בריאות - להבין את ההבדלים בין גברים לנשים

תחום הרפואה המִגדרית מצביע על צורך בטיפול רפואי שונה לבני אדם ולבנות חווה. לאחרונה נערך בישראל הכנס השלישי הבין-לאומי בנושא, ופרופ' מרק גלזרמן מבי"ח בילינסון נבחר לנשיא האגודה הבין-לאומית לרפואה מגדרית

11/01/2011 נהורה שומלי - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה
בריאות - להבין את ההבדלים בין גברים לנשים
"אנו יכולים לראות את ההבדלים בין גבר ואישה, בצורה מאוד משמעותית במערכת הקרדיולוגיה", אומר פרופ' גלזרמן - צילום: PHOTOS.COM
"אני מאמין כי בעוד 5 שנים איש לא ישאל מה זו רפואה מגדרית, אלא נתהה כיצד יכולנו לחשוב אחרת, לתת תרופות לגברים ולנשים באותם המינונים, איך קיימנו מחקרים על גברים בלבד והחלנו את התוצאות שלהם על נשים, והתעלמנו לגמרי מהשוני בין המינים", אומר פרופ' מרק גלזרמן מנהל בי"ח לנשים במרכז הרפואי רבין בילינסון ונשיא האגודה הבין-לאומית לרפואה מגדרית.

לפני כשבועיים נערך בישראל הכנס החמישי הבין-לאומי בנושא רפואה מגדרית, בו נבחר גלזרמן לתפקיד נשיא האגודה הבין-לאומית לרפואה מגדרית. בכנס השתתפו 500 משתתפים מ-20 מדינות.

"בעשור האחרון נוצרה זווית חדשה שדרכה אנו רואים עד כמה יש שוני בין גברים לנשים: במחלות, בפיזיולוגיה ובכל המערכות כדוגמת מוח, דרכי עיכול, מערכות דם וקרדיולוגיה", מסביר פרופ' גלזרמן. "היום גם יכולים לראות שישנה רגישות שונה לתרופות בין המינים".

פרופ' גלזרמן מסביר את חשיבותו של התחום החדש והמתפתח: "היום אנחנו עדים לעליה מרשימה בכמות המחקרים ברפואה המגדרית, ואנו יכולים לראות שקיים הצורך לכתוב פרקים שלמים ברפואה מחדש בהתייחסות שונה בין גברים לנשים", מסביר פרופ' גלזרמן, "לכן נוצרו במרכזים המובילים בעולם יחידות שמתמקדות במחקר ההבדלים בין המינים".

הבדלים שמשנים חיים

כדוגמה, "אנו יכולים לראות את ההבדלים בין גבר ואישה, בצורה מאוד משמעותית במערכת הקרדיולוגיה", אומר פרופ' גלזרמן,

"למרות שאם ניתן לב לפתולוג או לאנטום הוא לא יוכל להבחין אם הלב הוא של גבר או של אישה, למחלות לב שונות יש תהליך ביטוי שונה בין גבר לאישה". לדוגמה, אומר פרופ' גלזרמן, "גבר בשנות החמישים שלו שהוא קצת מעל המשקל הממוצע יושב במסעדה ומתפתח אצלו התקף לב, בתחילה הוא ירגיש לחץ בחזה שיתפשט לאזור היד. כולם כבר יודעים שיש כאן חשש להתקף לב, ויזמינו לו מיד אמבולנס ויפנו אותו למיון. כבר במיון השומר ידע שלגבר הזה יש חשש להתקף לב".

לעומת זאת, הוא מסביר: "אצל כ-20 אחוז מהנשים התקף לב מתפתח שונה. הכאב יתחיל בחזה ויתפשט לאזור העורף וללסת. ייתכן ולא ייקחו אותה למיון. וגם אם ייקחו את אותה אישה למיון, ייתכן ועדיין לא יאבחנו אצלה שמדובר בהתקף לב, ולא תהיה התערבות פולשנית, כי עדיין לא קלטו שמדובר בהתקף לב. הסיכוי שישלחו אותה הביתה מהמיון באבחנה מוטעית הוא פי ארבעה בהשוואה לגבר שמגיע למיון".

ד"ר אביטל פורטר, קרדיולוגית ומנהלת יחידת טיפול נמרץ ביניים-לב במרכז הרפואי רבין, בילינסון, וחברת ועד בחברה הישראלית לרפואה המגדרית, אומרת כי הסימנים האופייניים בהתקפי לב אצל נשים הם עייפות וקוצר נשימה, תלונות שלדבריה הן לא "טיפוסיות" להתקף לב. היא מסבירה כי המערכת מתייחסת לתלונות מסוג זה אצל נשים מנקודת מבט של רקע נפשי, היסטרי, בעוד שאם גבר יתלונן על תופעות מסוג זה הוא יקבל התייחסות רצינית יותר.

לדברי פרופ' גלזרמן, נשים מתות ממחלות לב וכלי דם יותר מאשר מכל מחלות הסרטן ביחד. לפי הממצאים של הלשכה לסטטיסטיקה, בשנת 2007 על כל 100 אלף נשים - 3.75 חלו בגידולים ממאירים לעומת 9.6 נשים שחלו במחלות לב. על אף הנתונים האלו המערכת עדין נוטה לייחס סימפטומים של מחלות לב או מחלות כלי דם אצל נשים, לתופעות הנובעות מרקע נפשי.

ד"ר פורטר הסבירה לאפוק טיימס כי "הרבה דיברו וחקרו את נושא מחלות הלב, התקפי לב וסימפטומים לבביים, וזה מופיע בספרות, אך הם מופיעים רק לגבי גבר, ואין אף מחקר על איך זה מופיע אצל אישה. אפילו אין התייחסות לסימנים קטנים של אי ספיקת לב ותגובות לטיפול, כמו גם לסוגי התרופות והמינון שלהם לנשים".

לדוגמה מביאה ד"ר פוטר את תרופת האספירין, תרופה חשובה למחלות קרדיולוגית: "אפילו לא יודעים כיצד מגיבה אישה לתרופת האספירין".

מערכות שונות שמגיבות אחרת

פרופ' גלזרמן אומר כי התחום עשוי בעתיד הקרוב לעורר מהפכה בחשיבה. "בעתיד הקרוב נגיד: 'איך לא לקחנו את זה בחשבון' – כמו רפואת ילדים: עד לפני 150 שנה התייחסו לילדים כמו למבוגרים קטנים. היום אנו יודעים שמערכות של ילדים מגיבות אחרת", אומר פרופ' גלזרמן.

פרופ' גלזרמן מציין את ההבדלים היותר בולטים: "באיברי המין, האישה יכולה ללדת וגברים לא, אישה יותר קטנה מגבר – זה הידע הכללי שכולם יודעים".

פרופ' גלזרמן מציין כי עבור אותו מספר סיגריות שמעשן אדם, מספרן של הנשים החולות בסרטן ריאות גבוה ב-17 אחוז בהשוואה לגברים, גם כשמשקללים את גודל הריאות. כלומר, הסיבה איננה גודל ריאות קטן יותר אצל נשים. לדבריו, קיים גם שוני במערכת העיכול: העיכול אצל נשים איטי פי שניים מאשר אצל הגברים. לעובדה זו יש השפעה על ספיגת התרופות ועל התזונה.

נקודה נוספת שמעלה פרופ' גלזרמן היא השוני בגוף האישה בתקופות שונות. הגוף של האישה מגיב שונה בתקופה שלפני הווסת, בתקופת הווסת ולאחר הווסת. הוא מוסיף כי השוני ממשיך גם לאורך השנה. "אלו נתונים שאף אחד לא לוקח בחשבון", הוא אומר.

פרופ' גלזרמן אינו מאמין כי הרפואה המגדרית תוקם כתחום ייחודי ברפואה כדוגמת רפואת ילדים, אלא שהנושא יקבל ביטוי בתוך הדיסציפלינות השונות. גם ד"ר פורטר סבורה כי הרפואה הולכת היום לכיוון של רפואה המתאימה לכל אדם באופן אישי, רפואה המנסה להתאים את הטיפול לכל מטופל.

שיתוף ביו-לאומי לרפואה מגדרית

לפני כשנתיים חזר פרופ' גלזרמן מכנס רפואי שעסק בנושא רפואה מגדרית. פרופ' גלזרמן הגיע לארץ והרצה בפני הצוות הבכיר של בית חולים בילינסון על הנושא. בעקבות מפגש זה ביולי 2008 נוצרה קבוצת עניין שהשותפים בה 27 מנהלי מחלקות: פנימית, גסטרולוגיה, נוירולוגיה, כירורגיה, עיניים, קרדיולוגיה ועוד. פרופ' גלזרמן מספר כי ההתעניינות גברה ולקבוצה הצטרפו רופאים גם מאוניברסיטאות אחרות ומבתי חולים אחרים. זמן קצר לאחר מכן ייסד פרופ' גלזרמן את החברה הישראלית לרפואה מגדרית שבראשה הוא עומד, והחברה הצטרפה לאגודה הבין-לאומית שחברות בה שוודיה, איטליה, גרמניה, אוסטריה, קוריאה וארה"ב, וגם חוקרים פרטיים ממדינות נוספות.

בית החולים הראשון בעולם לרפואה מגדרית

"הפעילות שעשינו בישראל היא עצומה, היא חריגה", אומר פרופ' גלזרמן. "אנו עם מתלהב. עבדנו במרץ רב מאוד ועשינו הרבה דברים. תוך זמן קצר מאוד הגענו לשיתוף פעולה בין הדיסציפלינות השונות בבית החולים בילינסון. היום היעד של האגודה, יחד עם בית החולים בילינסון, הוא להיות בית החולים המוביל בעולם בתחום הרפואה מגדרית. כבר היום אנו מייסדים עמותה שתסייע בגיוס משאבים ומלגות למחקר. זאת עשייה מאוד חלוצית ומעניינת. אנו נמצאים בנקודה היסטורית, זה יהיה רגע היסטורי".

"מאז 2008 ישנה פתיחות רבה מאוד לנושא. בכנס שהיה בשוודיה בשנת 2008 לא הייתה אף עבודה אחת מישראל. בשנת 2009 היו 21 ישראלים שהציגו 12 עבודות. בשנת 2010 ישראל אירחה את הכנס הבין-לאומי בישראל, ולמרות כל הבעיות הפוליטיות השתתפו בכנס 500 איש, מתוכם כ-350 ישראלים שהציגו 58 עבודות, 20 מהן מבית החולים בילינסון", מספר פרופ' גלזרמן. "אנו די מובילים בשטח ברמה בין-לאומית. זה ממקם אותנו בצורה טובה", אומר פרופ' גלזרמן.

"כל רופא יהיה צריך ללמוד את ההבדל בין גבר לאישה"

החלוצה בתחום הוראת הרפואה המגדרית לסטודנטים בישראל היא אוניברסיטת תל אביב. זוהי כבר השנה השנייה בה מתקיימים באוניברסיטה הלימודים בתחום. בסידני החלו ללמד רפואה מגדרית כבר לפני שש שנים.

ד"ר פורטר המשתתפת בהוראת הנושא באוניברסיטת תל אביב מעלה את המודעות לרפואה המגדרית בכל נושא שהיא מלמדת. לדבריה חשוב מאוד לתקוף את הנושא מכל הזוויות, ויש לחנך את הסטודנטים ואת הצוותים הרפואיים כולל הרופאים והאחיות, וללמד את הנושא לכל מי שמתכוון לעסוק ברפואה, וכן להגביר את המודעות בקרב כלל הצוות הרפואי והציבור ולכתוב קוים מנחים לטיפול בגברים ובנשים.

ד"ר פורטר גם מרצה בפני מרצים באוניברסיטת ירושלים, חיפה ובאר שבע. הקהל העיקרי אומרת ד"ר פורטר הם רופאי המשפחה. לדבריה הם הראשונים הבאים במגע עם הנשים ויש לחנך לטיפול מניעתי ולחינוך לבריאות.

ד"ר נילי בן צבי מאוניברסיטת תל אביב, מומחית ברפואת משפחה העוסקת בתחום הרפואה המגדרית, אמרה לאפוק טיימס: "אין לי ספק כי צריכה להיות תכנית לימודים והשתלמות לכל הסטודנטים, המתמחים, המומחים הנמצאים בשטח".

לדעתה רפואת מגדר הוא תחום שצריך להיות מובנה בצורה רוחבית בכל תחומי הרפואה, "כל רופא יהיה חייב ללמוד את ההבדל בין גבר ואישה". בן צבי מאמינה כי יש גם צורך להגדיל את המודעות של קהל הלקוחות לנושא.

באוניברסיטת מונש שבאוסטרליה כבר מלמדים 6 שנים רפואה מגדרית, בארה"ב זה כבר חלק מתכנית הלימודים. בווינה יש אישה, היחידה בעולם, שקבלה פרופסורה ברפואה מגדרית.

"היום עדיין נמצאים בשלב של המחקר ואיסוף המידע, מסביר פרופ' גלזרמן, "היעד הוא מחקר, הוראה ורק אחר כך אפליקציה בשטח".

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ בריאות - להבין את ההבדלים בין גברים לנשים

-->
Feedback Form