אייסברג זה יותר מגלידה

בקיץ האחרון חגגה רשת הגלידריות אייסברג עשר שנים להיווסדה. אייסברג, מחלוצות גלדריות השף בארץ, הכירה לחיך הישראלי טעמים חדשים ויצירתיים של גלידות איכותיות מחומרים

30/11/2010 אניה גלטקין - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

אייסברג
מההתחלה היו באייסברג הרבה טעמים מיוחדים כמו בננה בדבש, אספרסו עם הל, מנדרינה ובזיליקום, משמש ואמרטו, קמפרי ואשכוליות, טירמיסו, תמרים בוויסקי ועוד – צילום: באדיבות רשת הגלידריות "אייסברג"
כנראה שיש משהו ברומנטיקה האיטלקית שגורם ללא מעט אנשים שביקרו בה להעז ולשנות את חייהם מהקצה אל הקצה. זהו גם סיפורם דלית ואילן בר, בעלי רשת הגלידריות "אייסברג". הם הגיעו לאיטליה בשליחות מטעם עבודתו של אילן (שאין לה שום קשר לתחום האוכל), ובתום חמש שנים, לקראת החזרה לארץ חשבו שיהיה נחמד להביא אתם לישראל משהו מתרבות איטליה. "התאהבנו באיטליה, באוכל של איטליה, באיכות של המוצרים איטלקיים", מספרת דלית. במשך שנות שהותם עשו שניהם כל מיני קורסים: השתלמות בפיצה ובגלידה, שיפוץ של רהיטים עתיקים. כשחזרו לארץ היו צריכים לבחור מבין הדברים שלמדו מה הכי מתאים.

אייברג
"להגיע לתוצאה סופית - זה תהליך שלוקח זמן. מנסים, טועמים עד שמרגישים שזה זה" - צילום: באדיבות רשת הגלידריות "אייסברג"
עניין שיפוץ רהיטים עתיקים ירד מיד כי בארץ אין ענתיקות. היה חודש יולי חם מאוד באותה שנה, ודלית אמרה לבעלה: "אני לא אעמוד ליד תנור פיצה, בוא נעשה משהו קר, צונן, טעים. בו נעשה גלידה". למעשה הקורס שעברו באיטליה על גלידה היה על הפעלת מכונות, מכירות ועיצוב מקום ועשיית גלידה מחומרים מוכנים המיוצרים באיטליה. לא היה להם ידע איך לייצר גלידה מחומרים טבעיים. "חשבנו שיש לנו רעיונות ויצירתיות ונוכל לעשות גלידה מחומרים טבעיים. חיפשנו משהו שמתאים לארץ", מספרת דלית. לדעתם גלידה איטלקית היא מתוקה מאוד ושמנה מאוד, והם רצו לייצר משהו בגוון ישראלי - גלידה קלה שיש בה הרבה פירות וחלב.

תחילת הדרך

כשנפלה ההחלטה הם התחילו לחפש באיטליה ובמקומות אחרים בעולם יצרן גלידה המתאים לחזון שלהם. לא היה פשוט להשיג מידע, ועוד יותר לא פשוט להביא מומחי גלידה לארץ (אלו היו ימי האינתיפאדה). הם לא התייאשו ונסעו בעצמם בעולם בחיפוש אחר מי שיעזור להם להגשים את החלום, אבל חזרו בידיים ריקות.

אייסברג
אייסברג זה יותר מגלידה- צילום: באדיבות רשת הגלידריות "אייסברג"
כבר הייתה להם חנות, היו להם מכונות והם התחילו להכין גלידות בדרך של ניסוי וטעייה בעזרת מתכונים שמצאו בספרים. לקח להם יותר מחצי שנה עד שהגיעו לתוצאות רצויות, ויום אחד זה קרה. "להגיע לתוצאה סופית - זה תהליך שלוקח זמן. מנסים, טועמים עד שמרגישים שזה זה", מסבירה דלית. היום יש להם בחנות עד 30 טעמים ובמחסנים (ספר מתכונים) עוד טעמים רבים.

בשנת 2000 הם פתחו את הגלידרייה "אייסברג" הראשונה ברחוב בן יהודה בתל אביב, והיא הייתה הצלחה מסחררת. מהתחלה היו באייסברג הרבה טעמים מיוחדים כמו בננה בדבש, אספרסו עם הל, מנדרינה ובזיליקום, משמש ואמרטו, קמפרי ואשכוליות, טירמיסו, תמרים בוויסקי ועוד.... בכל אחד מהטעמים שיצרו לאורך הדרך הם הקפידו על חומרי גלם טבעיים. כשחלום הגלידה התגשם והפך למציאות, הרחיבו את עסקיהם גם לתחום הפיצות. כבר ארבע שנים הם מיצרים פיצה ברוח איטלקית אך לפי המתכון מקורי וייחודי שלהם.

היום אייסברג היא רשת הכוללת שבעה סניפים: נמל תל אביב (הסניף הגדול ביותר ומפעל הייצור), הוד השרון – שני סניפים שיש להם פיצה וגלידה, וסניפי גלידה בבן יהודה, אבן גבירול, ורוטשילד בתל אביב, ראשון לציון ורמת השרון.

תמיד יש מקום למשחק

אייסברג
דלית ואילן בר, בעלי רשת אייסברג: "רצינו לייצר גלידה מחומרים טבעיים ובגוון ישראלי - גלידה קלה שיש בה הרבה פירות וחלב" – צילום: באדיבות רשת הגלידריות "אייסברג"
דלית באה מתחום התיאטרון, היא למדה משחק בישראל ובאיטליה. לשאלה אם לא חסר לה משחק בגלגולה הנוכחי, היא עונה שיש לה מספיק משחק גם כאן ולכן הוא לא חסר לה. שניהם אנשים יצירתיים וגלידריות שלהם הפכו לאתרי פעילות רב תחומית: אירועים של חידושים קולינריים, אירועי התרמה, פסטיבלים. הם עובדים הרבה עם ארגונים ירוקים דבר הנותן להם הרגשה שתורמים לחברה.

מדי שנה בחורף נערך בכל הסניפים פסטיבל שוקולד – שבועיים שבהם כל הגלידות הם בטעם שוקולד: גלידת שוקולד עם ערמונים, שוקולד עם מנטה, שוקולד עם אגסים ביין, שוקולד עם בננות מקורמלות ועוד.

בפסטיבל השפים מזמינים בעלי אייסברג את השפים הידועים בארץ להמציא טעמים חדשים של גלידות כיד דמיונם. באייסברג מממשים את הפנטזיות והשף זוכה לגלידה הנקראת על שמו. בין משתתפי הפסטבל היו ישראל אהרוני, חיים כהן, רפי כהן, אייל לביא, אייל שני ואחרים.

אייסברג
באדיבות רשת הגלידריות "אייסברג"
"תותים בשמנת" הוא פסטיבל החוגג את עונת התותים - תותים טריים מושקעים בתוך גלידת שמנת טובה. בסניף בן יהודה האירוע הפך למסיבת רחוב של מוסיקה, הופעות וגלידה שמשתתף בו הרחוב כולו.

מתברר שלשינויים העונתיים במזג האוויר אין כמעט השפעה על אוהבי הגלידה. לפעמים, באופן מפתיע, בפברואר הם מוכרים יותר גלידה מאשר בחודש יוני. לדעתם הסיבה נעוצה בדור הסבתות ההולך ונעלם – פעם חשבו שאסור לאכול גלידות בחורף ואילו היום יודעים שהקור טוב נגד התפתחות החיידקים.

"הגלידה שלנו היא ישראלית"

אייסברג
תחילתו של רעיון: "אני לא אעמוד ליד תנור פיצה, בוא נעשה משהו קר, צונן, טעים. בו נעשה גלידה", דלית בר בתחילת הדרך להקמת רשת הגלידריות "אייסברג" – צילום: באדיבות רשת הגלידריות "אייסברג"
כל מוצר של הרשת הוא מוצר בוטיק, הכול עושים ביד. חשובה להם איכות. למרות ההצלחה בני הזוג בר ממשיכים ללמוד ונוסעים ל לחו"ל להשתלמויות ולתערוכות, בעיקר לאיטליה, לצרפת, לניו יורק וללונדון. הם טועמים שם גלידות של שפים, שהן לדעתם המושקעות ביותר, ואלה שהן רוצים ללמוד מהן.

"היום יש בארץ עלייה בכל תחום המזון", אומרת דלית. "יש יותר מודעות לבריאות, לעונתיות של מזון, למקומיות. זה טוב להשתמש בחומרי גלם של הארץ. יש לנו שפע של דברים באיכות מצוינת. אף על פי שהשם שבחרנו לרשת שלנו לא ישראלי, הגלידה שלנו היא ישראלית".

כתבות נוספות במדור סגנון
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי סגנון אייסברג זה יותר מגלידה

-->
Feedback Form