אלימות אינה מוסיפה להנאה של הילדים מסרטים מצוירים

הדסרה המצוירת פוקימון - צילום: oseb79.free.fr

תוצאות המחקר מפתיעות: מתברר שאלימות אינה מוסיפה דבר להנאה של הילדים מתכניות או למידת ההזדהות שלהם עם הדמויות. מוביל המחקר, אנדרו ג'. וויבר (Weaver), פרופסור-עוזר לטלקומוניקציה בקולג' לאמנויות ומדעים של אוניברסיטת אינדיאנה ועמיתיו פונים עם המסר הזה למפיקי הסרטים ותכניות הטלוויזיה.

סרטים מצוירים אלימים הפכו להיות מרכיב עיקרי בתכניות הילדים בטלוויזיה. בשנים האחרונות מוצגות סדרות כמו "פאוור ריינג'רס" או אפילו "פוקימון" המכילות הרבה אלימות. בסרטים רבים גם המוסיקה צורמת ותוקפנית. הילדים סופגים את זה, ומשום שהם רגילים לצרוך את זה הם רגילים לחשוב שהם אוהבים את זה.

"המרכיב האטרקטיבי בסרטים המצוירים האלו אינה אלימות כמו שהמפיקים חושבים. אלא דברים המקושרים לעתים קרובות עם אלימות. את המרכיבים האלו, כמו במיוחד ה'אקשן', ניתן לשלב באופן לא אלים", אמר וויבר. "אני חושב שמבחינת ההשפעה הפוטנציאלית אנחנו צריכים להיות מודאגים לגבי תוכן אלים בסרטים מצוירים".

וויבר ועמיתיו עשו במחקרם הפרדה בין תוכן אלים לבין "אקשן", ובחנו את ההשפעה של כל גורם בנפרד על מידת ההנאה של ילדים מסרט, קבוצת הדיגום כללה 128 ילדי בית ספר מגיל 5 ועד 11 וילדי גן, כשמספר הבנים ומספר הבנות כמעט זהה.

האם המראותל האלימים בציורים מצוירים מושכים את הילדים יותר מאקצ'ון ללא אלימות? - ציללום: animegallery.us

בסרט המצויר שהוכן במיוחד למחקר יש נבל בשם "אגל" המנסה לגנוב תמונה שצוירה בידי גיבור

הנקרא "ג'ינג'י".

הוכנו ארבע גרסאות של הסרט: בשתיים מהם הייתה כמות נמוכה יחסית של אקשן ואלימות. לשלישית הוסיפו שש סצנות אלימות שבהן הדמויות הגיבו על תוקפנות שהופעלה עליהם. לגרסה הרביעית הוסיפו תשע סצנות של אקשן.

החוקרים מצאו שלתוכן אלים הייתה השפעה שלילית, אם כי עקיפה, על מידת ההנאה של הבנים, והיא הייתה תלויה באיזו מידה הילד הזדהה עם הדמויות.

"זה היה קצת מפתיע", אמר וויבר, בעצמו אב לשני ילדים צעירים, "יש הרבה דיבורים שבנים הם יותר אלימים ויותר תוקפניים מסיבה ביולוגית או חברתית כלשהי, והנה אנחנו מוצאים שהם מזדהים יותר עם הדמות כאשר היא לא אלימה... הם אהבו את הדמויות יותר ונהנו יותר מהסרט המצויר".

"אלו חדשות טובות. אם המפיקים מוכנים להפיק סרטים מצוירים שאינם אלימים כל כך אלא מכילים יותר אקשן, הם עדיין יוכלו לשבות את לב קהל היעד שלהם יותר... ומבלי התוצאות המזיקות".

בקרב הבנות, כמו אצל הבנים, אלימות לא הגבירה את ההנאה. אך בניגוד לציפיית החוקרים היא לא הפחיתה את ההזדהות עם הדמויות. ניתן להסביר זאת בכך שהן התייחסו לדמויות שבסרט כבנים (אף על פי שהן צוירו בכוונה ללא סימני זיהוי). "הן לא יזדהו עם מה שהן מחשיבות כדמויות של בנים, בין אם הן אלימות או לא", אמר וויבר, "הן לא העדיפו את התכניות היותר אלימות. הן השתמשו במדדים אחרים להחליט האם נהנו או לא מהסרט, ולא רק במדד של האם הדמות מתנהגת באופן אלים או לא".

וויבר מכיר בכך שאלימות מהווה עבור המפיקים אמצעי קל ומיידי להשגת אקשן וקונפליקט בסיפור. אך כפי שהוא מאמין "אין צורך לדחוס אלימות לתוך הסרטים המצוירים האלה כדי לגרום לילדים לאהוב אותם. ללא האלימות הם יאהבו אותם אותו דבר, אם לא יותר".

"התחליף יכול להיות למשל תנועה מואצת, דמויות הנעות במהירות, שזו אחת הדרכים בהם השתמשנו במחקר", אמר. "אם תוכלו להגדיל את האקשן מבלי להגדיל את האלימות – וזה אפשרי ללא ספק כמו שלמדנו מהמחקר – אז תוכלו להגדיל את ההנאה מבלי ההשפעות הפוטנציאליות המזיקות שהאלימות יכולה לגרום להן", הוא אומר למפיקים.

עוד כתבות נצפות...