הבטחת מזון לאוכלוסיית העולם

מחירי המזון שוב עלו השנה וגרמו למיליוני בני אדם לשקוע עמוק יותר בתוך העוני בו הם חיים. ארצות המערב והאו"ם יוזמות תכניות לטווח ארוך שיבטיחו מזון לתושבי העולם

12/05/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

אורז
פליטים מתחלקים בצלחת מזון אחת. לא רק עליית מחירי המזון אלא גם האירועים בתוניסיה, מצרים ובעיקר בלוב הגדילו את מספר הנזקקים לסיוע כדי לא לרעוב – צילום: CHRISTOPHE SIMON/AFP/Getty Images
השנה עלו מחירי המזון בעולם לשיעור שלא היה כמותו - בפברואר 2011 מדד מחירי המזון היה הגבוה ביותר בהיסטוריה, אחרי שבשנת 2010 הם עלו ב-25 אחוז.

ב-6 במאי התכנסו חברי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם - Food and Agriculture Organization) FAO) ברומא שבאיטליה, כדי לדון בהשלכות עליית מחירי המזון על אוכלוסיית המדינות המתפתחות ועל דרכים למנוע פגיעה חמורה בהן.

ארגונים אמריקנים ובין-לאומיים למדו לקח ממשבר המזון של שנות 2008-2007 ומתכננים לא רק צעדים להספקה מידית של מזון לנזקקים, אלא שוקדים על תכניות לטווח ארוך כדי שהאוכלוסייה בארצות אלה תצליח לספק לעצמה את המזון הנדרש. בעת הכנס אמרה מזכירת המדינה של ארה"ב הילרי קלינטון, כי הבנק העולמי מעריך שייקור האורז, החיטה והתירס השנה, גרם ל-44 מיליון איש בעולם להתדרדר לעוני.

כיצד להבטיח מזון לאוכלוסיית העולם שכבר מונה קרוב לשבעה מיליארד איש וצפוי להגיע בשנת 2050 לתשעה מיליארד?

מחירי המזון ומחיר הנפט

אוליביה דה שוטר, הנציג המיוחד של האו"ם לתכנית 'הזכות למזון' טוען כי "מחירי המזון עולים יחד עם מחירי הנפט". דה שוטר מציין שהחקלאות נמצאת על פרשת דרכים וכדי למתן את עליית מחירי המזון יש לעזוב את מודל החקלאות התעשייתית שיש בו תלות בנפט המתייקר. דה שוטר מזכיר שההתקוממות בתוניסיה ובמצרים קשורה להאמרת מחירי המזון, לפחות באופן חלקי, ומציין שמחיר חבית נפט הגיע כבר ל-115 דולר.

אך לא רק התלות בנפט היא בעייתית, דה שוטר אומר כי יש לגוון את התזונה ולא להסתמך במדינות המתפתחות בעיקר על חיטה, אורז ותירס.

תכנית ארה"ב להגברת היבולים

בעת משבר המזון הקודם, ניסו חלק מהמדינות המפותחות להגן על עצמן באמצעות איסור ייצוא של מוצרי מזון וביניהם אורז. הדבר גרם לכך שהמדינות העניות במזרח אסיה ובאפריקה נותרו ללא המזון הבסיסי הדרוש להם. ממשלת ארה"ב יחד עם שותפים מקבוצת ה-G8 יזמה תכנית בשם "הזן את העתיד" - Feed the Future, המכוונת לפתרון שורש הבעיה לטווח הארוך ולא רק לסימפטומים שלה - רעב ומחסור במזון בטווח הקצר. עיקרי התכנית הם קידום צמיחה בענף החקלאות, שיפור בהעברה ובסחר של מזון ברמה המקומית וברמה האזורית. לעתים יש מזון לכולם אך הוא אינו מגיע למקומות שם זקוקים לו. כדי להגיע ליעדיה, משקיעה התכנית בחדשנות טכנולוגית בחקלאות כדי להגביר את היבולים. הגברת היבולים תבטיח שמדינות מתפתחות יהיו מסוגלות להאכיל את העם שלהם ולתרום ליציבות על ידי אספקה רציפה של מזון ברמה הגלובלית​​.

קלינטון
מזכירת המדינה הילרי קלינטון וג'ק דיוף, ראש ארגון המזון והחקלאות ה-FAO של האו"ם, בכנס מיוחד להבטחת מזון לכל העולם אותו ארגן ה-FAO ברומא ב-6 במאי השנה – צילום: . TIZIANA FABI
לשם כך הוקמה קרן נאמנות בשם "תכנית גלובלית לחקלאות ולאבטחת מזון – GAFSP שגייסה משבעה שותפים לתכנית, קרוב למיליארד דולר כדי לסייע למדינות העניות ביותר להבטיח בעצמן מזון לתושביהן. כבר בשנת 2010 , קרן ה- GAFSPהעניקה 337 מיליון דולר לשמונה מדינות ומימנה פרויקטים לשדרוג תשתיות החקלאות, השגת זרעים וניהול טוב יותר של רשת המים.

תכנית AFRICA LEAD , כוללת גם יוזמה לפיתוח החקלאות באפריקה CAADP - Comprehensive African Agriculture Development שבמסגרתה מתחייבות המדינות להשקיע 10 אחוזים מתקציבן לחקלאות ולמלחמה ברעב. עד היום 24 מדינות מאפריקה התחייבו לפעול במסגרת זו. התכנית גם מספקת הכשרה למדריכים חקלאיים שיוכלו לסייע לחקלאים שחלקם הגדול הן נשים.

חיים אלוש, מנכ"ל קבוצת משוב, אמר במסגרת ריאיון שנתן לאפוק טיימס בתערוכת אגרומשוב האחרונה, כי "70 אחוז מצריכת המים בעולם משמשת לחקלאות. בישראל קרוב ל-80 אחוז מהגידולים החקלאים מושקים בטפטוף, אבל בעולם רק כ-10 אחוזים משתמשים באמצעי זה החוסך במים". הטכנולוגיות קיימות, אך ההשקעה הראשונית גבוהה ולכן הן אינן מיושמות דווקא במקומות בהם המחסור במים הולך וגדל. מוקד תערוכת אגרומשוב השנה היה "משבר המזון". בוקי אורן יו"ר תערוכת וואטק אומר שצריכת המים גדֵלה בשני אחוזים בשנה, בשל גידול האוכלוסייה בעולם ולדעתו בעוד 20 שנה העולם יזדקק ל-50 אחוז יותר מים מאשר היום. אם לא ינקטו צעדים להקטנת הצריכה בחקלאות משבר המים בעולם יעמיק ועמו משבר המזון.

הנדסה גנטית כפתרון לתוספת מזון והשבחתו

מדענים ומומחים בתחומים אחרים רואים בהשבחת הגידולים החקלאים והגדלת היבולים באמצעות הנדסה גנטית את הפתרון האולטימטיבי להבטחת מזון לאוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. שימוש בהנדסה הגנטית הוא תהליך המשנה את מבנהו של החומר הגנטי, ה-DNA שבגנים, ומקנה לגידול תכונות חדשות שהן משובחות מהתכונות של הגידול המוכר. דוגמאות לכך הם עמידות למחלות של גידולים מסוימים בעצם החדרת תכונה לחומר הגנטי שדוחה את המזיק או את החיידק הפוגע בגידול. גידולים המבוססים על הנדסה גנטית אינם יכולים להשתמש בזרעים מהיבול של החקלאי אלא חייבים בהספקת הזרעים על ידי המעבדות המייצרות אותו, דבר היוצר תלות בין החקלאי לספק הזרעים.

שימוש בהנדסה גנטית אסור בארץ אף כי ישראל משתתפת בפרויקטים מחקריים בנושא. אלוש מצדד במעבר לחקלאות המושתתת על הנדסה גנטית וטוען כי "העולם צריך להחליט ללכת על הנדסה גנטית שמכפילה ומשלשת את היבול בחקלאות". הוא קורא למחוקק בישראל להסיר את החסמים והמגבלות במחקר ובשימוש בהנדסה גנטית בחקלאות.

גם באיחוד האירופי, כמו בישראל, ישנם מגבלות לשימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ובתעשייה הביוטכנולוגית, אך כיום ישנם קולות הקוראים גם שם להסיר את החסמים.

בארה"ב אין איסור על שימוש בהנדסה גנטית ו-93 אחוז מגידולי הסויה הם מהונדסים בעיקר בתחום עמידות בפני מחלות ומזיקים.

חקלאות מקיימת – מתכנית ליישום

לא כולם מסכימים לעשות שימוש בהנדסה גנטית והמתנגדים טוענים שזו מניפולציה לא טבעית של הגנים. להבנתם שחרור אורגניזמים מהונדסים גנטית לסביבה מהווה סכנה לבתי גידול מכיוון שאין הבנה מדעית מספקת של ההשלכות על הסביבה ועל בריאות האדם.

באו"ם ובארגוני סביבה וחברה מתנגדים לפתרונות של הנדסה גנטית ומציינים שיש בכוחם להוכיח שהחקלאות האקולוגית יכולה להבטיח לעולם, ובעיקר לארצות המתפתחות, את כל כמות המזון הנדרשת. כיום מרבית החקלאים בארצות העניות אינם עושים שימוש רב בדישון או הדברה כימית בשל המחיר הגבוה של המוצרים.

דו"ח של האו"ם שהוגש בעת הכנס ברומא מוסר כי החקלאים במדינות מתפתחות יכולים להכפיל את ייצור מוצרי המזון בתוך עשור על ידי מעבר לחקלאות אקולוגית ללא שימוש בדשנים וחומרי הדברה כימיים.

לדברי דה שוטר, ב-57 פרויקטים שונים של האו"ם הצליחו להגיע לגידול של עד 80 אחוז ביבולים על ידי בחירה בשיטות טבעיות לשיפור הקרקע ולהגנה מפני מזיקים.

לדעת נציגים באו"ם המצדדים בחקלאות אקולוגית, שימוש בשיטות מסורתיות, הגברת המחקר וההדרכה של החקלאים יכולים להכפיל את היבולים.

הדו"ח מביא דוגמאות:

אינדונזיה: הדרכה בשיטות של חקלאות אקולוגית למגדלי אורז הביאו לצמצום בחומרי הדברה כימית שבין 92-35 אחוז. כך גם בווייטנאם ובבנגלדש.

בקניה: הדברה ביולוגית הביאה להגדלת היבולים באמצעות צמחים לוכדי חרקים, במקום ריסוס בחומרי הדברה כימיים. בנוסף עשו במדינה זו שינוי מהותי על ידי שינוי בגידולים בהתחשב בעובדה שמרבית העוסקים בחקלאות הן נשים. גם עברו לגידולים עשירים מבחינה תזונתית כגון גידול בטטות.

בנגלדש: ברווזים אוכלי עשבים שוטים בשדות האורז הביאו לגידול ביבול ללא צורך בקוטלי עשבים.

קובה: לאחר קריסתה של ברית המועצות היה על חקלאי האי המבודד לקצץ את הספקת חומרי ההדברה והדישון הזולים אותה קיבלו מרוסיה. אחרי ירידה בכמות היבולים בשנת 1990, התשואות עלו אחרי שחקלאים אימצו שיטות יותר ידידותיות לסביבה.

דה שוטר מסכם ואומר שבעיית הרעב ושינוי האקלים בעולם לא ייפתרו על ידי הקמת חקלאות תעשייתית אלא על ידי מעבר לחקלאות אקולוגית של המגדלים בחלקות קטנות.

אלף הימים בהתפתחות של ילד

ניג'ר
אישה עם תינוקה הסובל מתת-תזונה באחד ממרכזי השיקום בעיר תנאוט (Tanout), דרום ניג'ר. ארגון "אלף הימים" מתכנן לטפל בתזונה מתאימה במשך 1000 הימים הראשונים של ילוד, החל בתזונת האם בעת הריונה. צילום: SIA KAMBOU/AFP/Getty Images
אך לא די לספק מזון ולמנוע רעב, המזון צריך לכלול אבות מזון וויטמינים שהם קריטיים להתפתחות תקינה, בעיקר של פעוטות. אחת מהתכניות להבטחת מזון הנקראת "אלף ימים, לשינוי של חיים ושל העתיד", מתרכזת בהספקת תזונה מתאימה באלף הימים הראשונים של חיי הפעוט, החל מהזמן שהוא עדיין עובר ברחם אמו ועד לגיל שנתיים. "תזונה מתאימה ונכונה באלף הימים הראשונים לחייהם, מבטיחה לילדים ההזדמנות להגיע לפוטנציאל ההתפתחותי שלהם", אומרים מנהלי התכנית.

מחסור ביסודות של תזונה בגיל הזה יכולה לעומת זאת לגרום להפרעות בגידולו של הילד ובהתפתחות תקינה של המוח. ישנה גם אפשרות של רגישות יתר למחלות וזיהומים בשל פגיעה במערכת החיסון שמפסיקה לתפקד כראוי בשל המחסור באבות המזון. הפגיעה בילד הסובל מתזונה החסרה ביסודות הנדרשים היא לרוב בלתי הפיכה.

ארגון אלף הימים אומר שעיקר הבעיה מתרכזת ב-36 מדינות עניות. מנתוני הארגון עולה כי מדי שנה מתים 3.5 מיליון אימהות וילדים עד גיל חמש, כתוצאה מתזונה לא נכונה ולא מספקת. בקרב הילדים ששורדים, רבים לא יצליחו להגיע להישגים שיבטיחו להם חיים ברמה נאותה.

על פי הערכת הארגון, השקעה בתזונה באלף הימים הראשונים של חיי הילוד בארצות העניות יכולה להביא לעליה ב-3-2 אחוזים בתוצר הלאומי הגולמי של אותה מדינה.

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי איכות הסביבה הבטחת מזון לאוכלוסיית העולם

-->
Feedback Form