פגישה עם עורך דין - זכות לגיטימית או סיכון לביטחון המדינה

ביום שני התנהל דיון סוער בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על סעיף המתיר לבית סוהר למנוע מאסיר להיפגש עם עורך דינו

10/11/2010 נהורה שומלי - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

כלא קציעות
ארכיון. איש ביטחון אוזק עציר פלסטיני בכניסה לכלא קציעות. הסנגוריה הציבורית: "נורמה משפטית ראויה צריכה לקבוע שהגורם היחיד המוסמך למנוע מפגש עם עורך דין הוא בית המשפט" - צילום: Uriel Sinai/Getty Images
ביום שני ה-8 בנובמבר התכנסה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להמשך דיון בסעיף שהוא חלק מתיקון הצעה לחוק פקודות בתי הסוהר. על פי הצעת החוק, מנהל בית הסוהר יהיה רשאי להורות על מניעת פגישה של עציר ביטחוני עם עורך דינו לפרק זמן שלא יעלה על 96 שעות, בעוד שבעבר הוראת השעה קבעה 24 שעות. במקרים מסוימים, על פי דעת הרשויות, אפשר יהיה להאריך תקופה זו עד 14 יום במקום 5 ימים כפי שנעשה היום, וזאת בהסכמתם של נציב שרות המדינה, הסכמת פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה.

הדרישה לשינוי בהצעה עוררה דיון סוער בכנסת. המחלוקת עסקה בסעיף 5 לחוק, סעיף אשר בוטל על ידי בית המשפט העליון, העוסק בהארכת מעצר של חשוד שלא בנוכחותו. בהצעת החוק מובא כי בידי רשויות הביטחון הצטבר מידע או הערכות בהקשר לעורכי דין המעוררים חשש כי הם מנצלים את תפקידם לצורך קידום ביצוע עבירות המסכנות את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר. התיקון מתייחס רק למקרים של אסירים החברים בארגוני טרור ובארגוני פשיעה.

היו שטענו כי תיקון החוק יפגע משמעותית בעבודת המודיעין והיו אחרים שטענו כי מדובר בפגיעה בסיסית בחוק זכויות האדם. זאת במיוחד לאור העובדה שבית המשפט העליון כבר ביטל סעיף זה בפברואר 2010.

ביטול תיקון החוק יפגע באמצעי הסיכול והמודיעין

ח"כ דוד רותם, יו"ר הוועדה, המצדד בתיקון החוק, אמר: "מי שחושב שבדמוקרטיה לא צריך להילחם בטרור או שיש להילחם בו עם ידיים קשורות מאחורי הגב, אני כבר שולח אותו לדמוקרטיה הגדולה - ארה"ב, המפעילה זה שנים רבות את מחנה גוואנטאנאמו ובית המשפט העליון לא עצר זאת".

בדיון בהצעת החוק אמר ראש אגף החקירות בשב"כ כי ביטול התיקון בחוק עלול לפגוע פגיעה משמעותית באמצעי הסיכול והמודיעין, משום שביצוע החקירה כפי שתוכננה מלכתחילה משתנה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רחל גוטליב תמכה בגישה זו ואמרה כי "אנחנו רוצים לאפשר לשב"כ לעשות שימוש בדרכי החקירה הקיימות, באיזונים שקבע בית המשפט העליון".

על מה המהומה


בשנת 2006, לאחר שהממשל הצבאי יצא מעזה, היה צורך להסדיר את הסמכויות של רשויות החקירה בנושא עברות ביטחונית. לצורך זה נקבעו הסדרים בהוראת שעה לצורך "סיכול פעולות טרור וחקירת עבירות ביטחון".

בשנת 2007 הממשלה הייתה עדיין בתהליכים להכנת החוק בממשלה, לכן הוארכה הוראת השעה בשלוש שנים נוספות עד לדצמבר 2010. הממשלה טרם סיימה את הכנת החוק ולכן ביקשה הממשלה להאריך את הוראה השעה בשנה נוספת ולעשות בה מספר שינויים.

הנושא הראשון שביקשה הוועדה לתקן הוא סעיף 5 להוראת השעה העוסק בעניין הדיונים שלא בנוכחות העציר, סעיף שבית המשפט העליון ביטל. הצעת החוק מציעה שינויים שמצד אחד ישמרו על הזכות לחירותו של העציר ומאידך להגן על ביטחון המדינה.

מאז פברואר 2010 קיימה ועדת החוקה מספר דיונים להפיכת הוראת השעה לחוק. בדיון שהתקיים ב-25 באוקטובר התכנסה ועדת החוק, אליה הוזמן ראש אגף החקירות של השב"כ. לדבריו: "המצב הביטחוני בישראל לא השתנה בשלוש השנים האחרונות, ולכן יש צורך להאריך את הוראת השעה".

ראש אגף החקירות אמר בדיון כי "אם בעבר החשש הגדול ביותר היה משימוש גורף בחוק זה, אני גאה על כך כי הנתונים מראים כי ישנה מידתיות רבה בהפעלת החוק, ואנו נמשיך לפעול כך. עבודת השב"כ לא נעשית במחשכים, אלא תחת ביקורת הן של מערכת המשפט, הן של הפרקליטות והן של היועץ המשפטי לממשלה". לדברי ראש אגף החקירות בשב"כ הצטרף גם היועץ המשפטי של השב"כ שהדגיש כי "הרוח שעולה מהדברים היא שאנו דורשים שינוי בסדרי החוק, ולא כך הדבר, אנו מבקשים להישאר בתוך מסגרת הדין הפלילי. אוי ואבוי אם תעבוד ללא פיקוח של בית המשפט".

עו"ד מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, המתנגדת לתיקון המוצע, ציינה במכתבה לוועדה כי ישנן פעולות תיאום בין פעילי טרור או בין פעילים במסגרת ארגון פשיעה, העלולות לסכן את הביטחון ואשר אינן אסורות היום, אך דרך המלך היא להציע חקיקה לקביעת איסורים פליליים ולקיים עליהם דיון ציבורי. לדבריה אין לעקוף זאת על ידי קביעת עילות עמומות, המעניקות סמכויות גורפות וקשות לרשויות בתי הסוהר.

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' שהגיש את התיקון לפקודת בתי הסוהר אמר כי: "ישנם עורכי דין המנצלים מעמדם בכדי לתאם גרסאות, להעביר מידע מסווג של חקירות, להעביר אמצעים ולחבר בין אסירים הנמצאים בהפרדה". עוד הוסיף כי: "בכלל כל התופעה של עורכי דין המסייעים לטרור ולפשיעה חמורה מוכרת גם במודיעין השב"ס וגם לשב"כ שמעורב". השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ שהציע את התיקון לחוק סבור כי: "ההוכחות הן לרוב מודיעיניות ולכן אנו פועלים במקביל לחזית הפלילית, גם בחזית המִנהלית. ישנן עבירות אתיות בנוסף לפליליות... צריך לשלב בשלב השני גם את ארגוני הפשיעה. אנחנו נביא נתונים ונוכיח את מה שאנו טוענים מזה המון זמן". השר הדגיש כי: "החוק אינו אוסר לגמרי מפגש עם עורך דין, אלא רק עם הספציפי הקשור לפעילות טרוריסטית".

יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם התייחס אף הוא לפסיקת בית המשפט העליון ואמר כי "ביטחון המדינה איננו מדרון חלקלק, הוא מישור מוצק. יש לעשות כל פעולה לשמור על זכויות העצירים, תוך שמירה מוחלטת על בטחון המדינה", והוסיף כי "הוועדה תלך עקב בצד אגודל לפי מה שפסק בית המשפט".

הסנגוריה הציבורית: הרחבת החוק לא מוצדקת ופוגעת בזכות הייצוג

הסנגוריה הציבורית מתנגדת לתיקונים המוצעים ורואה בהם הרחבה מיותרת ולא מוצדקת של פגיעה בזכות הייצוג ובזכות ההיוועצות. לדבריהם מדובר במתן סמכויות דרקונית לרשות מנהלית, שבמילא יש לה שליטה כמעט מלאה על כל תחומי בחיים של האסיר.

לדברי הסנגוריה הציבורית הפיחות המבוקש בביקורת שיפוטית עלול להביא לניצול לרעה של הכוחות המופקדים בידי שרות בתי הסוהר.

עוד סבורה הסנגוריה הציבורית כי המקרים בהם התנהגות עורכי הדין מנצלת לרעה את המפגשים עם העציר הם תופעה נדירה ושולית, ולהערכת הסנגוריה הציבורית המצב היום אין בו כדי להצדיק פגיעה כה רחבה במפגשים לגיטימיים שנועדו למתן שירות מקצועי משפטי.

לדברי הסנגוריה הציבורית, הצעת החוק נדחתה בידי המחוקק לפני שנים אחדות, ויש בה פגיעה בזכות ההיוועצות, ופגיעה חמורה בציבור עורכי הדין: "נורמה משפטית ראויה צריכה לקבוע שהגורם היחיד המוסמך למנוע מפגש עם עורך דין הוא בית המשפט".

עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח בישראל טוענת כי הצעת חוק זו פוגעת בזכויות היסוד החוקתיות של הפרט ובניגוד מובהק לעקרונות החוקתיים, הקבועים בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

עו"ד מרגלית הצביעה על הסכנה שבסעיף זה וטענה כי אדם המוחזק בתנאי מעצר ומתנהלת נגדו חקירה שלא בהליך תקין, מהווה לחץ על העציר העלול לסכן את ההליך הוגן של החקירה. לדבריה החזקת אדם בתנאי מעצר מהווה כשלעצמה אמצעי לחץ, וביטול הליך המשפט ההוגן יכול להביא להודאת שווא".

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ פגישה עם עורך דין - זכות לגיטימית או סיכון לביטחון המדינה

-->
Feedback Form