חגיגה אנדלוסית - חוגגים במלגה שבספרד

מלגה, העיר השישית בגודלה בספרד, היא המאוכלסת ביותר במדינת אנדלוסיה ויעד מועדף על תיירים. העובדה כי באזור זה אקלים ים תיכוני- סובטרופי אינה מזיקה בכלל.

אם אינכם בטוחים שהגעתם למקום הנכון, כל מה שצריך לעשות הוא פשוט לחפש את גללי הסוסים המשמשים לעבודה, שאותם ניתן לראות בכל מקום, וכך תדעו שאתם במקום הנכון. למעשה, בין אם באנדלוסיה, סביליה, רונדה או מיג'אס, נוסף על תחבורה ציבורית ניתן לראות עגלות המובלות על ידי סוס כמעט בכל מקום, אז הישמרו לכם!

תושבי מלגה אוהבים חגיגות. משרד התיירות מציע לערוך בדיקה מוקדמת אודות החגיגה המתרחשת באוגוסט – "פריה דה- אגוסטו", פסטיבל בן עשרה ימים (השנה התקיים בתאריכים 15-24 לאוגוסט). הרחובות מלאים בסמלים של תרבות ספרד וסמלים היסטוריים. המבקרים יכולים ליהנות ממופעים, מתקנים, משחקים וריקודים ולסעוד באחת המסעדות השונות והייחודיות שבמלגה.

כאשר ניתנת האות לפתיחת הפסטיבל, יוצאים כולם לרחובות ומחבקים אחד את השני. ולבל נשכח, שכיוון שהמוסיקה נשמעת בכל מקום וזורמת בוורידי הספרדים, הריקוד הוא חלק בלתי נפרד מהפסטיבל.

ביום הפתיחה, נסגרות החנויות בשעה שתיים אחר הצהריים, וכולם "משתגעים". המקומיות, בין אם הן תינוקות, נערות צעירות או נשים מבוגרות, לובשות את שמלות הפלמנקו המאוירות. ולפעמים האירוע הוא רק תירוץ לקנות שמלת פלמנקו חדשה, ולהשוויץ בה ברחוב מול אלה שהן מכירות ואלה שהן עוד יכירו... ישנה חנות אחת, " אל קורטה- אינגלס", שבה אגף שלם מוקדש לתפירת בגדים בצבעים עזים במיוחד לקראת הפסטיבלים. השמלות מגיעות בכל מיני גזרות וגדלים.

הנשים, צעירות ומבוגרות, קושרות את שערן בקשר מיוחד מאחורי הראש, אותו הן מקשטות בפרח (מלאכותי) יפהפה. הן עונדות עגילי זהב לאוזניהן ועוטות צעיפים נוצצים על כתפיהן וסביב מותניהן. הן אוחזות מניפות המתאימות בצבעיהן ללבושן, אמירה אופנתית המעניקה הקלה מועטה מהחום הרב ומהשמש היוקדת. אין אדם או חיה המצליחה שלא להזיע. גללי הסוסים מתייבשים מהר, ולכן קל למנקי הרחובות להשיב את מראה הרחוב לקדמותו.

הפסטיבל, שהחל במאה ה-15, נפתח במופע זיקוקים מרהיב מעל הנמל, מלווה במוסיקה קלאסית להנאת הקהל, הכוללת יצירות מאת וגנר, הפתיחה 1812 של צ'ייקובסקי ויצירתו של חואקין רודריגו מהתקופה הרומנטית המאוחרת – קונצ'רטו דה- ארנחואז.

מי שמשתתף בפסטיבל מתמוטט ונופל למיטתו בסוף היום, וביום המחרת בסביבות הצהריים חוזר שוב לחגוג ברחובות. זה הזמן שבו החגיגות מתחילות שוב, עם יציאת מסע צלייני לכנסיית "סנטואריו דה לה וירג'ין דה לה ויקטוריה", המוקדש לפטרון הקדוש של מלגה. גברים, ילדות, ונשים מגיעים רכובים על גבי סוסים מקושטים, ואחרים מגיעים בתהלוכה ארוכה של כרכרות הרתומות לשני סוסים או לארבעה.

הרחוב ההיסטורי והמשוחזר של מלגה - "קלה לאריוס" (Calle Larios) משחק תפקיד חשוב בחגיגות. הוא מקושט בנדיבות בסמלי התרבות הספרדית ובסמלים היסטוריים אחרים. הצועדים נעים בקצב הפלמינגו לאורך כל העיר, ועוברים ליד היכל העירייה ואתרים מרכזיים נוספים.

רעבים מכל הפעילות, נוהרים ההמונים למעדנייה בעיר הישנה של מלגה, ומפנקים את עצמם במאכל שנקרא "טאפאס" ("מזון אצבעות"), ג'מון (ירך-חזיר), חתיכות גבינת מנצ'גו מחלב כבשים וטורטילה. מורידים את הכול לקיבה עם "מאנזנילה", יין קל ומתוק בטעם דובדבנים.

בערב, אלה שאוהבים את הדרמה ונגיחות שוורים ילכו לזירת "מאלאגואטה" (La Malagueta Arena). שם אפשר למצוא אנשים שמתאספים, מריעים למטדור (הנקרא גם טוררו), יוצאים לעברו בקריאות בוז או חוגגים איתו את נצחונו. ככל שתנועותיו חינניות יותר, קריאות ה"אולה" מהקהל, המונה אלפים, נעשות חזקות יותר ויותר.

לתיירים שבחרו במלגה כיעד לחופשה, ואוהבים לחוש את שמחת המקומיים, מומלץ ביותר להגיע למלגה בזמן הפסטיבל. את תאריכי הפסטיבל מספק משרד התיירות המקומי.

פעילות נוספת מומלצת לזמן החופשי היא שהייה בחופים. העיר שוקקת חיים גם בשעות היום, בחום הלוהט ולמרות חיי הלילה הפעילים במיוחד. אוטובוסי תיירים נראים בכל מקום וזוהי דרך נהדרת ליהנות מנופיה של מלגה: על גגו של אוטובוס דו-קומתי. הסברים ניתנים ב-8 שפות במהלך הסיור ולנוסעים ניתנות אוזניות להאזנה אישית. במהלך הסיור ישנן 12 תחנות בהן אפשר לרדת מהאוטובוס ולטייל בעיר. המתנה לאוטובוס נוסף תיקח בדרך כלל כחצי שעה.

הריח החזק של עץ האורן והאקליפטוס מכשפים את החושים בדרך לטירה "קאסטילו דה- גיברלפרו", שנבנתה במאה ה-14. אפשר למצוא בה "פרדור", מלון בבעלות המדינה שהוקם בתוך המבנה העתיק. עשירי התקופה בנו את הווילות שלהם על הר זה המשקיף לעבר הנוף המשגע של הנמל והים.

העצירה בתחנת הקתדרלה היא עצירת חובה לחובבי הכנסיות. המקומיים קוראים לה "הזרוע האחת", כיוון שבניית המגדל השני לא הושלמה מעולם. במיוחד ראויים לתשומת לב קירות הבניין, בעלי חלונות הזכוכית הבולטים.

מלגה, המוקפת הרים, היא גם מקום הולדתו של הצייר פבלו פיקאסו. במלגה קיים מוזיאון על שמו, הנמצא בכניסה ל"קוסטה דל- סול". לאלה שאוהבים לנפוש ליד הים, מומלץ לבקר בכפר בנלמאדנה (Benalmadena), כפר דייגים שוקק חיים. מסעדת "קארטרו" שבמרינה היא בחירה מושלמת למי שאוהב דגים טריים ומאכלי ים.

בואו לספרד ובקרו בכל האתרים המופלאים, הקשיבו למוסיקה, או פשוט הירגעו. כל אחד ימצא במלגה את הפינה שלו, וההנאה מובטחת.

עוד כתבות נצפות...