מימוש פוטנציאל ההיי-טק הערבי – נצרת תחילה

הצמיחה הגדולה בהיי-טק בישראל לפני כמה עשורים השאיר את המגזר הערבי מחוץ להצלחות הכלכליות ואת בוגרי מדעי המחשב מובטלים – בנצרת הוקמו על ידי יזמים ערבים סטאר-אפ בהיי-טק הרושמים הצלחה

02/04/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

מדינת ישראל השקיעה סכומים גדולים לעידוד ענף ההיי-טק כשהיה בחיתוליו, שמאז הפך למנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל. ואף על פי כן, רוב הסטודנטים הערבים, המסיימים את לימודיהם במגמות הטכנולוגיה, מוצאים את עצמם בסופו של דבר כמובטלים דורשי עבודה, עצמאיים זעירים או מורים.

המצב כיום הוא שמתוך 2,400 בוגרי היי-טק ומדעים מדויקים מהמגזר הערבי, רק 700 מועסקים במקצוע שלהם כשבישראל מועסקים  85,000 עובדי ההיי-טק . מתוך בוגרי היי-טק האחרים במגזר הערבי, 45 אחוז מועסקים כמורים חלקם במשרה חלקית בלבד.

המעטים שהצליחו לחדור לשוק העבודה בהיי-טק הישראלי היו אלה שהתעקשו ושלחו עשרות קורות חיים שנותרו ללא מענה והגיעו למעט הראיונות העבודה אליהם הוזמנו. מעטות חברות תעשיית ההיי-טק שקיבלו עובדים ערבים לשורותיהן. במחקר שערך מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת לקראת כנס "שוויון הזדמנויות בעבודה כמנוע לצמיחה כלכלית", אשר נפתח ביום שלישי (29.3) בתל אביב, מראים ש-70 אחוזים מהמעסיקים מודים כי יש אפליה כנגד ערבים ואתיופים.

ניצול פוטניצאל לא ממומש

הקמתן של חברות היי-טק ערביות בעיר נצרת היא תולדה של אי מימוש הפוטנציאל של ערבים בוגרי הטכניון  והאוניברסיטאות וחוסר השתלבותם בחברות ההיי-טק המצליחות בארץ.

מודל עסקי אחד לשילוב מוצלח של מיעוטים בישראל ושל ערבים בפרט בתעשיית ההיי-טק כבר קיים. לפי מודל זה, מנצלים את העלות הנמוכה יחסית של הפעלת חברה במגזר הערבי כדי להציע פתרונות של אאוטסורסינג לחברות היי-טק ישראליות.

באותה העת שחברות ישראליות מעבירות עבודות למדינות רחוקות כמו סין והודו, בנצרת פועלת חברת גליל סופטוואר - Galilsoftware שמאז הקמתה מספקת שירותי מחשוב ל-11 חברות גדולות בארץ כגון HP, אמדוקס, ECI ועוד ומעסיקה 130 מהנדסי תוכנה רובם מן המגזר הערבי. "ישראל מוצאיה לחו"ל בשיטת שירות חוץ (offshore) עבודת שוות ערך ל-8,000 משרות בעוד בארץ מעל ל-2,000 בוגרי מקצועות היי-טק מובטלים", מציין אינאס סעיד מנכ"ל החברה, בעל תואר שני בהנדסה אלקטרונית עם שנים רבות של ניסיון בתחום בארץ ובחו"ל.

חברת גליל סופטוואר הפועלת בנצרת נוסדה בשנת 2007 על ידי "יוצאי חברת קומברס" ביניהם ג'ימי לוי. גם לוי וגם סעיד זכו לפרס מנכ"ל השנה בהיי-טק לשנת 2010 בקטגוריית פריצת דרך עסקית. "נצרת היא היישוב הערבי הגדול ביותר בו אחוז גבוה של בעלי תואר אקדמאי שאינם מוצאים תעסוקה במקצוע שלהם" מדגיש סעיד.

ארגון צופן להשמת ערבים בהיי-טק

קידום שוויון לקידום הכלכלה


הכנס השני במספר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, תחת הכותרת "שוויון הזדמנויות כמנוע לצמיחה כלכלית" נפתח ביום שלישי . בכנס משתתפים בכירים רבים במשק, מנהלים בתחום גיוס ומשאבי אנוש, חברות כ"א ועוד.

הכנס אשר ארגנה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בראשות עו"ד ציונה קניג יאיר, נפתח עם הצגת נתונים מרעישים המעידים על מצב עגום של המשק הישראלי בשילוב מיעוטים בשוק העבודה.

ישראל אט אט הופכת למעצמה כלכלית במזרח התיכון. עוצמה זו נבנתה על בסיס ההון האנושי המגוון, מכל קצוות האוכלוסייה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, החוק אוסר אפליה המתבטאת בהתייחסות שונה ולא שוויונית, העסקה בתנאים לא הוגנים או הבחנה לא עניינית בין אנשים או קבוצות.

שר התמ"ת מר שלום שמחון פתח את הכנס ואמר "כשר התמ"ת וכמחזיק תיק המיעוטים, אני מאמין כי קידום שוויון הזדמנויות הוא כלי מרכזי וחשוב לעידוד הצמיחה הכלכלית. אני רואה חשיבות רבה ביצירת משק שבו ניתן לראות ייצוג והשתלבות של כל חלקי האוכלוסייה ,בכל הדרגות והמשרות האפשריות".

לדברי עו"ד ציונה קניג יאיר כי הנציבות לשוויון הזדמנויות פועלת רבות לקידום שוויון הזדמנויות בשוק העבודה ביראל "הנציבות פועלת למניעת אפליה ולקידום שוויון ההזדמנויות בעבודה מתוך אמונה, שביטחון תעסוקתי מהווה מפתח לעצמאות ולעוצמה אישית ובסיס לחברה מתוקנת, צודקת ויציבה. החוק העניק לנציבות סמכויות אכיפה במישור האזרחי, במטרה לקדם את שוויון ההזדמנויות ולמגר את האפליה בתעסוקה", אמרה קניג.

נציבות השוויון שהוקמה לפני שלוש שנים, טיפלה עד היום ביותר מ- 1400 פניות ציבור, פתחה ב- 18 הליכים משפטיים בבתי המשפט, וגישרה על מחלוקות בין מעסיקים לעובדים בעשרות תיקים בנושא אפליה בעבודה.

לפני שלוש שנים הוקם ארגון "צופן להיי-טק בחברה הערבית" ביזמת סמי סעדי, רו"ח ויזם כלכלי, יוסי כותן ממקימי אמדוקס בעיר שדרות וסמדר נהב יזמית היי-טק. ארגון "צופן" פועל כדי להביא לאינטגרציה מלאה של החברה הערבית בהיי-טק הישראלי, זאת בשני אופנים: כניסת אלפי אקדמאים ערבים לתעשיית ההיי-טק והקמת מרכזי היי-טק בישובים הערבים.

בצופן מאמינים שפיתוח ההיי-טק בחברה הערבית לא רק יאפשר שינוי עמוק שיוריד את שעורי העוני ויעלה את שעורי ההשתתפות בכוח העבודה של החברה הערבית, אלא שהוא ההזדמנות היחידה ליצור גל צמיחה חדש לכלכלה הישראלית כולה.

צופן אף מארגנת קורסים לבוגרי היי-טק מהמגזר הערבי ומפנה אותם לחברות ישראליות. לפי נתונים של צופן היא הצליחה בהשמה של 120 בוגרי הקורס, שכ-90 מהם נכנסו בפעם הראשונה לתעשיית ההיי-טק. בעיר נצרת עלה בין השנים 2010-2007 מספר המועסקים בהיי-טק מ-30 ל-200. מקבולה נאסר רכזת דוברות בצופן מספרת בגאווה שמבין 18 בוגרי מוסדות אקדמיים הלומדים כרגע בקורס של צופן, 7 הן נשים, מספר שיא לעומת קורסים קודמים בהם השתתפו כ-3 נשים בממוצע.

חוסר נגישות למימון ולהון

מרבית החברות הערביות שהצליחו לפרוץ לשוק עשו זאת באמצעות מימון תורמים פרטיים וקרנות הון סיכון, מיעוטם הסתייעו בקרן לעידוד השקעות של משרד התמ"ת.

כשיזמים ערבים רוצים להשקיע בסטארט אפ של היי-טק באזורי המגורים שלהם הם נתקלים במספר חסמים שהראשון שבהם הוא הנגישות הנמוכה להון והעדר תמריצי מדינה כדוגמת מפעלי העוגן בפריפריה היהודית: אמדוקס בשדרות, אינטל בקריית גת, ECI בבאר שבע ועוד.

חסם נוסף הוא העדר תשתיות, 4.5 אחוזים בלבד משטחי רשויות ערביות מוקצה לתעשייה. ולמרות זאת בונה התעשיין סטף ורטהימר בימים אלה גן תעשייה חדש בעיר נצרת למרגלות הר הקפיצה ונהנה מהטבות של אזור פיתוח א' בגליל.

כדי לחפות על החסמים הוקמה ביוזמת הממשלה קרן הון סיכון למגזר הערבי בשם אל בוואדר שפירושו בערבית "ניצנים". חביב חזאן מנהל משותף של הקרן יחד עם ג'ימי לוי מסביר שהממשלה השקיעה בקרן 80 מיליון שקל אך היא אינה מיועדת לתעשיית היי-טק בלבד. "יש צורך במסה קריטית של אנשים עם יכולות שמועסקים באותו ענף כדי שיקימו מיזמים", אומר חזאן. הוא מסביר שתעשיות ההיי-טק שהוקמו במגזר הערבי באו מיזמים שעבדו שנים רבות בתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו חברת אינטל או מערבים שעבדו בתחום מספר שנים בחו"ל וחזרו עם ניסיון ועם הרצון להשקיע.

בארגוני צופן ואג'נדה אומרים שקיים פיגור של כ-20 שנה בין ההיי-טק הישראלי בחברה היהודית לבין ההי-טק המתעורר בחברה הערבית. בשנות ה-90 החלו חברות בין-לאומיות כמו מיקרוסופט להקים מרכזים בארץ ומקווים שהדבר יקרה החל משנת 2011 באזור התעשייה בכפר קאסם שממתין לאכלוס.

חזאן מציין שמימון ממשלתי צריך להיות נגיש יותר ליזמים הערבים באזורי הפריפריה. שווקי ח'טיב מנהל הגן התעשייתי החדש של סטף ורטהימר בנצרת אומר שכיום הצעירים הערבים אינם סומכים יותר על הממשלה ושהשוק הפרטי חזק יותר. "העלות הממוצעת של עובד ישראלי בהיי-טק עוברת את זו של ארה"ב וישראל כבר לא אטרקטיבית", אומר ח'טיב ומציין שהעסקת ערבים ונשים חרדיות בהיי-טק יכול להטות את הכף לטובת השוק הישראלי.

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ מימוש פוטנציאל ההיי-טק הערבי – נצרת תחילה

-->
Feedback Form