חוק האריזות נכנס לכל בית בישראל

חוק האריזות שאושר לפני שנה יכנס לתוקף ב-1 ביולי. החוק אינו מחייב את הצרכנים אלא מתייחס ליצרנים וליבואנים שיתבקשו בעיקר לממן את פעולות המחזור. כדי להבטיח את מחזור האריזות חייבים להפריד את הפסולת במקור, במקום בו היא נוצרת, כלומר בכל בית בישראל.

חלק לא מבוטל מהרשויות, ולא רק הגדולות שבהן, כבר החלו בהתארגנות ובשיתוף הציבור בחשיבות של הפרדה במקור ואף בפעולות ההפרדה עצמן. אי הוודאות לגבי התמורה שיקבלו על תוצרי ההפרדה מעכבת, בעיקר רשויות קטנות, את הגדלת ההשקעה בפיתוח מרכזי ההפרדה.

הפתרון המועדף מכולם הוא כמובן לצרוך פחות, לייצר אריזות קטנות ולהשתמש בחומרים מתכלים או כאלה שלא מזיקים לסביבה. ואכן, בארצות בהן מיושם חוק בנושא האריזות היצרנים עצמם מפחיתים בחומר המשמש לאריזות.

המשרד להגנת הסביבה בהובלת השר גלעד ארדן הציג ב- 2010 תכנית להפרדת הפסולת לשני סוגים: יבשה ורטובה. על פי אותה תכנית, רשות מוניציפלית שתתחייב להפרדה מלאה תוך שלוש שנים ותמשיך בכך לפחות 10 שנים, תזכה בסיוע ובמימון מהמשרד.

ב"מרכז האקדמי רופין" התקיים בשבוע שעבר "כנס ירוק" בשיתוף עם רשות עמק חפר, שבמוקד שלו עמד נושא הפרדת פסולת.

החשיבות של הפרדה במקור

הפרדה במקור יכולה להתבצע לגבי מספר סוגי פסולת שונים, למשל: פלסטיק, זכוכית, מתכות ועוד. בארץ הוחלט כאמור על הפרדה לפסולת יבשה ורטובה. הסיבה לכך היא שערבוב הפסולת הרטובה עם הפסולת היבשה מקטין את האפשרות לעשות שימוש במִחזוּר החלק היבש. ניקיון הפסולת האורגנית המהווה כיום בישראל 40 אחוז מסך הפסולת, יאפשר להפיק את המרב ויכול לשמש כקומפוסט לחקלאות. ערכם של מרכיבי הפסולת היבשים המועברים למחזור הוא גבוה יותר אם הם נקיים משאריות מזון וחומרים אורגנים אחרים.

ההפרדה בבית הצרכן מחייבת בניית תשתיות של מערך האצירה (מכלי האגירה) ופינוי הפסולת המופרדת. שכנוע האוכלוסייה להשתתף במערך מחייבת את הרשות לצאת בקמפיין של הסברה וחינוך.

ב"כנס ירוק" אילן ניסים, ראש אגף טיפול בפסולת מהמשרד להגנת הסביבה אמר בחיוך: "לטפל בפסולת הרטובה בבית על ידי קומפוסט, זה החלום הרטוב שלי". הוא הסביר שהמשרד מעודד את הרשויות להמשיך לתחזק ולעבות את המרכזים והתהליכים הקיימים ליותר משני סוגי פסולת.

אתגרים במערך איסוף הפסולת

ב"כנס ירוק" התקיים פאנל בנושא "הפרדה במקור ומִחזור פסולת" אותו הנחה אלדד שלם, סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר.

אבי נוביק, יועץ ומתכנן סביבתי, טען שיש לבחון את הכדאיות הכלכלית של הפרדה ומחזור הפסולת והביא לדוגמה את מכלי הזכוכית. לדבריו את אריזות הזכוכית יש לשנע עד למפעל פניציה בירוחם ויש לזה מחיר כלכלי, כמו הובלה שגם היא פוגעת בסביבה. נחמה רונן, יו"ר תאגיד המחזור "אל"ה" אמרה לעומת זאת שקיימים באזור המרכז מפעלים אשר גורסים את הזכוכיות לפני הובלתם לפניציה בירוחם. רונן הזכירה שהאלטרנטיבה למחזור הזכוכית היא כריית חול בדרום כדי לייצר זכוכית. אך כריית חול תפגע במקומות כמו מכתש רמון שיש להם ערך נופי וסביבתי. לדעת רונן על מוסדות המדינה למצוא את התקציבים לעודד את מחזור הזכוכית ולשמר בתי גידול וערכי נוף.

עמיעד לפידות - יועץ ומרצה למחזור וקיימות מ"ארץ כרמל" לפידות הביא מניסיונו הרב לסוגיה: כיצד גורמים לציבור לשתף פעולה? "אם תהליך ההפרדה הוא קל, פשוט ונוח - הציבור משתף פעולה, אם מכבידים עליו - אחוזי ההפרדה יורדים". הוא מדבר על פתרון של שלושה זרמים: "חומר האורגני בנפרד כדי שהוא יהיה נקי וניתן יהיה להחזירו לקרקע למען הדורות הבאים. החלק השני יהיה יבש ונקי משאריות מזון. החלק השלישי הוא של חמר יבש שהתלכלך משאריות מזון".

הישגים ברשות האיזורית עמק חפר

אלדד שלם, ממלא מקום ראש מועצת עמק חפר מספר שביישובים שבתחום המעוצה האזורית הוקמו מרכזי מחזור להפרדת הפסולת היבשה למספר סוגים בנוסף להפרדה של הפסולת האורגנית. הציבור מתבקש, ולדברי שלם גם נענה, להפריד את הפסולת היבשה לכל מרכיב שיש לו פתרון קצה כמו נייר, קרטון, קלקר, זכוכית, מתכות, פסולת אלקטרונית ועוד. שלם אומר שהמטרה של הרשות היא לשתף את כל האוכלוסייה ולא מתנדבים בלבד.

לדעת שלם אי הוודאות בנושא שיטת ההתחשבנות לכל מרכיב ומרכיב של הפסולת היבשה המופרדת מסכנת את כל מפעל המחזור. אי וודאות נוספת היא כיצד הרשות תצטרך לדווח על כמויות ההפרדה ולמי, לצורך המעקב של מילוי התחייבותה.

חינוך מגן הילדים

בנושאי סביבה מאמינים כי הילדים מחנכים את ההורים ולא להיפך. ראש העיר רהט פאיז אבו צהיבאן שמאוד רוצה לראות את עירו במערך המחזור אמר לכתבת אפוק טיימס: "קשה להביא את החברה הבדואית בכללותה להבין את החשיבות של המחזור". לעומת זאת ילדי בתי ספר היסודי הם כמו חומר ביד היוצר. אבו צהיבן מסביר שהמחלקה לסביבה בעירייה הציבה בבתי הספר היסודיים פחים להפרדה: שאריות האוכל, לאריזות הפלסטיות, לנייר ולפחיות. בשנת 2008 השתתפו בתי ספר ברהט בתחרות מחזור בקבוקי משקה שבפיקדון. אבו צהיבאן מאמין שהילדים יביאו את בשורת המחזור להוריהם.

רונן יו"ר מפעל איל"א למחזור אף היא מאמינה בחינוך וזו הסיבה שב-2800 בתי ספר יסודיים וב-500 גני ילדים הציב המפעל פחי הפרדה לאריזות שבפיקדון אותם הילדים מביאים מהבית, לדבריה. באותם בתי הספר וגני הילדים מפעל איל"א מעביר תוכניות לימוד הכוללות הצגות לילדים בנושא המחזור. גם רונן מאמינה שכל ילד שמביא אריזה למחזור מעודד את ההורים לפעולות הפרדה בבית.

לאחרונה קיבלתי מחברה אס.אם.אס: "רציתי שתדעי שאני משתדלת שלא לקנות מוצרים הארוזים בפלסטיק. הפסקתי לקנות תותים בגלל האריזה וכשאני קונה ירקות אני לא אורזת אותם בשקית פלסטיק של המרכול, אני שמה אותם בתיק מבד שהבאתי מהבית".

שמחה וששון - מתעשרים מהזבל

בידור הוא גם דרך לעודד הפרדה במקור ומחזור, את זאת הוכיח השחקן-בדרן טל פרידמן שלקח על עצמו להיות הדמות המובילה את קמפיין המשרד להגנת הסביבה "מתחילים לחשוב ירוק".

גם בעיר טירת הכרמל מצאו דרך מקורית ועליזה לעודד את התושבים למחזר. הסטנדאפיסטים איתמר מלול ומני מלכה יתחפשו לדמויות שמחה וששון ויספרו כיצד התעשרו מזבל שאנשים אחרים זרקו. תחת הסלוגן "זבל שווה זהב!", הם יעברו בין כל שכונות העיר ויקראו לתושבים למכור להם חומרים למחזור הכוללים ניירות, בקבוקים ומכלי פלסטיק.

תגיות: חוק האריזות, גלעד ארדן, המשרד להגנת הסביבה, עמק חפר

עוד כתבות נצפות...