חיזבאללה חושש מפגיעה בתדמיתו הלאומית-חברתית ומחפש מוצא
במטרה לצבור פופולאריות ולהגשים את חזון מדינת ההלכה האסלאמית חיזבאללה מטשטש את הפן האסלאמי של התנועה
| 22/01/2011 | נהורה שומלי ובן קמינסקי - אפוק טיימס |
 |  |  |  |
 |
ניר מספר על דינמיקה קבועה של משברים מאז רצח חרירי. ויכוחים פוליטיים בין שני המחנות המרכזיים מתפתחים למשברים. "גם האירועים של 2008 קדמו להם שנה וחצי שבהם לא היתה הסכמה מי הממשלה הלגיטימית והפרלמנט לא כונס כל השנה וחצי האלה".
בכל אחד מהמשברים האלה, או שמגיעים להסכמות חדשות, או שהוויכוח מתדרדר לאלימות, כפי שהיה ב-2008. "כרגע לנסראללה יש עדיין סיכוי לעשות מהפך פוליטי שקט בכלים לגיטימיים, דמוקרטיים אפילו... יש לו סיכוי לגייס רוב בפרלמנט ולעשות מהפך שקט דמוקרטי בדרך פרלמנטרית כמו שבכל מדינה אחרת היו עושים", אומר ניר. "כרגע זה כדאי להנסראללה הרבה יותר מאשר להשתמש באלימות".
ניר מסביר על תהליך ארוך שנים של מהפך שקט – פוליטי ודמוגרפי. עם השנים הרוב הנוצרי בלבנון היטשטש והפך להיות מיעוט, והעדה הגדולה ביותר היום מבין 17 העדות בלבנון היא העדה השיעית, אם כי אין לה רוב. "זו גם העמדה המקופחת ביותר, עדיין, למרות חיזבאללה ואמל (המפלגות השיעיות בלבנון – ב.ק) שכבר פעילות 20 שנה בזירה הפוליטית - למשל בפרלמנט יש להם מכסה של פחות חברים למשל מהנוצרים המרונים למרות שהם רבים יותר מהם. התפקיד רק השלישי בחשיבותו במערכת הפוליטית שמור לשיעים".
החיזבאללה, הוא מסביר, הפכה להיות הדובר הראשי של השיעים, או לפחות מי שמקדם את האינטרסים שלהם הכי מהר כרגע. החזון של החיזבאללה כפי שהתפרסם במצע המפלגה ה-1985 הוא הקמת מדינת הלכה לפי הדגם האיראני, למרות שהרחוב השיעי דווקא בעל נטייה חילונית ואינו מעוניין במדינת הלכה. "יש פער די גדול בין המטרה או החזון של חיזבאללה, או של ראשי המפלגה, לבין רוב הציבור שתומך בהם".
"הם בכל זאת תומכים היום יותר בחיזבאללה מאשר באמל, מכל מיני סיבות. סיבה אחת היא סיבה מוראלית: חיזבאללה מביא להם כבוד – הגן על אדמת לבנון מול ישראל, משפר את מצבם בסכסוכים הפוליטיים", אומר ניר. בנוסף, החיזבאללה נכנס לריק שמזניחה הממשלה הלבנונית ודואג לעניינים קהילתיים, לחינוך, לבריאות וכו'.
"אני חושב שהשינויים הפוליטיים האלה משקפים במידה מסוימת לפחות את הלך הרוח ואת הנטייה של הרחוב הלבנוני ב-20-30 שנים האחרונות. השיעים יצאו ממלחמת האזרחים העדה הכי חזקה והכי גדולה, והם רוצים לקבל את המקום המגיע להם ואת הכבוד המגיע להם, וחיזבאללה מקדמת אותם טוב מאחרים".
כדי לקדם את מטותיו ולהשיג תמיכה בקרב הלבנונים בכלל והשיעים בפרט, עם השנים מיקד החיזבאללה את פעילותו על בסיס לאומי חברתי. "בהתחלה, בשנות השמונים, הם בכלל לא ראו את המדינה הלבנונית כלגיטימית", אומר ניר. אולם ב-1985 התעוררו ויכוחים בתוך הקבוצה שהקימה את חיזבאללה מה תהיה הדרך הטובה ביותר ליישם את החזון של התנועה – באמצעות השתלטות בכוח או באמצעות שכנוע של האנשים בפעילות קהילתית וחברתית, והוחלט על האפשרות השנייה.
"בשנות התשעים כבר רצו לבחירות לפרלמנט והשתתפו במשחק הפוליטי... ב-2005 אפילו נכנסו בפעם הראשונה לממשלה... בסוף 2009, בנובמבר, לראשונה מאז שנות השמונים, חיזבאללה הציג מצע חדש, אבל הוא הציג אותו כמצע פוליטי – לא התייחסו בכלל לפן ה"אסלאמי", המילה אסלאם הוזכרה שם פעם אחת בלבד".
"חיזבאללה ונסראללה במשך השנים מטשטשים את הפן האסלאמי – גם כדי למנוע חשש בקרב העדות האחרות, וגם כדי לזכות בפופולריות בתוך הרחוב השיעי למרות החזון האסלאמי – כי היריבה שלה ברחוב השיעי, תנועת אמל, היא תנועה לאומית לבנונית במפורש, לפני היותה תנועה אסלאמית שיעית".
נסראללה הבטיח לשחרר את כל הלבנונים ולהגן על אדמת לבנון, ונמנע מדיבורים על שיעיות או על אסלאמיות. "ולכן, גם מאוד חשוב לו הנושא של בית הדין הבינלאומי לרצח חרירי, כי אם התנועה הזאת, אחרי 20 שנה שהדבר העיקרי שהיא עושה זה להראות כמה היא לבנונית, תואשם, ואנשים ישוכנעו שבאמת הם רצחו את חרירי, אז זה באמת מאיים לפגוע בהם גם ברחוב השיעי וגם ברחוב הלבנוני, ובעצם כל הדרך שנסראללה עושה ב-18 השנים מאז שהוא מזכ"ל חיזבאללה תרד לטמיון".
ראש מפלגת אמל, התנועה השיעית היריבה של החיזבאללה, הוא נביה ברי, יושב ראש הפרלמנט הלבנוני כיום. "הוא בקשר טוב גם עם הסורים וגם עם האיראנים היום, וגם מקובל על ארה"ב, ואפילו על ישראל אפשר לומר... הוא בעצם הדמות המתווכת, והוא יכול לצמוח כדמות המרכזית שסביבה אפשר יהיה לגבש ממשלה חדשה או הסכמות חדשות לגבי הממשלה שתקום. אז בהחלט, נושא בית הדין יכול ליצור איזושהי תפנית קטנה בתוך הרחוב השיעי... לצערי הוא [ברי] רופס מדי ובמקום לעמוד על רגליו האחוריות ולהציג אלטרנטיבה לנסראללה, הוא הולך יחד איתו בשביל לשמור את השיעים מגובשים, ולכן הוא בעצם מאמץ את הקו של נסראללה בעל כורחו".
בעקבות מלחמת האזרחים העקובה מדם של 1988-1989 וההסכמים שנחתמו בעקבותיה, חיזבאללה נותרה הקבוצה היחידה עם נשק בלבנון, מסביר ניר. אמל מסרה את נשקה למדינה ואנשיה השתלבו בצבא לבנון.
ניר מסביר כי גוש המפתח כיום הוא הגוש הדרוזי. נסראללה מנסה להעביר את עשרת החברים בגוש הזה לתמוך במחנה ה-8 במארס, המחנה של החיזבאללה. "במידה והוא יצליח, הוא ישיג רוב בפרלמנט הלבנוני, ולכן כל מועמד שהגוש הזה יציב לרשות הממשלה יוכל לזכות ברוב".
"היה ולא יצליחו להשיג רוב כזה, אז הם עשויים גם להחמיר את המצב, לצאת להפגנות המוניות ברחובות, להקים עיר אוהלים במרכז בירות כמו שהם עשו ב-2005 ולשתק את התנועה שם. אבל הם לא ששים לאימות מזויין כרגע או להשתלטות בכוח. זה גם לא יעשה להם טוב פוליטית כרגע".
"דווקא פרישת אנשי חיזבאללה מהממשלה עשויה להתהפך כחרב נגדם", מסביר ניר. "עד השבוע חיזבאללה יכלה לאיים בפרישה כזאת". אולם עכשיו, אם יתפרסמו כתבי האישום, יוכל לבוא המחנה השני, מחנה ה-14 במארס, ולהאשים את החיזבאלה ולהציב מולה דרישות כדי לנקות אותם מהאשמה.
ניר לא מאמין שיש סיכוי גדול שהסכסוך בלבנון יהפוך לעימות אלים עם ישראל. למרות שקיים חשש שאם הטריבונל יעמוד על שלו ויבקש לעצור את החשודים ולהעמידם לדין זה יביא להקצנה בתגובתו של נסראללה, ובניסיון לגבש את הלבנונים מאחוריב ינסה לגבש אוייב חיצוני וינסה להבעיר את החזית הישראלית, אני מאמין שאין לכך סיכוי גדול.
לדעתו של ניר, כרגע אין על ישראל להתערב. "אני חושב שגם אם יש לישראל חומרים מודיעיניים שהיו מאששים את החשדות של בית הדין על המעורבות של חיזבאללה, עדיף לה להתרחק מבית הדין הזה". חשוב לישראל שלא ייעשה חיבור בינה לבין הטריבונל לרצח חרירי, כפי שנסראללה כבר עושה, מסביר ניר.
