מאבקי כוח גלויים בהנהגה האיראנית

מה שהחל לפני כחודש כמחלוקת בין מנהיגה העליון של איראן, האייתוללה עלי חמנאי לבין הנשיא מחמוד אחמדינג'אד בנוגע לפיטוריו של שר המודיעין האיראני חיידר מוסלחי, הולך ומתפתח להתקפות גלויות נגד הנשיא ונגד יועציו האישיים שחלקם אף הובלו למעצר. הביקורת הרחבה כנגד הנשיא מגיעה מצידם של חברי פרלמנט, אנשי דת רבי השפעה ומפקדי צבא המקורבים למנהיג העליון.

"אנחנו כבר 32 שנים אחרי המהפכה וזה אולי המצב הקשה ביותר שאיראן ידעה מעודה", מציין פרופ' עוזי רבי, ראש החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת ת"א, בריאיון לאפוק טיימס.

"לדעתי, עכשיו זה הופך להיות משהו שלא ניתן להתעלם ממנו... ברור שהיחסים אינם כמו שהיו קודם לכן וברור שהדברים האלו משקפים לא רק מאבקי כוח אישיים. אנחנו יודעים שיש באמת לא מעט שאלות ותהיות לגבי דרכו של אחמדינג'אד. אני חושב שאנחנו נמצאים כאן במקום שהוא מאוד רגיש מבחינת הפוליטיקה האיראנית", מוסיף פרופ' רבי.

אמנם מחלוקות פוליטיות בין נשיא איראן למנהיגה הרוחני מתרחשות מעת לעת מתחת לפני השטח והמתיחות ביניהם כבר אינה דבר חדש, אבל עד כה העימותים נשארו סמויים בעיקרם. הפעם זה אחרת – מאבק הכוחות בהנהגה האיראנית גלוי, בוטה וכולל ביקורת נוקבת. פקידים בכירים וכלי תקשורת המקורבים למנהיג העליון חמנאי יזמו קמפיין המופנה נגד הנשיא אחמדינג'אד, כך לפי דיווח רשת CNN.

האייתוללה מסבח יאזדי למשל, שהיה פטרונו ומדריכו הרוחני של אחמדינג'אד, הצהיר בשבוע שעבר ש"הלגיטימיות של הנשיא מבוססת על תמיכתו של המנהיג העליון ולא על הצבעתו של הציבור", כך על פי דיווח של רשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC.

ומנגד, נשיא איראן אחמדינג'אד המוכר בהתנסחויותיו המתריסות, מוצא עצמו כעת במאבק כוח גלוי בבית, מול האייתולה עלי חמנאי. כמה מתומכיו של המנהיג העליון האשימו את מחנה הנשיא בהתנגדות להנהגה הדתית, דיווחה רשת ABC.

"הוא משחק פה משחק מאוד מעניין אבל גם מאוד מסוכן מבחינתו", מסביר פרופ' רבי.

קרב חזיתי

העובדה שאיראן מתמודדת עם סכסוכים פנימיים אינה עניין חדש, והסכסוכים הללו אף קודמים לגל המחאות השוטף בחודשים האחרונים את העולם הערבי. ההתקוממויות הקשות שפרצו בעקבות הבחירות לנשיאות השנויות במחלוקת בשנת 2009 הדגישו את השבר המרכזי בין המשטר לחלקים גדולים באוכלוסייה.

המחלוקת הנוכחית פרצה ב-17 באפריל, כשאחמדינג'אד החליט לפטר את שר המודיעין חיידר מוסלחי. תגובתו של המנהיג העליון חמנאי הגיעה במהרה כשביטל את הפיטורים, ואחמדינג'אד הביע את מחאתו כשפתח ב"שביתה" ונמנע מלהשתתף בישיבות הממשלה במשך יותר משבוע.

ב-25 באפריל נפגשו שני המנהיגים במטרה ליישר את ההדורים, אך הפגישה לא הצליחה לצנן את האווירה העכורה בין השניים.

על פי דיווחיהם של כתבים בטהרן, חמנאי הודיע לאחמדינג'אד כי עליו לקבל את חזרתו של שר המודיעין לתפקידו, או שיאלץ להתפטר בעצמו מתפקידו כנשיא, כך דיווחה רשת BBC הבריטית. אחמדינג'אד הסכים אמנם לחזור ולנהל את ישיבות הממשלה, אך כפי שמציין ד"ר אפרים קם מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, עולות שמועות שמאז הוא "מרוקן מתוכן" את תפקידו של שר המודיעין.

ההתנגדות לנשיא הגיעה גם לפרלמנט האיראני. בתחילת החודש חתמו 90 מבין 290 חברי הפרלמנט על עצומה הקוראת לחמנאי להדיח את הנשיא מתפקידו.

בעקבות המחלוקת שהתעוררה בנוגע לסמכותו של הנשיא לפטר שרים, ולאחר שבשבוע שעבר התנצל הנשיא והכריז כי אין לערער על סמכותו של המנהיג הרוחני, בסוף השבוע הודיע אחמדינג'אד על פיטוריהם של שר הנפט, שר הרווחה ושר התעשייה והמכרות. לכאורה היה זה לצורך איחוד משרדים וייעול מערכת המנהל, אך עולה השאלה האם הצעד קשור למאבקו האישי של הנשיא עם המנהיג העליון.

הביקורת הולכת ונערמת

על פי סוכנות הידיעות AP, ייתכן שהעימות הוא חלק ממאבק כוח המתעורר לקראת הבחירות לפרלמנט שיערכו בשנה הבאה וההצבעה על יורשו של אחמדינג'אד באמצע 2013.

אך לדעתם של פרשנים, המחלוקת בין השניים היא מעבר למינויו או לפיטוריו של שר זה או אחר. מדובר במאבק על השליטה על כיוונה העתידי של הרפובליקה האסלאמית. "אנחנו יודעים שיש כאן בעצם שתי דרכים עיקריות: מצד אחד אנשים שדבקים בעקרונות האמונה ורוצים בצורה כזו או אחרת ללכת עם הכיוון של המהפכה, ומצד שני אלו שחושבים שהמדינה האיראנית דורשת דברים אחרים וצריך להיות קצת יותר פרגמאטיים ואולי גם קצת יותר מתונים", מסביר פרופ' רבי.

כפי שמציין ד"ר קם, המחלוקת הזו היא רק ביטוי פומבי לתהליכים עמוקים יותר בחברה ובהנהגה האיראנית. "בשנתיים האחרונות, מאז ההפגנות והמהומות שהחלו ביוני 2009 בעקבות הבחירות לנשיאות, ישנו מתח גובר והולך בין אחמדינג'אד לחמנאי".

ד"ר קם סבור שייתכן כי חוסר שביעות הרצון הציבורית מאחמדינג'אד כפי שבאה לידי ביטוי בשנת 2009 היא חלק מהרקע להתנערותם הנוכחית של מגוון מנהיגים דתיים וחמנאי בראשם, מהנשיא אחמדניג'אד.

"אחמדינג'אד הוא דמות די שנואה כיום באיראן, גם בציבור האיראני וגם במערכת הפוליטית והדתית", מסביר ד"ר קם ומוסיף שחמנאי התחיל להבין שהשנאה הזו כלפי אחמדינג'אד עלולה לגלוש גם אליו. "כבר לפני שנתיים חשבתי שאולי המתח הזה ייגמר בכך שחמנאי ירצה להיפטר מאחמניג'אד". פיטורין כאלו לא קרו אבל מפעם לפעם יש ביניהם מתחים סביב נושאים קונקרטיים, מסביר קם.

"הרקע הקונקרטי כרגע הוא פיטוריו של שר המודיעין, הרקע הכללי הוא המתח בין שניהם כתוצאה מההפגנות ומהמחאה כנגד המשטר, שחמנאי מתחיל להרגיש שמגיעה גם אליו", מוסיף קם.

"יש הרבה מאוד ביקורת נגדו וזו ביקורת שהולכת ונערמת. וכמובן שהביקורות הכי גדולות באות דווקא מהשדה הכלכלי הפנימי. יש מצוקה של ממש באיראן, גם עוני וגם אבטלה", מסביר פרופ' רבי.

"אני חושב שלטווח הארוך לדברים האלו תהיה משמעות", מציע פרופ' רבי, "ועוד יגיעו ימים שאנחנו בעצם נתייחס לבעייתיות שאנחנו רואים היום כהתחלה של משהו שבאמת יביא לשינויים גדולים באיראן".

עיקרי המאמר:

• החל מאמצע אפריל, נשיא איראן אחמדינג'אד נתון במאבק כוח גלוי מול המנהיג העליון האייתולה עלי חמנאי
• פרשנים טוענים שהמחלוקת נוגעת לשליטה על כיוונה העתידי של הרפובליקה האסלאמית
• "זה אולי המצב הקשה ביותר שאיראן ידעה מעודה", אומר פרופ' רבי, ראש החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת ת"א

תגיות: אירן, מחמוד אחמדינג'אד, אפריקה

עוד כתבות נצפות...