מערכת ההשכלה הגבוהה יוצאת מהקיפאון
לאחר עשור של קיפאון תקציבי, אישרה הממשלה העברת סכום של 7.3 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה
| 26/08/2010 | נהורה שומלי - אפוק טיימס |
 |  |  |  |
 |
במסיבת העיתונאים שכינסו שר האוצר יובל שטייניץ, שר החינוך גדעון סער ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) פרופ' מנואל טרכטנברג הציגו השלושה תכנית שש-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה שאישרה הממשלה. . מטרת התכנית לאפשר למוסדות להשכלה הגבוהה לצאת מהמשבר הכספי שהן נמצאות בו, למנוע בריחת מוחות ולסייע בשילוב חרדים וערבים באקדמיה.
התוספת התקציבית תיפרס על פני שש שנים כשבשנה הראשונה תקבל המערכת 620 מיליון שקל, בשנה השנייה - 737 מיליון שקל, בשנה השלישית - 1.2 מיליארד שקל, ברביעית - 1.3 מיליארד שקל, בחמישית - 1.6 מיליארד שקל ובשנה האחרונה - 2.03 מיליארד שקל.
שר החינוך אמר בנאומו במסיבת העיתונאים כי "מדובר בעידן חדש במערכת ההשכלה הגבוהה, נקודת מפנה חשובה, אולי היסטורית. מדובר על סכום שש שנתי הכולל תכנית ומתווה תקציבי שיאפשרו להעלות בחזרה את מערכת ההשכלה הגבוהה על דרך המלך, אחרי עשור של שחיקה תקציבית מאוד קשה".
מלחמה בבריחת המוחות
שר החינוך הוסיף כי "לשחיקה הזאת היו תוצאות מאוד קשות בהעדר תקנים ותרומה לתופעת בריחת המוחות, בשינוי לרעה ביחס של מרצה לסטודנטים והזדקנות יחסית של הסגלים האקדמיים". לדבריו כתוצאה מכך "בסופו של דבר התחלנו לראות תחילת שקיעה. לכן, המהלך מתבצע בנקודת זמן קריטית למערכת".
"הרפורמה היא מבחינתנו לא רק בחינוך אלא חלק מהמדיניות הכלכלית של הממשלה", אמר שר האוצר שטייניץ בפתח מסיבת העיתונאים. "ההצלחה הכלכלית של ישראל מבוססת בעיקר על ההון האנושי שנמצא במערכת ההשכלה הגבוהה".
במסגרת הרפורמה ייקלטו כ-2,000 אנשי סגל בכירים צעירים במערכת ההשכלה הגבוהה. "מחציתם כדי להחליף את הפורשים בשנים הקרובות ומחציתם כדי להגדיל נטו את היכולות של המערכת", אמר טרכטנברג.
תכנית הרפורמה נוגעת גם בנושא לימודי מדעי הרוח. על פי התכנית כל סטודנט הלומד במדעים מדויקים ומדעי הטבע יהיה חייב לקחת קורסים במדעי הרוח. " לא יכול להיות שמי שלומד פיזיקה ומתמטיקה לא ייחשף גם להיסטוריה ופילוסופיה", אמר פרופ' טרכטנברג והוסיף כי "מבחינתי מדעי הרוח הם מנוע הצמיחה האמיתי של האקדמיה. אין אקדמיה ברמה גבוהה בלי פילוסופיה, היסטוריה ומתמטיקה ברמה גבוהה".
מחלוקת עם התאחדות הסטודנטיםאך השמחה הייתה מהולה גם באכזבה מצד התאחדות הסטודנטים. על אף ההגדלה בתקציב מדובר בתכנית מצומצמת ביחס לתכנון המקורי שעלה במשא ומתן עם הסטודנטים. התאחדות הסטודנטים שפעלה במשך כל השנה למען רפורמה רחבה ומקיפה לא נכללה בהסכם. המשא ומתן עמה התפוצץ ביום שלישי (17.8.2010) וביום רביעי שלמחרת התקבלה ההחלטה על הגדלת התקציב כאשר התאחדות הסטודנטים מחוץ להסכם. בועז טופורובסקי יו"ר התאחדות הסטודנטים אמר בתגובה להחלטה :"התאחדות הסטודנטים בישראל מברכת על כל רפורמה שמזרימה כספים מהמדינה אל מערכת ההשכלה הגבוהה, עם זאת אנו חשים תחושת החמצה מכיוון שבמשא ומתן עם הסטודנטים דובר על רפורמה רחבה ומקיפה הרבה יותר, שתביא למהפכה במערכת להשכלה הגבוהה". אך הוסיף, "בין הסטודנטים לבין משרד החינוך האוצר והמועצה להשכלה גבוהה נוצרה מערכת יחסים טובה ושורר אמון בין הצדדים. אני מקווה ששיתוף הפעולה יתחזק ובעתיד הקרוב נוכל לבוא עם בשורה על רפורמה אמיתית במערכת ההשכלה הגבוהה".
עיקרי הרפורמה בהשכלה הגבוהה:
1. שינוי במודל התקצוב של הוועדה לתכנון ותקצוב למערכת ההשכלה הגבוהה תוך שימת דגש על מצוינות במחקר ובאיכות ההוראה.
2. קליטת סגל אקדמי חדש. במסגרת התכנית הרב שנתית מתוכננת הגדלה של מספר חברי הסגל בלמעלה מ-20 אחוזים. צפויים להיקלט כ-2,000 חברי סגל חדשים באוניברסיטאות ובמכללות.
3. הגדלה משמעותית של התקציבים המוקצים על ידי הוועדה לתקצוב ותכנון למחקר תחרותי באמצעות הקרן הלאומית למדע וקרנות בין-לאומיות שישראל חברה בהן.
4. הקמת כ-30 מרכזי מצוינות מחקריים במטרה ל"השבת מוחות", יצירה של מסה קריטית בתחומים נבחרים, שיפור איכות ההוראה, פיתוח תכניות הוראה לתארים מתקדמים ועידוד שיתופי הפעולה בין המוסדות בישראל שאינו מפותח מספיק כיום.
5. שמירה על רמת נגישות ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסייה תוך שימת דגש על הרחבת הנגישות לאוכלוסיות ייחודיות, למשל בני מיעוטים וחרדים.
6. יושקעו כ- 300 מיליון שקל בשדרוג ושיפוץ תשתיות ההוראה והמחקר באוניברסיטאות ובמכללות.
7. המשך חיזוק הערכת איכות ההוראה והמחקר, וזאת בין היתר על ידי הגברת עצמאותו של מערך הבדיקה, הגברת השקיפות של התוצאות ונקיטת פעולות לתיקון ליקויים.
סלע המחלוקת היה בשלושה נושאים. גובה שכר הלימוד: האוצר התעקש להעלות את שכר הלימוד לתואר ראשון ל-14,000 שקל ואת שכר הלימוד לתואר שני ל-18,000 שקל והתאחדות הסטודנטים התנגדה.
המחלוקת השנייה הייתה בנושא נציגות הסטודנטים בוועדה לתכנון ולתקצוב. לדברי האגודה דו"ח מבקר המדינה בשנת 2009 הצביע על ניהול כושל ובלתי אחראי של המערכת האקדמית, ולכן הסטודנטים דרשו מעורבות גדולה יותר בוועדה לתכנון ולתקצוב.כמו כן, לדבריהם, בהתאחדות הסטודנטים רוצים לוודא שהכספים שיוזרמו להצלת המערכת אכן יגיעו לרווחת הסטודנטים ולטובת המערכת, ולא יבוזבזו באופן לא יעיל כפי שהיה עד כה.
המחלוקת השלישית ומחלוקות נוספות אשר יכולות היו לבוא לידי פתרון במשא ומתן עם הסטודנטים הן בקשת התאחדות הסטודנטים ליצירת מנגנון הלוואות פשוט שאינו יוצר חסמים בירוקרטיים המקשים על הסטודנטים לקחת את ההלוואות, וכן השתתפות המדינה בסבסוד תחבורה ציבורית לכלל ציבור הסטודנטים.
פרופ' טרכטנברג התייחס למשא ומתן עם הסטודנטים ואמר בתגובה "אנחנו מחויבים לדיאלוג מתמשך עם הסטודנטים. הם שותפים מרכזיים במערכת הזאת, ואני בטוח שהם אכן יהיו שותפים אמיצים להמשך הדרך".
השר סער אמר במסיבת העיתונאים כי הוא מתחייב לשמור על ההסכם שנחתם עם הסטודנטים בתחילת המשא ומתן ולא להגדיל את שכר הלימוד באופן חד צדדי בשלוש השנים הקרובות, ושההסכם יכובד במלואו. השר הוסיף : "אני מאמין שנגיע להסכם עם הסטודנטים עוד קודם לכן".
מהתאחדות הסטודנטים נמסר שהם מקווים לחזור לשולחן הדיונים עם תחילת שנת הלימודים.
סכום הפער הכספי בין שתי הרפורמות המוצעות התבטא בכ-350 מיליון שקלים .
מצוינות בהוראה
שר האוצר, יובל שטייניץ מאמין שבזכות הרפורמה "הסטודנטים יקבלו השכלה ברמה יותר גבוהה". לדבריו, "מערכת ההשכלה הגבוהה ב-20-10 השנים האחרונות נכנסה לתרדמת, ואנחנו רוצים להעיר אותה מתרדמתה. הסטודנט יקבל הוראה יותר טובה". להשקפתו "עד עכשיו המוסדות זלזלו בהוראה כי לא היה תמרוץ להוראה, זו בשורה לכל סטודנט לתואר ראשון, שני או שלישי".
שר האוצר ושר החינוך הדגישו בדבריהם את המעבר לתקצוב האוניברסיטאות על פי הישגים ולא על פי כמות. בנוסף מתוכננים לקום 30 מרכזי מצוינות מחקריים. "הכיוון הזה של מצוינות הוא כיוון שיבוא לא רק בתכנית להקמת מרכזי מצוינות, אלא גם במודל תקצוב חדש", הדגיש סער.
שר החינוך הוסיף כי עידוד המצוינות באוניברסיטאות ובהשכלה הגבוהה צפוי להשפיע גם על מערכות חינוכיות אחרות בישראל. "הרפורמה גם תשפר את הכשרת המורים במדינת ישראל ובמערכת החינוך בפרט".
שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה
לדברי פרופ' טרכטנברג "התוספת באה לבצע רפורמה שיש לה פנים רבות. היעדים הם קודם כל מצוינות ואיכות במחקר ובהוראה, הקניית הון אנושי משובח במערכת, והיעד הנוסף הוא הנגשת המערכת למגזרים החלשים, למגזר החרדי ולמגזר המיעוטים".
בכוונת הרפורמה לשלב 3,000 סטודנטים חרדים באקדמיה ו-750 חרדים במכינות הקדם-אקדמיות בחמש השנים הקרובות. מתוך כ-220 אלף סטודנטים כיום לומדים בישראל 1,963 סטודנטים חרדים, ו-202 חרדים נוספים לומדים במכינות. ישנם סטודנטים נוספים הלומדים בקמפוס החרדי במכללת קרית אונו.
"ההשכלה הגבוהה היא אחד מעמודי התווך להתפתחותה של ישראל. עלינו לסייע למגזרים השונים ולהנגיש את ההשכלה הגבוהה בהם", אמר פרופ' טרכטנברג.
שר החינוך הוסיף ואמר: "אחד הדברים שישראל טובה בהם במדדים הבין-לאומיים היא נגישות ההשכלה לכלל האוכלוסייה. היום אנחנו רוצים לצד הגברת הנגישות לחזק את המצוינות ואת המוסדות, לאפשר גיוס סגל צעיר ואיכותי, לאפשר לשדרג תשתיות מחקר והוראה, לאפשר תוספות של מכסות סטודנטים למוסדות להשכלה גבוהה בדגש על מוסדות בפריפריה ובירושלים". סער גם ציין גם את התוכנית לשילוב החרדים והערבים במערכת ההשכלה הגבוהה, ומעבר המכללות להוראה לאחריות הוועדה לתכנון ותקצוב.
מקור נוסף למימון הרפורמה יגיע מהאוניברסיטאות עצמן, אשר יחויבו להעביר תקציבים לטובת הרפורמה. עם זאת, עדיין לא נקבע מה הסכום שיידרשו האוניברסיטאות להעביר.
