קואצ'ינג המתבסס על חמלה מוביל לתוצאות טובות יותר

באמצעות הדמיה תפקודית של המוח, הדגימו חוקרים את יתרונות הפתיחות המושגת בעזרת חמלה

10/12/2010 רקפת תבור - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

קואצ'ינג
אילוסטרציה. חוקרים הדגימו את תהליכי הלמידה העשירים יותר המתרחשים במוח בעקבות הדרכה המבוססת על חמלה – צילום: Photos.com
אימון (קואצ'ינג) עשוי לסייע לתפקוד חלק ויעיל יותר של ארגונים, לעזור לסטודנטים לשפר את הישגיהם ולרופאים להעניק טיפול טוב יותר למטופליהם. חוקרים מאוניברסיטת קייס ווסטרן שבארה"ב נעזרו בהדמיה תפקודית של המוח (fMRI) כדי להשוות בין יעילותם של שני סגנונות אימון שונים - האחד מבוסס על ביקורתיות והשני על חמלה.

לדברי החוקרים תוצאות המחקר מאפשרות הצצה למנגנונים שבעזרתם ניתן לשפר את יעילות האימון. "אנחנו מנסים להפעיל את חלקי המוח הגורמים לאדם לשקול יותר את האפשרויות", סיפר פרופ' ריצ'רד בויטזיס ממובילי המחקר.

במסגרת המחקר הנבדקים התחלקו בין שני מאמנים שבמכוון השתמשו בשיטות שונות. הראשון עודד את המאומן לחזות עתיד חיובי ואילו השני התמקד בכישלונותיו של המאומן ובמה שעליו לעשות.

שבוע מאוחר יותר הנבדקים עברו סריקת fMRI בשעה שהוצגו בפניהם קטעי וידאו. בקטעים נראה המאמן שאיתו נפגשו שבוע קודם לכן, כשהוא מציג בפניהם שאלות חדשות. מחצית מהשאלות נועדו לעורר תגובות רגשיות הדומות לאלו שעלו במפגש הראשון (חיוביות שהתמקדו בעתיד, או לחילופין שליליות יותר שהתמקדו בקשייו של הנבדק), ואילו במחצית השנייה עלו שאלות ניטרליות, בנושאים שלגביהם סביר שלנבדק יש רגשות אמביוולנטים. בעזרת השאלות הנייטרליות החוקרים למדו כיצד היחסים האישיים עם המאמן השפיעו על תגובות הנבדק.

"מתברר שאנשים מגיבים טוב יותר לאימון שמעורר בהם השראה ומציג בפניהם חמלה, בהשוואה לאימון הנתפס בעיניהם כשיפוטי. זיהינו מגמה כזו גם בשאלות הניטרליות" סיפר ג'ק בהודעה לעיתונות והוסיף, "הנבדקים הציגו נטייה רבה להפעיל את אזורי המוח המעורבים בהפעלת דמיון בעקבות אימון המתאפיין בחמלה, גם כאשר הנושאים שעליהם הם חשבו לא היו חיוביים".

"הופתענו במיוחד ממה שגילינו בקליפת הראייה של המוח (בעלת תפקיד מרכזי בעיבוד המידע החזותי), שם גילינו פעילות רבה יותר בתנאים חיוביים יותר", מסביר ג'ק. אזורי המוח שנבדקו קשורים לדמיון ופועלים בהצטלבות בין עיבוד חזותי בסיסי לבין רגשות. לדברי ג'ק הדמיית תפקודי המוח הדגימה את חתימתו העצבית של תהליך הראייה בדמיון, שלדבריו הוא תהליך מרכזי ביצירת המוטיבציה ללימוד ולשינוי התנהגותי.

"כולם רגילים לחפש חולשות ולהתמודד עמן", מסביר ג'ק ומוסיף שלפעמים כל כך מתמקדים בשורה התחתונה עד שאנו נוטים להדאיג את עצמנו יתר על המידה.

כתבות נוספות במדור מדע
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי מדע קואצ'ינג המתבסס על חמלה מוביל לתוצאות טובות יותר

-->
Feedback Form