סין: נמשכת חשיפת קצירת האיברים

צמד החוקרים הקנדים דיוויד קילגור (שמאל) ודיוויד מטאס, שבעקבות חקירתם הסיקו שקצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג חיים אכן מתרחשת בסין. צילום: Chun Zhu/The Epoch Times

עורך הדין לזכויות אדם דיוויד מטאס ישב במשרדו כששמע על הסיפור לראשונה באמצעות הדוא"ל. המכתב חשף את סיפורה של אישה ששמה הבדוי "אנני", שבעלה סבל מביעותי לילה כתוצאה ממעשי הזוועה שביצע בקרב יותר מ-2,000 איש במסגרת תפקידו כרופא.

אנני סיפרה שבעלה, מנתח במקצועו, הועסק מטעם המשטר הקומוניסטי בסין בהסרת קרניות מעיניהם של מתרגלי פאלון גונג חיים. שאר איבריהם הפנימיים של המתרגלים הוסרו מגופם בניתוח, במטרה לספק סחורה לתעשיית ההשתלות.

מתרגלי פאלון גונג בוושינגטון ממחישים פעולה של סחר באיברים במהלך עצרת ב-2006 הקוראת להפסקת רדיפת הפאלון גונג בסין צילום: AFP PHOTO/Jim WATSON

כחודשיים לאחר מכן, מטאס התבקש לחקור את ההאשמות הללו עם מזכיר המדינה הקנדי לשעבר (אסיה פסיפיק), דיוויד קילגור. "ידעתי שמדובר בנושא שקשה לאמוד את היקפו", אמר מטאס. "כאשר פתחתי בחקירה לא היה לי מושג האם ההאשמות נכונות או לא".

חקירת הטענות שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) קוצרת באופן שיטתי איברים מגופם של מתרגלי פאלון גונג חיים צפוייה הייתה להיות משימה קשה. החוקרים לא יכלו לראיין את הקרבנות מאחר שכולם נרצחו, לא היו כל גופות משום שכולן נשרפו עד עפר, והמשטר בסין אינו מאפשר להיכנס לסין כדי לחקור שם.

קילגור ומטאס החליטו לחקור את הנושא למרות הקשיים. הם הצליחו למצוא 51 ראיות שהובילו אותם למסקנה שההאשמות נכונות. הראיות כוללות שיחות טלפוניות לבתי חולים, שבמהלכן אנשים פרטיים התחזו לאמריקנים המעוניינים לרכוש איברים שנקצרו ממתרגלי פאלון גונג. אנשי צוות בבתי החולים הציעו להם איברים זמינים שמקורם במתרגלים.

סין טוענת שהיא משיגה את האיברים מאסירים המוצאים להורג, אולם קילגור ומטאס מצאו סתירה בין מספר ההוצאות להורג המדווחות בסין לבין מספר ההשתלות הרשמי בסין. הם הגיעו למסקנה שמתרגלי הפאלון גונג הם המקור הסביר ביותר ל-41,500 ניתוחי השתלה שבוצעו בין השנים 2000 ל-2005 בסין.

עטיפת הספר "קציר דמים: רצח מתרגלי הפאלון גונג עבור איבריהם" הסוקר את ממצאי חקירתם של דיוויד קילגור ודיוויד מטאס אודות קצירת האיברים בסין באדיבות Seraphim Editions

כשפורסם מחקרם של קילגור ומטאס, החוקר והכותב העצמאי איתן גוטמן היה בדרכו לבנגקוק במטרה לראיין מתרגלי פאלון גונג שנמלטו מסין. על אף שהיו לו ספקות בתחילה, הוא הגיע באמצעות המחקר שלו למסקנה דומה לזו של קילגור ומטאס.

גוטמן ריאיין יותר מ-100 מתרגלי פאלון גונג, לרבות 50 מהם שנמלטו מבתי הכלא וממחנות העבודה בכפייה של המק"ס, בעודו חוקר את הרדיפה שמנהל המשטר נגד מתרגלי הפאלון גונג.

בריאיון טלפוני שקיים מבריטניה, סיפר גוטמן שהיה רגע ברור מאוד שבו הבין שההאשמות נכונות. הוא ראיין אישה מבוגרת שתיארה את הבדיקות הרפואיות שמתרגלי הפאלון גונג נאלצו לעבור בבתי הכלא ובמחנות העבודה בכפייה, אשר כללו בדיקות יקרות של דם ושל האיברים הפנימיים.

"הם עברו בדיקות שלא הייתה להן כל הצדקה. לא הייתה זו בדיקה רפואית מקיפה של ממש, אלא בדיקה של מצב האיברים בלבד", אמר גוטמן. הוא שמע שוב ושוב מפי אנשים שונים על אותן בדיקות, כפי שתיארה האישה.

גוטמן מעריך כי במטרה לכסות את עלויות הבדיקות, המק"ס הייתה צריכה לקצור את איבריו של אחד מתוך 40 מתרגלים, וזאת רק כדי לכסות על העלויות. אבל אם היה ברצונם להרוויח, היה עליהם לרצוח אחד מתוך חמישה או עשרה מתרגלים ולהשתמש באיבריו להשתלות. בהתבסס על ממצאים אלו, גוטמן מאמין כי המק"ס רצחה 65,000 מתרגלי פאלון גונג עבור איבריהם.

במחקר נוסף שערך, חשף גוטמן כי הפרקטיקה של המק"ס לרצוח מאמיני דת עבור איבריהם נפוצה יותר מכפי שהאמינו בעבר. הוא גילה כי נוצרים חברי כנסיות ביתיות, כמו גם טיבטים ואויגורים נפלו אף הם קרבן לרצח עבור איבריהם. עם זאת הוא מציין כי נראה שההיקפים הנרחבים ביותר של ביצוע הפשע הזה הם כנגד מתרגלי הפאלון גונג.

כפי שמתאר מטאס, תגובת המק"ס לממצאים היא, על פי רוב, "אבסורדית". "אילו היינו טועים, המשטר יכול היה בקלות להפריך את טענותינו. אבל התגובות שקיבלנו היו פשוט טפשיות", אמר.

מטאס מציין עוד כי ההתייחסות כלפי הממצאים בקרב ממשלות וארגונים גדולים בעולם השתפרה ככל שחקירתם נמשכת, אבל הוסיף כי "עדיין לא ראינו גישה נאותה וממושכת לטיפול בסוגייה".

לדברי גוטמן, "בסופו של דבר, בסין, או שתתרחש רפורמה משמעותית או [שנהיה עדים] להתמוטטות כוללת של המק"ס, וסביר מאוד להניח שעדיין יישתמרו עדויות מתועדות... אנשים יבואו ויאמרו 'מדוע לא עשינו דבר?' ולא תהיה להם תשובה טובה לכך".

חוק ההשתלות הישראלי - דוגמה ומופת בעולם

ריאיון עם פרופ' יעקב (ג'יי) לביא, מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הנשיא היוצא של החברה הישראלית להשתלות

מאת דליה הרפז, אפוק טיימס

תיירות ההשתלות מישראל לסין שגשגה מספר שנים עד שנתגלו העובדות ועד שהאמינו להן. קומץ רופאים מתחום ההשתלות שהבינו את משמעות הנתונים חברו יחדיו לפרסם את הנושא עד שהמימון הציבורי להשתלות בסין נפסק רשמית בישראל.

היה זה פרופ' יעקב (ג'יי) לביא אשר התוודע לתופעה לראשונה ב-2005, כשחולה שלו, שחיכה שנה שלמה להשתלה בישראל, קיבל זימון להשתלה בסין בתאריך מדויק שנקבע חודש מראש. פרופ' לביא תהה על יכולתו של בית החולים לחזות מראש את מותו של תורם פוטנציאלי שנתוניו יתאימו לנתוני החולה. "פרסמתי כל מה ש'עליתי' עליו ו'ידיעות אחרונות' פרסם כתבת תחקיר גדולה. בנובמבר 2006 התקיים דיון בכנסת על נושא חוק ההשתלות".

"ב-2008 יצא בישראל 'חוק השתלות האיברים' ובו סעיפים מפורשים האוסרים על מימון השתלות של חולים ישראלים בכל מדינה שבה נעשית נטילת האיברים בניגוד לכללים המצויים בחוק הישראלי, כלומר באמצעים לא חוקיים".

פרופ' לביא הוזמן להרצות בפני האסיפה הלאומית בצרפת עקב הצעת חוק צרפתית ברוח החוק הישראלי. בנוסף, האחראי על מדיניות השתלות האיברים בארגון הבריאות העולמי המליץ על החוק הישראלי למשרד הבריאות האמריקני "כאות וכמופת למדינות העולם". "מבחינתנו", מסכם פרופ' לביא, "הנושא של השתלות לב בסין נגמר, אין היום נסיעות של ישראלים. גם עמיתיי, כמו פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת ההשתלות במרכז הרפואי רבין [שהיה שותף פעיל בתהליך – ד.ה.] לא שומעים על חולים שנוסעים לסין. העובדה שהתגייסנו בארץ, הרופאים וגם חברי הכנסת – עצרנו את הזרם הקבוע שנסע להשתלות בסין".

עוד כתבות נצפות...