ניהול משאבי מים ישראלי-פלסטיני משותף ושוויוני

הצעה לניהול משאבי המים המשותפים לישראל-ירדן-פלסטין מבלי להמתין לחידוש המשא ומתן המדיני – לנתק את נושא המים מן הנושא הביטחוני

30/11/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טייס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

יואל חסון
ח"כ יואל חסון מדבר בהצגת מודל ניהול משותף ישראלי-פלסטיני של משאבי המים – צילום: ידיד כדור הארץ מזרח תיכון
"סוגית המים עם הפלסטינים חייבת להיות סוגיה עליה מדברים היום" אמר ח"כ יואל חסון בכנס של ידידי כדור הארץ בשם "הסכם מים אינו יכול להמתין עוד" שהתקיים היום, 30 בנובמבר. בכנס ד"ר דוויד ברוקס וד"ר ג'ולי טרוטייר הציגו מודל לניהול אזורי של המים לטווח ארוך ובהסכמה. כזכור לפני כשבוע השיק ח"כ חסון שדולה חדשה בכנסת שתקדם ביטחון מים לא רק בישראל אלא בקרב המדינות השכנות. "מים הם חיים והם אינם יודעים גבולות" אומר ח"כ חסון בכנס והביע את דעתו שאם ייחתם הסכם בלי תפיסה כיצד מתייחסים לסוגיית המים, המשבר הראשון בין ישראל לפלסטינים אחרי חתימת ההסכם יהיה על סוגית המים.

בכנס לקחו חלק וכן נציג הקוורטט, הנסיף סירף מירדן, נציגי רשות המים הישראלית והפלשתינית, נציגי שגרירויות שוודיה ובלגיה ונציג האיחוד ומומחי מים ומשפט בינלאומי מהאקדמיה.

בעת חתימת הסכמי אוסלו הסכם המים היה מתוכנן להיות תקף לחמש שנים בלבד והיה מבוסס על הקצאה כמותית של מים שתעביר ישראל לרשות הפלסטינית. ההסכם לא עסק כלל בהפקת המים שישראל שואבת מן המאגרים המשותפים. המודל שברוקס וטרוטייר הציגו, מדבר על ניהול משותף של משאבי המים באופן יעיל כלכלית ,שוויוני (לא בהכרח שווה), בר קיימא מבחינה אקולוגית ושיוטמע בפועל על ידי שני הצדדים.

חסרון במצב הקיים

להסכמים המבוססים על חלוקה כמותית יש חסרונות אומרים ברוקס וטרוטייר, הם מאופיינים בדרך כלל ב"ביטחוניזציה" של משאב המים, בהתייחסות למים כאל משאב קבוע ובחוסר גמישות. בשונה מקרקע שהוא קבוע, משאב המים נייד ומשתנה עם הזמן. מקורות המים המתחדשים במזרח התיכון צפויים להצטמצם והקצאה כמותית שנראית אפשרית וישימה היום יכולה, תוך כמה שנים להפוך להיות בלתי אפשרית.

מאז הסכמי אוסלו קיימת ועדה משותפת לישראל ולרשות הפלסטינית לנושא מים. בדו"ח של הבנק העולמי מיוני 2009 נאמר: "הרשות הפלסטינית ועזה תלויים לחלוטין בחסדיה של ישראל בנושא המים". לדברי מחברי הדו"ח על פי הסכמי אוסלו, לישראל יש למעשה זכות ווטו חד צדדית בכל הנוגע למקורות המים המשותפים. המחברים מציינים למרות סכומים נכבדים העומדים לרשות הפלסטינית כדי לפתור את בעיית המים אין פיתוח מסודר. זאת אומרים מחברי הדו"ח בשל הצורך באישורים מישראל שמעכב וכמעט מבטל כליל את ההוצאה לפועל של פרויקטים להגברת הספקת המים לאוכלוסייה הפלסטינית.

אנא גרין מהקונסוליה השוודית בירושלים, אחראית לשיתוף פעולה בפיתוח בין ישראל לפלסטין הבהירה שכאשר נחתמו הסכמי אוסלו, לפני מעל ל-15 שנה, ההקצאה של מים מצד ישראל לפלסטינים סיפקה מעל ל-100 ליטר מים ליום לכל תושב רשות הפלסטינית. כיום אומרת גרין, גם אחרי שישראל הסכימה להגדיל את כמות ההקצאה היא מספקת רק 60 ליטר ליום לכל תושב. טענתם של ברוקס וטרוטייר שהקצאת כמויות קבועות של מים בין מדינות, אפילו אם הן מוצגות באחוזים פועלות נגד פתרונות ארוכי טווח.

גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי של ידידי כדור הארץ מזה"ת, אמר כי: "ההנחה של רשות המים כי ב- 95% מהמקומות ברשות הפלסטינית יש אספקת מים אמינה שגויה מיסודה. המצב היום ברשות הפלסטינית הוא שלרוב המקומות אין אספקה שוטפת של מים, באופן המשקף מציאות לא הוגנת של מים משותפים.

עיקרי המודל המוצע

כבר בפתח הצגת המודל הזהירו ברוקס וטרוטייר כי הוא לא בהכרח מתאים לפתרון המצב לטווח הקצר אלא בא להציע מודל יציב לטווח אורך. פואד באטח, יועץ לשר המים הפלסטיני אמר בכנס שקיימת אפשרות של פתרון שכולם ירווחו ממנו - Win-Win שגם מתיישר עם החוק הבין-לאומי. באטח טוען שאיש אינו יודע מה הגישה של ישראל בנושא המים ומוסיף שיש לבחון קודם כל מה המצב הקיים כיום.

במבנה הארגוני המוצע לניהול משאבי המים הסמכות מחולקת לאורך מספר צירים בין הממשל הישראלי והפלסטיני: ועדה בי-לטרלית, משרד יועצים מדעיים, ועדה לנושא מים מקומיים ומועצה לגישור בנושא מים. על פי ההצעה הוועדה הבי-לטרלית תהייה מורכבת משבעה נציגים, שלושה מישראל ושלושה מהרשות הפלסטינית וחבר נוסף ממדינה שלישית שיבחר על ידי ששת החברים. למחברי ההצעה היה חשוב להיכנס לפרטים של קבלת ההחלטות, בהעדר הסכמה מלאה, ההחלטות יתקבלו על ידי הצבעה כשלא כל הרכב נחשב לרוב. כדי שהחלטה תעבור יש צורך שלפחות שניים משלושת הנציגים מכל מדינה יצביעו בעדה, זאת כדי למנוע שהחלטה תתקבל על ידי הצבעת שלושה נציגים של מדינה אחת יחד עם הנציג של מדינה שלישית.

תפקידה של הועדה הבי-לטרלית הוא לקבוע מגבלות שאיבה של מים, לאשר קידוחים חדשים ופיתוחים נוספים על בסיס המלצות היועצים. הועדה לנושאי מים מקומיים אחראית לניהול רישום כל הגופים המנהלים משאבי מים ברמה המקומית. צוות היועצים המדעיים יורכב מיועץ בכיר מכל מדינה וצוות עובדים וידווח לוועדה בי-לטרלית נתוני מים רלוונטים.

המועצה לגישור שאף היא מורכבת מנציגי ישראל ופלסטין יטפל בתלונת כל קהילה או ארגון המרגיש כי נפגע מביצוע פרויקט מים. המודל אינו מתייחס למקור המים ולעובדה שישראל מקימה לאחרונה מתקני התפלה.

ד"ר שמואל ברנר, חוקר במכון ערבה שעמד בראש הצוות הישראלי לאיכות הסביבה בשיחות אוסלו אמר כי: "אני תומך במודל המוצע, הוא מציג תהליך הדדי המבוסס על אמון ושקיפות שהם הכרחיים בכדי להגיע לחלוקה הוגנת ובת קיימא."

אף כי ההצעה הזו לא נוסתה בכללותה בשום מקום בעולם אומרים ברוקס וטרוטייר שכמעט כל מרכיביה מהווים חלקים מהסכמי מים שבשימוש פעיל ברחבי העולם.

פרופסור הלל שובל שהיה אחד ממנסחי הצעת יוזמת ג'נבה בנושא מים אמר שהוא מעריץ את האידיאליזם של המציעים, אך אחד הקריטריונים לקבילות הצעה היא שעליה להיות ישימה. לדעתו ההצעה יכולה להוביל למבוי סתום. לדבריו הפלסטינים חייבים, בכל הסכם מים לדעת כמה מים הם יקבלו.

משאבי מים משותפים

האזור הגיאוגרפי המשותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית מורכב מאגני מים משותפים ביניהם נהר הירדן, ים המלח, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף. בששת שנות הבצורת הרצופות הגיע כל אחד ממשאבי האלה למצוקת מים שצפויה להחריף בעתיד בשל שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ.

כל אחת ממדינות האזור ניצלו, בעשורים האחרונים את המים באופן שגרם לפגיעה קשה במאגרים, לזיהומם ולאובדן עתודות מים. הסכסוך הפוליטי ארוך השנים בין המדינות לא אפשר תיאום בניהול המשאבים. בעקבות זאת מציאות המים באזור היא קשה, משאבי המים בסכנה, סובלים משאיבתם יתר. בנחלי האזור, במקום המים השפירים שזרמו לפנים והוטו לטובת החקלאות והשימוש הביתי, זורמים מים מזוהמים ולעתים אף שפכים גולמיים (כמו בירדן הדרומי).

ח"כ יואל חסון לא היחס ישירות להצעה ואמר בתום דבריו: "ישראל פחה ידע בניצול, יצור, שיור וחסכון במים. זהו ידע שיכולים לחלוק ולשתף לא רק עם מדינות רחוקות אלא גם עם השכנים שלנו". ח"כ חסון הודיע כי הוא מוכן לשתף פעולה בדרג הפרלמנטרי עם הפלסטינים ועם כל מי שמוכן לסייע לשני העמים לבצע תכנון נכון של המים לטווח ארוך.

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ ניהול משאבי מים ישראלי-פלסטיני משותף ושוויוני

-->
Feedback Form