אל האוקיינוס הארקטי - האי הגדול בעולם

שיט הרפתקאות בגרינלנד – אחד המקומות הנפלאים האחרונים על פני כדור הארץ

24/05/2011 סוזן ג'יימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

אל האוקיינוס הארקטי - האי הגדול בעולם
ההורטיגרוטן בשיוטה על פני האיים צילום: Maltesen,Flickr
כשצפיתי בחרטום הספינה של חברת השיט הורטיגרוטן חותך את מימיו האפורים של האוקיינוס הארקטי לחופה המזרחי של גרינלנד, עננה של תרסיס מי ים עלתה באוויר. תוך דקות הייתה הספינה מוקפת בסילונים של נתזי קצף, כאותות של עשן המאותתים לשלום ממעמקי הים.

לווייתן שחור גב חצה את המים וצלל מתחת לחרטום הספינה, זנבו מתנופף לרגע קט בטרם נעלם. נראה היה כאילו הים שקק לווייתנים מסוגים שונים, מגובננים וגדולי סנפיר – מפלצות ענק חלקלקות שצפו על פני המים כדי לצפות בנו מקרוב.

זוהי גרינלנד!

שיט הרפתקאות בגרינלנד מלא ברגעים מעין אלה – כלב-ים משתזף בשמש על גבי גוש קרח צף, קרחון שמתנתק מהר קרח כחלחל, ברווז-ים צעיר בעל מוטת כנפיים של כמטר ורבע דואה על זרמי האוויר מול המזח.

גרינלנד היא האי (שאינו יבשת) הגדול בעולם. שטחה מהווה למעלה משני מליון קילומטרים רבועים של סלעים המכוסים בכיפת קרח מוצקה, והיא היעד החם החדש של טיילים מנוסים. עם סלעים המתוארכים אחורה לזמן היווצרותו של כדור הארץ, האי הוא אחד המקומות העתיקים ביותר ובה בעת החדשים ביותר בעולם.

המשקל ההולך וקטֵן של כיפת הקרח בעקבות המסה, מאפשר לאי להתרומם מהמים והסלעים הנחשפים בהדרגה הופכים לשטח אדמה חדש. לפי גיאולוגים, 50 אחוז ממצבורי הנפט העולמיים שטרם נוצלו נמצאים צפונית לחוג הארקטי. גרינלנד, עם העושר המינרלי הפוטנציאלי שלה, כבר זכתה לתואר "דובאי העתידה של הצפון".

אל האוקיינוס הארקטי - האי הגדול בעולם
ההורטיגרוטן באחת העצירות בנמל אלסונד צילום: Robbo-Man,Flickr
התנגשות תרבויות

האינואיטים המקומיים ידידותיים כלפי המבקרים ושומרים ברקע את בעיות התמודדותם עם מורכבויות המאה החדשה. עם זאת, הקונפליקטים שבין החברה השבטית של ציידים-מלקטים, עם עבר של כאלף שנה והתאגידים הרב-לאומיים של המאה ה-21, מבעבעים מתחת לפני השטח התרבותי השליו לכאורה של האי.

הקונפליקט העתיק שבין התרבויות ניכר במיוחד בעיר הבירה נואוק שבחוף המערבי.

במוזיאון הלאומי של גרינלנד מוצגות מומיות של שתי נשים אינואיטיות ותינוק, אשר נמצאו קבורות בסמוך ליישוב הקטן קילאקיטסוק (Qilakitsoq). הקבר מתוארך לשנת 1475 לערך, ונמצא לא הרחק משרידי בראטהליד (Brattahlid), נחלתו של הוויקינג הנודע "איריק האדום".

בשנת 985, לאחר שגורש ממולדתו איסלנד בעקבות רצח, הוביל "איריק האדום" קבוצה של מתיישבים נורדים לקצה הדרומי של גרינלנד, שם התיישבו והקימו חוות לאורך החוף. ככל שהקרה החורפית התפשטה דרומה, כך הרחיבו האינואיטים תושבי גרילנד את שטחי הציד הימי שלהם לכיוון דרום. שתי התרבויות – האינואיטים מצפון והנורדים מדרום – לא השתלבו יחדיו, ועד אמצע המאה ה-15 הוויקינגים נעלמו, והאינואיטים כבשו את אדמותיהם.

מורשתו של איריק האדום

כאשר ספינתנו הגיעה אל מול בראטהליד, ירדנו בסירות קטנות לחוף. החווה של איריק האדום נראתה אידיאלית באור שלהי אחר הצהריים. מרבד עשיר של עשב ירוק ופרחי בר כיסה את הגבעות העגולות המנוקדות בכבשים רועות ובסוסי פוני, כשנחל צר זורם ביניהן. על הסלע שמעל נקודת הנחיתה שלנו ניצב פסל דמותו החמושה בכבדות של לֵייף, בנו של איריק, עומד ומשגיח על נחלתו לשעבר של אביו.

איריק בחר את האתר שבו הקים את ביתו בחכמה רבה, על כף יבשה סלעית עם שדה ראייה רחב לכיוון הים. ממולנו יכולנו לראות שחזור של הבית המאורך של איריק הבנוי בסגנון הוויקינגי המסורתי, וכנסייה נוצרית זעירה אשר הוקמה על ידי אשתו ת'ג'ודהילדר.

שחזור של נול העץ שלה, המגולף באמנות, ניצב בקצהו של אחד מבורות האש הרבים המתוחמים באבנים הפזורים לאורך הבית.

עובדה מעניינת היא כי בית נורדי ארוך זה היה זהה בפרטיו כמעט לחלוטין לבית החורף האינואיטי המסורתי שראינו מספר ימים לאחר מכן בטאסיליִיק (Tasiliik) שבחוף המערבי, כולל האיילים המקשטים את הקירות.

כדי להשלים את אשליית המסע בזמן לעידן הוויקינגי, מדריכה מקומית העונה לשם אידה, לבושה בבגדים מסורתיים מימי הביניים, סיפרה לנו את סיפורה של ההתיישבות הנורדית בגרינלנד.

לדברי אידה, האזכור האחרון לוויקינגים הייתה החתונה שהתקיימה בשנת 1408 באחוזתו של איריק. מאז לא נודע עליהם דבר, וכל שנותר הייתה רק שתיקה ועדותן של יורשיהם, המומיות של אתר קילאקיטסוק.

אל האוקיינוס הארקטי - האי הגדול בעולם
אחד הקרחונים העצומים במזרח גרינלנד צילום: christine zenino,Flickr
פלאים גיאולוגיים

אף על פי שגרילנד מנוקדת פה ושם בעיירות נטושות, מחנות כורים וכפרי דייגים, אי זה הוא הרבה יותר מאשר תיעוד של מאבקי האדם לשרוד בסביבה עוינת. האי מציע שיעור למתקדמים על הכוחות הגיאולוגיים האין-סופיים המעצבים את פני כדור הארץ.

לא הרחק מהחוף המזרחי של גרילנד נמצא האי סקיולדונגן (Skjoldungen), והספינה שלנו לא הצליחה מעולם להקיף את כולו בגלל הכמות הגדולה של הקרח הצף שמקיף אותו. עתה כשנכנסנו לפיורדים צרים ללא קרח צף, פסגות נישאות שהזכירו לי את חופה המערבי של סקוטלנד הגיחו הישר מתוך המים.

מלבד הצלילים שהפיקה הספינה שלנו, השקט מסביב היה מוחלט. פסלים מופשטים עצומים של קרח צפו על פני המים בעודם מתנתקים מהקרחונים. נהרות מבהיקים של קרח כחלחל נשפכו מהסלעים האנכיים שפיתוליהם הם עדות לפעילות הגעשית שעיצבה את מראם. קווים שחורים של מגנזיום שהשקיע הקרח הנמס עיטרו את פני הצוקים בקווים בסגנון הצייר ההולנדי מונדריאן.

צבעו של הקרח העתיק ביותר הוא כחול, כך סיפר לנו הגיאולוג שעל סיפונה של הספינה. כתוצאה ממשקל המים הקפואים משתחררות בועות חמצן היוצרות שכבה קשה בצבע כחול, המזכיר במראהו שיש שקוף.

חלפנו על פני צוקי הפיורדים שמעבר לסקיולדונגן לתוך מפרץ Koge Bay. אלכסונית לרוחב האי נמצא אתר מורשת של אונסק"ו – פיורד הקרח אילוליסאט (Ilulissat ice fjord), הגדול בעולם.

פיורד הקרח עמוס בקרחונים, חלקם מתנשאים לגובה של מעל 100 מטר. מכאן יצא חוקר הארצות הנורווגי פריג'וף נאסן באוגוסט 1888 למסע ברחבי כיפת הקרח של גרינלנד. בעוד הרי הקרח צפים ללא קול לצד הספינה, לא יכולתי שלא לחשוב על הספינה טיטניק ומפגשה באחד מהם.

כאשר הספינה שלנו נחתה סוף סוף בנמל טאסילייק, היה זה כאילו קיבל את פנינו בברכה בחזרנו מן הכפור. מקהלה ידידותית של כלבי מזחלת קידמה אותנו בעוד העיירה מגיחה מתוך הערפל כמו הכפר הסקוטי השליו בריגדון, נוסח גרינלנד. מתחת לכנסייה חדשה שנבנתה בפסגה, נראו בתים בצבעים זוהרים שפוזרו מסביב בגבעות הסלעיות כמו אוסף קוביות לגו של ילדים.

מהרציף יצאנו לטיפוס על הגבעה לכנסייה כדי ליהנות ממופע של מקהלת הכוראל של טאסילייק. משפחות של אינואיטים מקומיים שטיילו להם בנחת חייכו אלינו בביישנות.

זוהי גרילנד – כנסייה חדשה שהוקמה על סלעים שמלפני עידן הדינוזאורים, ארץ עתיקה ומודרנית כאחת, ידידותית ועם זאת קשה, קפואה בזמן ופורצת אל העתיד – אחד המקומות הנפלאים האחרונים על פני הפלנטה שלנו.


סוזן ג'יימס מתגוררת בקליפורניה וחייתה בהודו ובאנגליה. היא מתמחה באמנות ובהיסטוריה, ובין השאר כתבה על דרך המשי בסין, אנגליה בתקופת הנרי השמיני ועולם האמנות בסינגפור.
כתבות נוספות במדור סגנון
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי סגנון אל האוקיינוס הארקטי - האי הגדול בעולם

-->
Feedback Form