא כמו מוסיקה" אומרת מסאלחה בקונצרט בכנסייה המורמונית בירושלים.

הפגישה איתה הייתה מעניינת ולא רק בזכות אופיה וכישרונה, אלא גם בזכות מה שהיא מייצגת: "אני מרגישה כאילו אני פה כדי לשיר בערבית" היא אומרת ומוסיפה: "הרבה יותר כייף לי להופיע ולתת מעצמי מאשר רק לעמוד ולשיר. לאמן שנמצא על הבמה יש אחריות גדולה מאוד. תפקידך הוא בעצם לבדר. זו חבילה אחת שלמה: טקסט, הסטוריה, רגש. אתה זה שמחליט מה להוציא החוצה. כשאני מופיעה אני רוצה שאנשים יהנו, אני רוצה שהם יתרגשו. אני רוצה לבחור קטעים שאני מתחברת איתם, דרך ההופעה, דרך הריקוד".

שירה אנושית

על הבמה היא גם משחקת. רגע אחד היא שרה דבוז'אק באלגנטיות רבה ורגע שני היא צועניה בסצנה מתוך אופרה של ורדי. "שירה קלאסית צריכה להיות אנושית, אלה החיים שלנו, מה שמוביל הוא ההתחברות לדמות". היא אומרת. "החלק של לימוד קטע מוסיקלי הוא הרגע בו אתה חושב את הדמות והדמות חושפת אותך". כשנשאלה על האופן בו הדמות חושפת את האמן, זה נגע בשאלת הזהות : "היום, בתחושה שלי, אני קודם כל ערביה, אבל יש בי מגוון של תרבויות. מצד אחד נולדתי בבית מוסלמי, ומצד שני אני מכירה טוב מאוד את החברה הישראלית ואני גם גרה בחו"ל. האישיות שלי היא קולאז' של חוויות. הסתובבתי הרבה בעולם, המשפחה לא היתה פיזית לידי ועם הזמן יצרתי לי בית שהולך איתי- נהייתי מן יצור חדש".

למסאלחה יש חיבה וקרבה מיוחדת לשירה בערבית. ביוני 2009 שרה בשפה הערבית בערב הפתיחה של בית האופרה הפלשתיני הראשון שבעיר רמאללה, בתפקיד אמירה באופרה בשם "הסולטנה מקדיס" של מלחין ספרדי בשם אריאגה. "השפה הערבית מתנהגת יפה במוסיקה ואני מקווה שבעתיד זה עוד יתפתח". לדבריה, עדיין אין מאמצים מספיקים לפתח את תחום האופרה בעולם הערבי בשפה הערבית, דרך יצירות מקוריות ערביות. עם זאת היא מזכירה את האופרה היפהפייה "אאידה" שלא היתה רואה יום בלי אהבתו והתעקשותו של החאדיב המצרי, איסמעיל פחה, כשביקש מורדי, אותו העריץ, להלחין אופרה מיוחדת שתחנוך את פתיחת בית האופרה החדש בקהיר ב-1869. "העולם הערבי כן מחובר, כן ידע". היא אומרת.

בחירה מוסיקלית

"רציתי ללמוד מקצוע שקשור לאנשים. כשסיימתי את הלימודים החלטתי לנסות להתקבל לאקדמיה למוסיקה בירושלים והתקבלתי", היא מספרת. במהלך לימודיה הקליטה מסאלחה שלושה מזמורי תהילים שהולחנו על ידי אהרון חרל"פ לתכנית "קול המוסיקה" ברדיו. כמו כן שרה עם חברים מהתזמורת הפילרמונית הישראלית ומוסיקאים ערביים בקרנגי הול שבניו יורק. היא הייתה חברה ב"אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית ובמסגרת זו הופיעה ב"חליל הקסם" של מוצרט בתור "פפגנה" והאישה הראשונה, בתור אאורידיציה ב"אורפאו ואאורידיציה של גלוק", גרטל ב"הנזל וגרטל" של המפרדינק, קלורינדה ב"לה צנרנטולה" של רוסיני ובאופרות אחרות. באופרה הישראלית היא הופיעה ב"אטילה" של ורדי, "גריזטה" ב"אלמנה העליזה" של פרנץ להאר, בתפקיד הציירת ב"מעשה בחצי ירח" של מיכאל שנהב, ן"גנטה" ב"שיקוי האהבה" של דוניציטי בהפקה קהילתית של האופרה הישראלית. היא הופיעה עם התזמורת הפילרמונית הישראלית, תזמורת ראשון לציון, ושתי תזמורות מאיטליה: "אי סוליסטי ונטי" ו"קאפלה טורצ'יני".

מסאלחה קיבלה מספר מילגות חשובות. ב-2007 קיבלה מילגה מקרן ברנבוים-סעיד, כדי לנסוע ללמוד ב-Staatsoper בברלין למשך שנתיים. "הנסיון לצאת לחו"ל בא מהצורך לראות את העולם שבחוץ, איך הוא מתנהל, איך דברים קורים, איך זה לעבוד בבתי אופרה גדולים ולקבל יותר ביטחון. זו חוויה חשובה מאוד - לחפש איפה אתה מרגיש נכון, איפה אתה רוצה לגדול. אני עדיין שואלת את עצמי מה אני רוצה להיות כשאגדל בעולם האופרה".

מסאלחה השתתפה בפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל: פסטיבל המוסיקה בזלצבורג לצידו של דניאל ברנבוים, פסטיבל ונטו- קונצרט עם "אי סוליסטי ונטי" מאיטליה, פסטיבל טנגלווד בארה"ב, פסטיבל פליציה בלומנטל בישראל. כעת היא עובדת על סדרת קונצרטים בניו יורק.

תגיות: אופרה, מוסיקה קלאסית, קונצרטים, סופרנו

עוד כתבות נצפות...