תרבות הפתאנים – גורם מרכזי להתקוממות החמושה

גם לאחר חיסולו של בן לאדן, המציאות באזור אפגניסטן נותרת מורכבת, ומלחמות בין שבטיות וערכים קדומים נמצאים במוקד הסכסוך

07/05/2011 ג'ושוע פיליפ - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

תרבות הפתאנים – גורם מרכזי להתקוממות החמושה
גבר פתאני בסמוך לאוהלו הארעי במרכז פקיסטן. הנקמנות המושרשת בתרבות הפתאנית הותירה אותם בקונפליקטים חוזרים ונשנים לאורך ההיסטוריה צילום: BEHROUZ MEHRI/AFP/Getty Images
בימים אלו, לאחר שארה"ב הצליחה לאחר שנים רבות לחסל את מנהיג הטליבאן אוסמה בן לאדן, כדאי להעמיק במורכבותו של הסכסוך באזור, ולהכיר את הכוחות השבטיים והאתניים העומדים מאחוריו.

בדומה למעמדות האצולה בימיה הקדומים של אפגניסטן, הקבוצה האתנית של הפתאנים (פשטונים) מרכיבה כיום כמעט את כל שורות הטליבאן בעודה מחזיקה גם ברוב בממשל האפגני. המלחמה באפגניסטן אינה מלחמה דתית פשוטה - עבור הפתאנים, זו מלחמה אתנית ומלחמת נקמה; מלחמה של פלישה מבחוץ ומזימות של שבטים הנאבקים זה בזה.

מנהיגי הקואליציה לא השכילו להעניק משקל נכון לדינמיקות השבטיות המורכבות באפגניסטן, אך לדינמיקות אלה תהיה השפעה נרחבת על ההתפתחויות באפגניסטן לאחר נסיגת ארה"ב.

קיים חשד מתמיד בקרב הפתאנים, כי השבטים היריבים עושים יד אחת עם כוחות ארה"ב כדי להשמידם. לדברי הסופר והעיתונאי ג'ר ואן דיק, הוא שמע פתאנים המביעים אמונה זו, החל בדרגים הנמוכים ביותר ועד לפקידים בכירים בממשל. "הפתאנים מרגישים שהם תחת התקפה", אמר ואן דיק בריאיון טלפוני.

ואן דיק חי בשנות ה-80 לצד המוג'אהידין, הלוחמים המוסלמים שנתמכו על ידי ארה"ב במלחמתם בשלטון הסובייטי באפגניסטן, והוא שומר על קשרים עם בכירים אפגנים עד היום. בשנת 2008 הוא ניסה להיטמע לתוך תרבות הפתאנים ולחדור לשורות הטאליבן, אך נתפס. הוא מספר על החוויה שעבר בספרו, "שבוי, חיי כאסיר הטליבאן".

הפתאנים הם השבט הגדול ביותר באפגניסטן ומהווים 42 אחוז מאוכלוסייתה.

מלבד כוחות הקואליציה, ישנם שלושה שחקנים מרכזיים בקונפליקט באפגניסטן: הטג'יקים בצפון אפגניסטן, הפונג'אבים בפקיסטן והפתאנים, אשר שטחם השבטי מרוכז ברובו בדרום ומשתרע למרחק כ-130 ק"מ מזרחה לתוך פקיסטן.

בעוד שכמעט כל מורדי הטליבאן הם פתאנים (אם כי בן לאדן בעצמו הגיע מערב הסעודית), מרבית הקצינים בצבא אפגניסטן הם טג'יקים, וכמעט 80 אחוז מצבא פקיסטן הם פונג'אבים.

לפיכך, לא ניתן להתייחס לאפגניסטן במנותק מפקיסטן. "מבחינות רבות, מדובר במלחמה אתנית, בין הפונג'אבים השולטים בביורוקרטיה ובצבא הפקיסטנים, לבין הפתאנים החיים באזורים השבטיים ובתוך שטחי פקיסטן", אומר ואן דיק. "פקיסטן תנסה לשלוט במצב עד לסוף המר", הוסיף.

"אם תנסו לשוחח עם אדם פתאני המתגורר באזורים השבטיים שבין שני צדי הגבול, הוא יאמר לכם שפקיסטן מנסה ליצור תוהו ובוהו, או מראית עין של תוהו ובוהו, כדי להשיג כסף מארה"ב", אמר ואן דיק.

הטג'יקים כרתו כבר מלכתחילה ברית עם הברית הצפונית – קואליציה רופפת המורכבת ברובה מקבוצות אתניות שאינן פתאניות, אשר התאחדו במטרה להביס את הטליבאן – מסביר ואן דיק.

ארה"ב שוגה גם בפעילויותיה בדרום אפגניסטן, הפתאני ברובו, בכך שהיא מעניקה למבצעים שלה שמות בשפה הטג'יקית, שהיא למעשה דיאלקט מקומי של פרסית הנקרא דארי, טוען ואן דיק.

"זה מעביר לכל אדם פתאני את המסר שארה"ב כרתה ברית עם הטג'יקים", הוא אומר.

הפתאנים מאמינים כי הם נלכדו בעיצומו של קונפליקט שנועד לרסק אותם.

תרבות הפתאנים – גורם מרכזי להתקוממות החמושה
נשיא אפגניסטן הפתאני חאמיד כרזאי (במרכז) ושני סגניו מוחמד קזים פאהים (משמאל) ומוחמד כרים חלילי במסיבת עיתונאים לציון חיסולו של בן לאדן צילום: SHAH MARAI/AFP/Getty Images
מעגל הנקמה

בתרבות הפתאנית, נקמה אינה רק פעולה הנובעת מתוך רגש. הבדאל (badal – נקמה), הוא אחריות הנדרשת מתוקף החוקים הבלתי כתובים של הפתאנים, ומושג זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתקוממות באפגניסטן.

לפי דו"ח שפורסם מטעם המכון הבין-לאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS) שבסיסו בבריטניה, "ההתקוממות החמושה, אשר הפתאנים מעורבים בה כמעט בלעדית, חזקה ביותר בדרום ובדרום-מזרח המדינה, שהם פתאנים ברובם". זאת, למרות שהיא קיימת גם במובלעות קטנות יותר שבשליטת הפתאנים ברחבי אפגניסטן.

"חיילי רגלים רבים של הטליבאן הם גברים צעירים אשר יוצאים לקרב על בסיס חלקי. ייתכן שהם מונָעים פחות מאידיאולוגיה ויותר מתוך התמרמרות על עוולות מקומיות שנגרמו להם בעבר, לרבות הרצון לנקום את מותם של חבריהם ובני משפחותיהם שנהרגו בקרבות", נכתב בדו"ח.

ואן דיק מספר שהוא היה עד לכך. "מתוך הניסיון שלי, נאמר לי ואף ראיתי כי רבים מהגברים הצעירים הצטרפו לטליבאן לא בגלל הכסף, אלא בגלל משהו שקרה לבני משפחתם, ומדובר היה בשאלה של נקמה – בגלל מה שעשיתם לנו, אני מחויב לנקום".

בעיית ההתקוממות החמושה באפגניסטן גרמה לארה"ב לאמץ אסטרטגיה של התקוממות-נגד כדי לזכות "בלבבות ובנפשות" בתוך המדינה. האסטרטגיה מבוססת על טיהור אזורי יעד ספציפיים מלוחמי האויב, ולאחר מכן החזקת השטח תוך הקמת תשתיות ומנגנוני ממשל.

החוק הפתאני שונה לחלוטין משיטות הממשל המודרניות. מנקודת השקפה מערבית, האזורים הפתאניים הם שטחי הפקר, אך למעשה זה רחוק מאוד מהמציאות. לפתאנים יש כללי מוסר בלתי כתובים המעוגנים בתרבות שראשיתה לפני 5,000 שנה לפחות.

בתרבות שבה כבוד האדם קובע את מקומו בחברה, שמירה על הכבוד ועל כללי המוסר הם בעלי חשיבות עמוקה. הצורך לאכוף את הבדאל השאיר את הפתאנים בקונפליקטים חוזרים ונשנים לאורך ההיסטוריה. הפתאנים מפולגים לשבטים ולחמולות רבות. הממשל המקומי מורכב ממועצות שבטיות המכונות ג'ירגה (jirgas) – הדורשות קונצנזוס מלא לפני נקיטה בפעולה כלשהי.

אם הג'ירגה לא הגיעו להסכמה כללית, עלול הדבר להוביל למלחמות שבטיות כמעט אין-סופיות בעקבות ההקפדה על יישום הבדאל והשמירה על הכבוד, כך לפי דו"ח משנת 2009 שפורסם מטעם "המרכז לחקר שבטים" (Tribal Analysis Center).

בשל אפקט הפרפר המתלווה אל הנקמה, קרבות שמקורם בפגיעה בכבוד "עלולים להפוך למלחמות אין-סופיות תחת חוקי האבירות המכונים 'פשטנוואלי', הדורשים בדאל, או נקמה", נכתב בדו"ח.

תחת משטר הטליבאן לשעבר, אשר היה פתאני ברובו, לא הייתה כל הפרדה בין הדת לממשל, דבר אשר עשוי להעיד על השקפתם של הפתאנים בנושא יבוא הדמוקרטיה למדינה. "הטליבאן יכנה את הדמוקרטיה 'דת מערבית'", מסביר ואן דיק.

תרבות הפתאנים – גורם מרכזי להתקוממות החמושה
ילדים אפגנים בפרברי הבירה קאבול משחקים על שרידיו של טנק צילום: Majid Saeedi/Getty Images
הזכות למשול

לפתאנים אמונה פנימית חזקה שזכותם למשול במדינה. "הם רואים עצמם כאפגנים", מסביר ואן דיק.

המושג שלהם של "הזכות לשלוט" קשור לעובדה שהם השבט הגדול ביותר באפגניסטן, וכן לעובדה שהם שלטו במדינה מאז הקמתה, פרט לכמה מקרים יוצאים מן הכלל בהסטוריה. כך פי דו"ח שפורסם במארס השנה מטעם שירות המחקר של הקונגרס האמריקני (CRS).

עם זאת, אפילו קבוצות פתאניות יריבות מתחרות על השלטון, כשכל קבוצה שואפת להנהיג את המדינה, אומר ואן דיק.

הדינמיקה המורכבת של מלחמות השבטים באפגניסטן מציבה את ארה"ב בעמדה קשה לקראת הנסיגה המתוכננת לשנת 2014. חברי פרלמנט אפגנים הזהירו בחודש מארס שנסיגת הכוחות המתוכננת ל-2014 עלולה לגרור את המדינה למלחמת אחים, כך לפי כוח הסיוע של האו"ם באפגניסטן (UNAMA).

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי עולם תרבות הפתאנים – גורם מרכזי להתקוממות החמושה

-->
Feedback Form