כל תלמיד יכול לנגן - בבית הספר "חופי הגליל" כולם מנגנים
בית הספר היסודי האזורי "חופי הגליל" הוא "בית ספר מנגן", כל התלמידים הלומדים בו חשופים למוסיקה, ומכתה ב' כל תלמיד מנגן בכלי נגינה שבחר
| 07/06/2011 | נהורה שומלי - אפוק טיימס |
 |  |  |  |
 |
"המיוחד בבית הספר שלנו הוא, שכלל התלמידים בו לומדים מוסיקה", מסבירה אופק את ההבדל בין "חופי הגליל" לבין בתי ספר אחרים עם כיתות מוסיקה, "כאן יש מוסיקה לכל הילדים ולא רק לילדים אליטיסטיים".
הערך המוסף
נועם גרודזינסקי, בוגר בית הספר הלומד היום בכתה ט' נזכר: "בבית הספר היה אחלה, היה כיף. לא הרגשנו מאוימים. המוסיקה הייתה דבר טוב. אני ניגנתי בחצוצרה ועד היום אני מנגן, המוסיקה עוזרת לי להתרכז. כיום אני מנגן בתזמורת של נהריה". זיו כנפי, היום בן 15, מוסיף "לא היו ילדים מופרעים. כן היו מריבות קטנות בין הילדים, את יודעת, מריבות של ילדים, אבל לא מעבר לזה. אני יכול לומר לך שהמוסיקה עושה משהו אחר, היא מאפשרת למשהו חדש לקרות. לא יודע איך להסביר"
"אנחנו נחשבים לבית ספר טוב לפי כל המדדים הארציים של התנהגות טובה והישגים בלימודים. אני לא יכולה להגיד שזה רק בזכות הנגינה", אומרת אופק, "הילדים שלנו לא שונים מיתר ילדי המדינה, אבל הם זכו ללמוד בבית הספר הזה".
תלמידי "חופי הגליל" מגיעים מהקיבוצים שבצפון הגליל המערבי, מלוחמי הגיטאות ועד לחניתה. בית הספר הוקם לפני כ-16 שנה כשמשרד החינוך הורה לסגור את כל בתי הספר הקיבוציים ולפתוח בית ספר אזורי אחד. אהובה לוינטר, סגנית מנהלת בית הספר שהייתה מהמורות הראשונות בו, מספרת כיצד המנהל הראשון, חומי קינן, חיפש ייחודיות והגה את הרעיון של "בית ספר מנגן" מתוך אמונה כי במוסיקה קיים ערך מוסף של חינוך ושל שקט נפשי. המועצה האזורית "מטה אשר" מממנת חלק מפעילות ביה"ס לאחר שהתכנית המוזיקלית זכתה לתמיכת משרד החינוך.
תחושת שייכות
"העשייה המוזיקלית מחזקת ומהדקת את תחושת השייכות לפעול יחד למען המטרות, כאשר המופע המוזיקלי הוא רגע השיא", מאמינה אופק. מדי חודש עורכים טקס מוזיקלי, ובמסיבות מופיעים הרכבי נגנים מבית הספר, ללא אמנים מבחוץ. בכל סוף שנה מעלה בית הספר מופע בו לוקחים חלק כל התלמידים. בשנה שעברה הוקדש המופע לנושא "שמור על העולם" וילדי כיתה א' ניגנו בכלים מחומרים ממוחזרים. השנה מוקדש המופע ליוצרים ישראלים כדוגמת נעמי שמר וביאליק.
ביום ההורים האחרון של השנה, ניתן היה לחוש בזיקה של התלמידים לבית הספר : הם סידרו שולחנות, פרשו מפות וערכו כיבוד שהכינו בבית. הכיבוד נמכר להורים וההכנסות ישמשו לקניית כלי נגינה. בית הספר נקי מאוד, ירוק, ססגוני ומטופח. המבנים נמוכים ובנויים כמפלסים על צלע ההר, כך שהצמחייה הטבעית משולבת בנוף בית הספר.
התאמת הילד לכלי הנגינה
את ההתאמה בין הכלי לילד קובעים המורים בעיקר על פי הרצון והבחירה של הילד אך גם על פי מבנה הלסת, החיך והשיניים. בית הספר רוכש או משאיל כלי נשיפה אישי לכל תלמיד. רוב הילדים מנגנים בכלי נשיפה, אך ישנם גם אלו המנגנים בכלים כמו דרבוקה, כינור, חלילית או אורגנית אותם רוכשים ההורים. החל מכיתה ה' משובצים התלמידים בשתי תזמורות.
"זהו פרויקט שממלא את הלב בשמחה", אומרת אופק, "קורה שתלמיד שוכח את התיק אבל לא את הכלי"...
נגינה וערכי "קיימות"
"יש ילדים שלא מצטיינים בתחומים אחרים וכאן הם זוכים לבמה ולהצלחה ולתשומת לב חיובית מהחברים ומההורים", אומרת אופק. היא מוסיפה כי בחינוך למוסיקה לא ניתן לראות את התוצאות "מחר בבוקר", ושהתובנות נושאות פרי בשנים מאוחרות יותר. היא אף ציינה לחיוב את המורים, שלצד עבודה מקצועית ומסורה אינם מוותרים על אף ילד .
כיום נמצא בית הספר בתהליך לקראת קבלת "תו ירוק" מהמשרד להגנת הסביבה, תהליך שהילדים לוקחים בו חלק נכבד. לוינטר מאמינה כי הנגינה מתקשרת לקיימות ולהתייחסות לסביבה ולאלו החיים בה בכבוד הן מבחינה תרבותית והן מהבחינה הערכית
| כתבות נוספות במדור קיימות | |||
|---|---|---|---|
|
