צעצועי חשיבה זה לא משחק ילדים

אומרים ששימוש רב במוח מונע החלדה. אצל חובבי משחקי החשיבה אין סיכוי לגרגיר חלודה. הם מחפשים ומוצאים, ממציאים ומפתחים אתגרים חדשים שהמפתח לפתרונם – חשיבה מחוץ לקופסא

29/05/2011 דליה הרפז - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

משחקים
משחקים חכמים, אילוסטרציה -צילום: AFP/ MARCUS BRANDT
הרעיון לכנס שנתי של משחקי חשיבה שייך במקור לשני אספנים נלהבים של משחקי חשיבה - דוד גודמן ודן פלדמן. כיום אמון על ארגון הכנס מכון דוידסון לחינוך מדעי, המשמש כזרוע האחראית על הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע. בכנס השנתי בשבוע שעבר, דומה היה כי אנשים שהשיבה זורקה בשערם חזרו לגיל עשר. נערים ומבוגרים עטו על ההיצע: האם ימצאו קובייה הונגרית חדשה לאתגר את מוחם הסקרן? האם יצליחו לחבר בין חוליות סגורות שכמו קווים מקבילים נראה כי לעולם לא ייפגשו, והאם יצליחו אחר כך להפריד אותן שוב? משחקי חשיבה, חידות, פאזלים ומתמטיקה יצירתית – זהו שם המשחק.

"זה לא המקצוע המקורי שלי, זה תחביב ילדות", מתוודה גודמן, מפתח, אוסף ומשווק של משחקי חשיבה כבר למעלה מעשור.

אין בוכים על וו שנשבר

"הרבה פעמים פיתוח יוצא בטעות", מספר גודמן. קרה שנדנדה שבנה עם אשתו קרסה כשמבוגר התיישב בה – אחד מהווים נשבר, אך לא לבו של גודמן. עכשיו היו לו וו וחצי (שלם ושבור), ואחרי ששיחק אתם קצת בצירוף קוביית עץ הוא הוציא לשוק את "וו החיבור", משחק בו צריך לחלץ וו אחד מוו אחר כשביניהם הקובייה, שלב קושי נוסף מעל הפרדת זוג המסמרים המשולבים הקלאסי.

"להציב 10 מסמרים בשיווי משקל על ראש מסמר תקוע נשמע בלתי אפשרי", מציין דוד בהקשר של משחק שאינו פרי פיתוחו ונמכר בהצלחה רבה. "אמרתי לעצמי: אנסה להניח בשיווי משקל על המסמר שש טבעות – והצלחתי. כך נולד משחק חדש".

סוד הפתרון

חשיבה
משתתפים בכנס משחקי חשיבה בשנת 2010 - צילום: דליה הרפז, אפוק טיימז
"קצת ריכוז וסבלנות", הוא אומר, "אבל צריך להאמין שיש פתרון. אם לא – אני לא אפתור. יש פה פסיכולוגיה. פעם נתנו לי חידה ולא האמנתי שיש פתרון אז הפסקתי לחפש. אחר כך אספן אחר אמר שהצליח, אז פתרתי את זה תוך דקה".

"לפעמים הפתרון הוא מול העיניים, אבל בכל זאת אני נופל בפח, וזה טוב, כי זה כל העניין... זה כמו לשכוח בדיחה טובה ולשמוע אותה מחדש". ויש גם את אלמנט ההפתעה: כשאתה פותר ואפילו לא יודע מאיפה זה הגיע".

לפני כ-15 שנה בנה גודמן עם אשתו רהיטים מעץ לביתם החדש. הוא חשף את געגועיו למשחקי העץ של ילדותו. " הכנתי משחקים מכל מיני שאריות שהבאתי מהנגריות. באותו זמן חיפשתי להחליף קריירה (כלכלית-עסקית), ונחשפתי למשחקי החשיבה".

"ישבתי שבועות בספרייה בגבעת רם וגיליתי שאינני יודע הרבה. חיפשתי דברים עם גימיק, כאלה שקל לייצר אותם. בשוק לא ראיתי הרבה דברים מעץ, רק משחקי מנהלים יקרים ששמים על השולחן. רציתי שזה יהיה נגיש לכולם".

כשהתחיל לשווק את פיתוחיו החלו אספנים לפקוד אותו מידי שבוע והפצירו בו שיחדש את ההיצע. בעקבות כך החל גודמן לפנות ליבואנים.

"היום יש כ-80 משחקים שאני יכול להציג, כמה מהם פיתוחים שלי. אני לא מחזיק משהו שלא יענין אותי, הכל על פי הטעם האישי שלי".

בכנס בשנה שעברה אמר ד"ר דוד גינת מצוות "אולימפיאדת מדעי המחשב" שלדעתו הרוב הגדול של בוגרי התיכון לא יעשה שימוש בנגזרות ואינטגרלים אבל בחשיבה מתימטית כן. היא דרושה בחיים ובאוניברסיטה ואפשר ללמדה דרך משחקים. "אם אפשר ללמד בצורה שונה אז למה לא לעשות את זה?" שאל. למה לא, בעצם?

ונסיים בשיעורי בית:

בצומת דרכים נפל השלט. שני אנשים ישבו שם, האחד דובר אמת והשני דובר שקר. אינך יודע להבדיל – מה תשאל כדי לדעת את הדרך? נמק, פרט והסבר. שאלה שנייה: מולך שלושה אנשים: אחד דובר אמת, שני דובר שקר ושלישי עונה באופן אקראי (פעם שקר ופעם אמת). הם מכירים זה את זה. זהה מי הוא מי בשלוש שאלות. (למתקשים – האמינו שיש פתרון!)

עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי בארץ צעצועי חשיבה זה לא משחק ילדים

-->
Feedback Form