בין מזרח למערב: אדם וטבע

יחסיו של האדם עם הטבע הם שאלה העומדת בסיס הקיום האנושי מימי קדם ועד ימינו – האם האדם הוא השולט הטבע שנברא למענו, או שהטבע הוא המכפיף את האדם בר החלוף לעוצמתו הכבירה? התשובה לשאלה, שהיא שונה בתקופות שונות ובתרבויות שונות, משתקפת בכל אחד מתחומי החיים והיצירה: במדע ובטכנולוגיה, באמנות ובחיי היום-יום.

לאורך ההיסטוריה התפתחו במזרח ובמערב מערכות מחשבה שונות ונפרדות אשר באו לידי ביטוי בכל היבטי החיים, המוסר והאמנות. גם האופן שבו החליטו אנשים לעצב את גינות הנוי והגנים משקף את ההבדלים העמוקים בתפיסות העולם השונות. בחרנו להסתכל על שני סגנונות מעולמות שונים כדי להציג את הבדלי התפיסה והשפעתה על סגנון הגינון: גינון צרפתי קלאסי רשמי (סגנון ורסאי) וגינות יפניות (גינות יבשות).

עיקרון העליונות לעומת איזון עם טבע

גינון יפני בסגנון גן יבש (בנוי באבנים, סלעים ומעט צמחייה) מכונה לעתים קרובות בשם "גן זן". מקור השם בטענה שנזירי זן היו הראשונים לטפח גינות בסגנון זה ששימשו להם כמקום למדוט בו. אולם יש הטוענים שאין בסברה זו ממש כיוון שבעבר נאסר על נזירים לבנות גינות והם נהגו לשבת במדיטציה בתוך המקדשים כשפניהם מול הקיר. בנוסף, גני נוף יבשים מצויים גם ליד בתים פרטיים, מסעדות ופונדקים, ואילו סביב מקדשי הזן יש גנים בסגנונות רבים וגן הנוף היבש הוא רק אחד מהם. בכתבתנו נתייחס אל סגנון זה כאל גינה יפנית מסורתית.

בגנים יבשים של יפן, למשל כמו זה שבעיר קיוטו, בולט העיקרון של השאיפה לטבעיות ולהתערבות מינימלית בטבע. הגן ביפן נתפס כהשתקפות מינימליסטית תמציתית של הטבע. מטרת הגינון היא ליצור נוף טבעי מחומרים פשוטים על פני שטח יחסית לא גדול. נוכחות האדם בגן זה היא צנועה, המטרה היא ליצור נוף פשוט המשדר בקווים ובצבעים שלו ניקיון ומעניק לאדם סביבה שקטה התורמת לתחושת האיזון בינו לבין הטבע. יש הסוברים כי הסביבה החיצונית היא חלק מהסביבה האנושית פנימית, ולכן הסביבה החיצונית של הגן צריכה להשרות הרמוניה המבוססת על איזון בין כל מרכיביה.

גינון צרפתי לעומת זאת משדר עיקרון הפוך - עליונות האדם בן התרבות על הטבע. דוגמה מובהקת לסגנון זה ניתן למצוא בארמון ורסאי שנבנה בתקופת המלך לואי ה-14 ובגניו המפורסמים. הארמון והגנים, שתכנן אדריכל הגנים אנדרה לה–נוטר, שוכנים סמוך לפריז ושימשו הן כמעון למגורים והן כמשרדי השלטון של מלכי צרפת. גני ורסאי משתרעים על פני מאות מטרים מטופחים בצמחייה, שבילים, תעלות מים ומזרקות. אדם הפוסע בין שבילי הגן לא אמור לחוות שלווה הנובעת מהתבוננות עמוקה בטבע, אלא להתרשם מהפאר ומהתכנון המוקפד.

פאר לעומת פשטות

עקרונות בניית הגן

גן יפני מעוצב בצורה ציורית מאוד המזכירה ציורי דיו סיניים: ההרים יתבטאו בגן כסלעים, הים או עננים כחול או כחצץ מגורף בצורה של גלים. גן יפני נמנע מסימטריה או מנקודת מרכז שמהן יוצאות קרניים. יש שימוש רב בעיקרון המשולש כבסיס, למשל סלעים המונחים בצורת משולש. לרוב קביעת מיקומם של הסלעים כך שיצרו הרמוניה הייתה מלאכה מורכבת הדורשת זמן רב וידע. צורת המשולש נחשבת באדריכלות היפנית כבסיס לחוזקם של דברים שונים. נהוג גם לתחום את גבולות הגן ולמסגר אותו באבן, גדר או במבוק, שבתוך המסגרת נמצאים סלעים, חצץ מגורף בצורות של קווים עגולים וצמחייה יחסית צנועה. הבסיס שעליו מושתת עיצוב הגנים היפנים הוא יסודות הטבע - אדמה, אש, מים, מתכת ועץ. במקרים של גנים יבשים את מקומם של המים הזורמים תופסים חלוקי נחל או קווים עגולים של חצץ מגורף.

גן צרפתי בסגנון של ורסאי הוא בעל תכנון סימטרי וגיאומטרי מאוד, המנסה לכפות את החשיבה השכלתנית האנושית על צורות הטבע. כל מבנה הגן, מרמת התכנון הכולל ועד הפרטים הקטנים, מוכתב לפי צורות גיאומטריות: זוויות ישרות וקווים ישרים, קרקע אופקית, ערוגות בעלות צורות גיאומטריות ברורות וגיזום תואם.

נוסף לכך בבניה של הגן צרפתי בולט עיקרון של פרספקטיבה גרנדיוזית המובילה את נקודת המבט אל מעבר לגן, כמה שיותר רחוק דרך היערות והשדות כדי לתת הרגשה שהאדם שולט לגמרי בטבע. צמחייה

הגן הצרפתי עשיר בצמחים השתולים בקווים ישרים וגזומים בצורה מלאכותית המנוגדת לטבע בסגנון של סלסול או קונכייה. חלק מהעצים, למשל עצי תפוז קטנים, לא שתולים באדמה, אלא באדנית. ביפן נראה תמונה אחרת לגמרי – לרוב הצמח חופשי בצורתו הטבעית. גם בגן יפני קיים אלמנט של גיזום צמחים, אבל ברמה זניחה יחסית לזו של צרפת. השילוב בין צמחים גזומים לצמחים טבעיים נועד ליצור איזון בין הטבע הפראי למרכיבים שנגע בהם אדם - אין אחד ששולט בשני, הם מתקיימים בו זמנית. בדרך כלל בחירת הצמח הייתה מבוססת על משמעות עמוקה: עץ ירוק–עד מבטא את העקביות, ואילו עצים נשירים מדגישים את ההשתנות החולפת של הטבע.

ממדים ותחזוקה

גנים יפנים הם מינימליסטיים - כאילו שגנן מנסה במשטח יחסית קטן להכניס את תמצית הנוף של יפן. לעומתו הגן הצרפתי מתאפיין במרחבים ובפאר, משטחי דשא ובריכות מים גדולות ומרשימות. השטח של גן ורסאי עולה על 8 קמ"ר (שמונה פעמים גודלה של העיר העתיקה בירושלים).

היבט בולט נוסף בגינון צרפתי הוא העלות הגבוהה של החומרים שמהם בנוי, ויוקר התחזוקה. נדרשת עבודה רבה כדי לתחזק ולשמור על הצורות הברורות והקווים הישרים של הצמחים הגזומים. הגנים היפנים פשוטים יחסית ונדרשת להם תחזוקה מועטה. החומרים שמהם בנוי גן הם חומרים מקומיים זולים שלא מתקלקלים עם הזמן: חצץ, סלעים, חלוקי נחל, במבוק...

גני הנוי בצרפת וביפן שימשו לנו כאן כחלון להבדלי התפיסות בין התרבויות. הגינון מדגים יפה את המבט השונה על יחסי האדם עם הטבע: בין צניעות לפאר, בין משמעויות עמוקות של אלמנטים בטבע לגישה רציונלית לחלוטין, בין השאיפה לאיזון בין האדם לטבע ולעומתה השאיפה לעליונות ורצון לשלוט בטבע.

תגיות: גינון, גן יפני, גן צרפתי

עוד כתבות נצפות...