קולות מהרשת - פייסבוק והאנשים בבית הברזל

פרופ' ג'יימס מילווארד

"אנחנו לומדים וחוקרים על סין כעת, אבל עדיין לא הגענו להחלטות לגבי אם ומתי נפנה לשם", אמרה דבי פרוסט, מנהלת קשרים בין-לאומיים בפייסבוק".

אז זה מה שלוביסטים ואנשי קשרים בין-לאומיים של פייסבוק אומרים בגלוי על תכניותיה של פייסבוק להיכנס לשוק הסיני. הייתה הרבה התייחסות למאמר הזה, ורגשותיו של אותו לוביסט גונו בציבור. אבל יש כמובן תגובות בלתי נמנעות: "מדוע שלפייסבוק יהיה אכפת מדמוקרטיה? הם עסק אחרי הכול, ויש להם אחריות רק למחזיקי המניות שלהם (פייסבוק עדיין אינה חברה ציבורית, אבל מציעה אפשרויות השקעה למשקיעים פרטיים). מדוע שפייסבוק תהיה שונה מבוב דילן? אתה צריך לתת שירות למישהו - אתה חייב להסכים לצנזורה כדי להיכנס לשוק הסיני. זה המחיר של עשיית עסקים; אנחנו מכבדים את הדרכים המקומיות שלהם".

אבל מה לגבי גזענות, או לפחות דגילה בתרבות שובניסטית? האם צריך להיות לנו אכפת עם פייסבוק יאמץ דברים כאלה? בין אם אלה הם אנשים המקדמים "ערכים אסיאתיים", אנשי עסקים "ריאליסטיים" הדוגלים במעשיות נוקשה, או אלה המאמינים באבולוציה הדרגתית בתוך או מחוץ לסין - הטיעון שאנשים מסוימים, במקומות מסוימים, עדיין אינם בשלים לדבר או לחשוב בעצמם בהתבסס על מידע לא מסונן, הוא פטרונות והתנשאות. אם מבקר מזון אמריקני אמר שהסינים עדיין אינם בשלים להעריך יין טוב, למשל, או שמבקר סרטים אומר שלסינים יש טעם גרוע בסרטים, או שאקדמאי מערבי אומר שהסינים לא באמת מבינים מהי למדנות אמיתית או כתיבה טובה - יוקיעו אותם ברשת, וסטודנטים סינים יאתרו אותם וישימו מעקב על ביתם. אבל זה נהיה יותר ויותר עניין שבשגרה, גם בסין וגם מחוץ לה, לשמוע שהסינים מסכימים לאינטרנט "מפושט" כי סין חזקה, כי הצמיחה הכלכלית של סין יוצאת מן הכלל, ובכל מקרה, עדיין אפשר לשחק משחקים, לעשות קניות ולקרוא על סלבריטאים באינטרא-נט (רשת פנימית - המת') הסיני. במילים אחרות, ה-Global Times (העיתון הסיני הפרו-ממשלתי והסוּפר-לאומי) הוא טוב מספיק עבור סין, וזה בסדר שחברות תקשורת בין-לאומיות יתאימו עצמם לסטנדרטים של ה-Global Times כדי לקבל גישה אל מעבר לחומת האש הגדולה.

לו שון (סופר סיני מפורסם מתחילת המאה ה-20 - המת') דאג לאנשים שבבית הברזל (בספרו Call to Arms):

"דמיינו לעצמכם בית ברזל ללא חלונות, שבהחלט לא ניתן להרסו, ובו אנשים רבים שקועים בשינה עמוקה שבקרוב ימותו ממחנק. אבל אתה יודע שמכיוון שהם ימותו בשנתם הם לא יחושו בסבל המוות. אם תצעק בקול גדול כדי להעיר כמה מאלה שישנים פחות עמוק, ותגרום לכמה האומללים האלה לסבול מייסורי המוות שאין להימנע ממנו, האם אתה חושב שתפעל לטובתם בכך?"

"אבל אם כמה יהיו ערים, אינך יכול להגיד שאין תקווה להרוס את בית הברזל".

לו שון חי בזמנים אחרים, ואני מודה שהשורות האלה דרמטיות מדי לזמנים אלה. אבל זהו אותו נושא. האם לתת להם לישון? האם להוסיף את סין כ"חבר" בפייסבוק זה יתרון, עדיף מלא-כלום, גם אם הזוג "פייסבוק-סין העממית" ישגיח על ה"חברות"? האם ללו-שון היה אכפת היום, אילו חי מחוץ לסין או שהיה בין המעטים שיש להם דרכון וחיבור VPN המאפשר למתקדמים טכנולוגית או לאמידים שבסין לעקוף את חומת האש? האם ארצה להמשיך לבזבז את זמני בפייסבוק או ליצור קשרים עם חבריי בסין באמצעות הפייסבוק כשאני יודע שהם לא יוכלו לקרוא את כל מה שאני כותב בפייסבוק? האם מחלקות באוניברסיטאות שלנו (כמו למשל התכנית ללימודי אסיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון בה אני מלמד) המשתמשות יותר ויותר בפייסבוק כלוח מודעות עדיין ירצו לעשות זאת כשידעו שפייסבוק בעצמו יצנזר את ההודעות שלנו על הרצאות שלא יהיו לרוחן של הצנזורים הסינים?

המאמר בוול סטריט ג'ורנל מזכיר שכמה חברי קונגרס מבקרים את פייסבוק על כך שהיא לא חותמת על "יוזמת הרשת הגלובלית" (Global Network Initiative) ולא משתתפת בפאנל של ועדת הסנט בנושא "חופש אינטרנט גלובאלי". אבל זה לא יעזור לאף זרוע ממשלתית להשפיע על פייסבוק בכפייה או על ידי גרימת בושה. פייסבוק לא צריכה לצעוד לפי המדיניות האמריקנית יותר ממה שהיא צריכה להיות שפחה של הצנזורים של סין העממית. ואפילו לא אגיד שפייסבוק צריכה להילחם למען זכויות אדם בסין או בכל מקום, כי לא תהיה זאת פייסבוק אלא עסקי אינטרנט ותקשורת סיניים שיִשְחֲקו ויביסו בהדרגה את השליטה [הממשלתית באינטרנט].

פייסבוק פשוט צריכה לזכור את העקרונות שהצהירה עליהם, במילותיו של מארק צוקרברג, שפייסבוק הייתה אמורה "לעזור לאנשים להבין את העולם שמסביבם" (David Kirkpatrick, The Facebook Effect, p. 143), או ש"המטרה העיקרית שלנו בפייסבוק היא לעזור ליצור עולם פתוח יותר ושקוף יותר". בכך שפייסבוק "תחסום תכנים בכמה מדינות אבל לא באחרות", האם פייסבוק רוצה עכשיו להוסיף סייג שבניגוד לכל מקום אחר, לסינים יש להעניק הבנה ברורה ושקיפות רק של חלק מהעולם שמסביבם?

סון יאט-סן (הנחשב כמייסד הרפובליקה הסינית - המת') כתב לפני מאה אחת שהסינים צריכים תקופה של "פטרונות פוליטית" לפני לפני שיהיו מוכנים לדמוקרטיה. אין זה התפקיד של פייסבוק להילחם למען חופש האינטרנט או זכויות האדם בסין. אבל זה גם לא התפקיד של של פייסבוק לעזור לממשלה בסין העממית להמשיך להאריך את ה"פטרונות" הזאת. בואו לא נתנהג בפטרונות כלפי העם הסיני בכך שנקבל את ההסדר שאיזו גרסה של פייסבוק (או כל כלי תקשורת אחר) שתהיה מופשטת, תחומה ונשלטת על ידי הממשל היא מספיקה בשבילם. אני (ואני מקווה שגם שאר 499,999,999 משתמשי הפייסבוק בעולם) רוצה להיות חבר של הסינים, לא רק להוסיף אותם כחברים בפייסבוק.

ג'יימס א. מילוואר' הוא פרופסור להיסטוריה בין-חברתית בבית ספר אדמונד וולש לשירות חוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון.

הצעות לבלוגים בתחום חופש הביטוי, תקשורת וזכויות אדם אתם מוזמנים לשלוח ל-free@epochtimes.co.il

עוד כתבות נצפות...