מוסיקאי עם לב זהב

הצ'לן מסטיסלב רוסטרופוביץ' – צילום: AFP/!ristina Quicler

תחילת הקריירה

ב-1945 סיים רוסטרופוביץ' בהצטיינות לימודים בקונסרבטוריון במוסקבה כנגן צ'לו. כבר באותה תקופה הוא הוכר כסטודנט בעל יכולת אדירה בזיכרון היצירות המסובכות ביותר תוך כמה ימים. בסיום לימודיו הוא החל להופיע בחו"ל ובברית המועצות וקצר הצלחה רבה. בשנים 1950,1949,1947 זכה בפרס ראשון בתחרויות בפראג ובודפשט. בשנת 1956 התמנה לפרופסור לצ'לו בקונסרבטוריון במוסקבה. תלמידיו זוכרים שהמאסטרו אף פעם לא ניגן בפניהם בצ'לו אלא רק בפסנתר כדי שהם לא יחקו את סגנון הנגינה שלו וימצאו את הדרך של עצמם.

בשנת 1960 הגיע לשיא הקריירה כמוסיקאי. בעונה אחת נתן כ-200 מופעים ובנוסף הצליח כמנצח בבית האופרה של מוסקבה. מלחינים ברמה בין- לאומית כמו שוסטוקוביץ, פרוקופייב ובריטן כתבו בשבילו יצירות.

המלחין המפורסם דמיטרי שוסטקוביץ אמר עליו: "הביצועים של רוסטרופוביץ' מלאים חיים וצבע, הם מאפשרים לקהל להרגיש שמחה בלב".

משבר וגלות

למרות ההצלחה באותה תקופה, עשה רוסטרופוביץ' מעשה שפורש בצורה שגויה על ידי המשטר הקומוניסטי של ברית המועצות. הוא אִפשר לסופר אלכסנדר סולז'יניצין להתארח בביתו לפרק זמן ממושך.

סולז'יניצין היה סופר שדיבר על חוסר הצדק בברית המועצות בעקבות האידיאולוגיה הקומוניסטית וחווה את אכזריות המשטר על עצמו.

רוסטרופוביץ', כאדם מוסרי, עשה את בחירתו. הוא אִפשר לסופר המוכשר שעבר תקופות קשות במחנות עבודה בכפייה וונפגע מחוסר הצדק של השלטון לגור בביתו. על הבחירה הזו הוא נאלץ לשלם מחיר גבוה מאוד. המדינה לא אפשרה לו לצאת למופעים בחו"ל, וגם לא לנגן עם התזמורות הגדולות ברוסיה. הוא נאלץ לנגן בערים קטנות ובאולמות ריקים מכיוון שלא קיבל פרסום. לאור נסיבות אלו החליטו רוסטרופוביץ' ובני משפחתו לעזוב את ברית המועצות ובשנת 1974 היגרו לארה"ב. המשטר הקומוניסטי ביטל את אזרחותו.

המשך הדרך

כמובן, הכישרון והפתיחות שלו אפשרו לו למצוא את עצמו בחו"ל. האולמות והבמות המפוארות בעולם קיבלו אותו בזרועות פתוחות. בשנים 1977-1994 הוא כיהן כמנהל מוסיקלי ומנצח של התזמורת הסימפונית הלאומית של ארה"ב בוושינגטון, ובנוסף כמנצח ומייסד של פסטיבלי מוסיקה רבים. בה בעת הוא המשיך להופיע בכל העולם עם מוסיקאים מפורסמים כמו למשל סביאטוסלב ריכטר. רוסטרופוביץ' זכה בפרסים בין לאומיים רבים וביניהם פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוסיקה קאמרית ותארי כבוד של דוקטור מרוב האוניברסיטאות היוקרתיות.

בתקופה שהותו בחו"ל, עזר ותמך באמנים כמוהו שברחו למערב. בין היתר, תמך בבמאי הגולה אנדרי טרקובסקי. בנוסף, הוא ואשתו שלחו לברית המועצות תרופות וחיסונים לילדים שסבלו מצהבת.

רוסטרופוביץ' היה שליח של שלום והופיע ברגעים היסטוריים חשובים. הוא היה הראשון שניגן בגרמניה לאחר נפילת החומה. בימי נפילת הקומוניזם ברוסיה טס יחד עם כמה מוסיקאים מפורסמים כדי לתמוך בשלטון הדמוקרטי החדש כדי למנוע מהשלטון הקומוניסטי לחזור. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי ועם תחילת הדמוקרטיה חזר יחד עם משפחתו למולדתם.

לאחר חזרתו לרוסיה, המשיך לנגן, ללמד, לתרום ולתמוך בערכים הומאניים.

המוסיקאי המוכשר נפטר ב-27 באפריל 2007. זכרו נשאר בלבם של אוהבי האמנות ושל כל מי שהיו עדים למעשיו המוסריים ולנתינתו חסרת הגבולות.

עוד כתבות נצפות...