"לפתוח מקום בלב"

הצייר רמי מאירי מקרב את האמנות אל האנשים, מצייר על קירות ומקשט את העיר

25/07/2011 ורד אילון - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

רמי מאירי
הצייר רמי מאירי – צילום: אביתר אילון
גרפיטי או אמנות רחוב נשמעים כמו משהו שיש בו אמירה בועטת ומתריסה, אך רמי מאירי עושה בדיוק הפוך. בעדינות, במקצועיות ובקורטוב של הומור הוא מלביש את הרחוב בחוויותיו ובדימיונו העשיר ובונה מציאות נוספת על קירות העיר.

מסטודנט לאמנות במכון אבני בצעירותו, עד היום כאמן העובד בארץ ובחו"ל, מאירי הוא "מותג" תל אביבי שכולם מכירים, בעיקר לפי ציורי הקיר המעטרים את העיר. הוא גם טוען שאף על פי שהוא גר ברמת גן הוא תל אביבי בנשמה.

מציאות ואשליה

רמי מאירי, אב לשניים, איש לבבי וחייכני מספר:

"הציורים שלי קשורים לסביבה, היא הבסיס לציור. הם בנויים על הרמוניה עם הסביבה כאשר אני מנסה לטשטש בין המציאות היום יומית לבין הדמיון שלי. אני משתמש בטקסטורה ובנפח של הקירות כדי ליצור עוד נפח. המטרה שלי היא ליצור תקשורת מהירה בין העוברים בעיר לבין היצירה. מהעבודה ברחוב אני רואה שהקהל מתעניין מאוד בציור".

מאירי מצייר על הרחוב, מצייר את הרחוב, וגם נותן פתרונות כדבריו. הוא מציע ארכיטקטורה אשלייתית בתוך ומחוץ למבנים. הוא מעגל פינות, בונה עומק לקיר שטוח, פותח חלונות בנוף אטום, פורץ דרך קירות ויוצר אשליה בתוך הנוף העירוני.

נחלת בנימין
ציור קיר בנחלת בנימין בתל אביב - צילום: באדיבות רמי מאירי
מלבד ציורי השחור-לבן, ציוריו עשויים בצבעים רכים, נקיים, כמעט ילדותיים. יש הרבה תנועה ומשחק האור מדויק מאוד. בציור הקיר שבמרכז המדרחוב בנחלת בנימין אפשר לראות זאת בקרני השמש הבוהקות על המרפסת. פרחים וירק בציוריו מכניסים משב רענן של טבע את תוך הרחובות העשנים.

כבר 30 שנה אתה מצייר. אתה זוכר את ציור הקיר הראשון שלך?

"כן, בחוף גורדון בתל אביב. היו זמנים שתל אביב הייתה אפורה מאוד ועבדתי בעירייה במחלקת חזות העיר. למדתי אמנות במכון אבני, אז התאמנתי ברישום על קירות. כך קבלתי הזדמנות לעשות סטאז' על עיר. החשיפה איפשרה ליצור דיאלוג עם הקהל ברחוב ומשם תרגמתי את זה לעבודה מקצועית".

הציורים של מאירי מגוונים גם מבחינת נושאים וגם מבחינה ויזואלית. אך המכנים המשותפים ביניהם כוללים דמויות של אנשים בסיטואציות שונות המזכירות רגעים פשוטים ביום יום, נופים מהטבע ומשחק מענין ומורכב של זוויות העוברות כל הגיון, אך נראות הגיוניות כל כך שהאשליה לעתים קרובות מטעה את המציאות. כך גם לדוגמה בחלק התחתון בציור בנחלת בנימין בו הרחוב משופע ומאירי פתר זאת בצורה שפשוט מתעלה על המציאות. הוא צייר איש המרים בזרועותיו את הבניין כדי לאפשר לילד הצץ מתחתיו לצאת. הוא מסביר: אני יוצר אשליה מתלת מימד, ומתלת מימד הופך את זה לתלת מימד אחר".

בפינת דיזנגוף ובן גוריון, מבנה של חברת החשמל הפך תחת מכחולו למעבר בעל מדרגות מסתוריות מהן עולה בריצה נער בעודו מחפש את חברתו המציצה בחיוך מאחורי אחד הקירות הבלתי אפשריים.

קיימת תמימות מסוימת ואופטימיות בציורים שלך, את מה אתה מצייר?

דיזנגוף פינת בן גוריון
ציור קיר בדיזנגוף פינת בן גוריון, תל אביב - צילום: באדיבות רמי מאירי
"אני מצייר חוויות שעוברות עליי. בכל ציור יש מתח ויש רוגע. לא ניסיתי להגדיר מה אני עושה אני פשוט עושה".

הסטודיו שלו ברחוב נחמיה 10 בתל אביב מעוטר בחצר אחורית גדולה המוקפת צמחיה ומרמזת על החיבור ההכרחי לטבע. מלפנים הכניסה צבועה בשרידי ציורים מהמבקרים בסטודיו ומתלמידי סדנאות ציורי הקיר אותן הוא מעביר.

מהי תפיסתך לגבי האמנות שלך?

"החיים נהפכו ליותר מדי דיגיטליים. לאט לאט אנחנו מאבדים משהו אנושי שידבר אלינו. הפרסומות נכנסות לכל מקום וכבר אי אפשר להכיל את עודף האינפורמציה המוזרמת אלינו. ופתאם כשהולכים ברחוב רואים משהו אנושי יותר ופותחים מקום בלב וגם בראש. כשהתחלתי לצייר השתמשתי במחשב, אי אפשר להתכחש למה שקורה מסביב. אבל צריך איזון. הסדנאות הן תוצאה שנעשנו יותר אקטיבים. הצפייה באמנות צריכה להיות אקטיבית כי אנחנו כאלה עכשיו". אומר מאירי ההופך כלשונו "קהל פסיבי לאקטיבי".

אמנות רחוב

החום של מאירי עובר גם דרך החשיבות שהוא נותן לקשר בין הקהל ברחוב והציורים. הוא נותן ערך רב לאמנות המוצגת ברחוב וזמינה לאנשים ומספר שהוא אוהב לפעמים לעמוד ולהקשיב לתגובותיהם.

אנשים מזהים אותך?

"אנשים מכירים את השם שלי. אני משתדל כמה שפחות להופיע בתכניות טלוויזיה ולחשוף את עצמי ומשתדל להיות כמה שיותר אלמוני, אבל אין ברירה עושים את זה מדי פעם. זה גם נוח לי כשאני עומד ברחוב ושומע את התגובות האובקטיביות של האנשים. אני מתאר לעצמי שאנשים לא מכירים אותי במראה, בכל אופן זה מה שאני מחליט לעצמי בראש".

יש ביקוש רב לעבודות שלך?

"כן, בהחלט. אני מקבל הזמנות גם בארץ וגם מחו"ל וזה טוב כי אני מעוניין בחשיפה כמה שיותר. אני לא מציג בגלריות או עושה תערוכות, אבל אם יש משהו שמעניין אותי שאני יכול לתת לו פתרון מבחינה מחקרית אני בהחלט עושה את זה כי אני תמיד רוצה ללמוד".

איך אתה רואה את האמנות הרחוב היום?

"אני נחשף הרבה לאמנות רחוב, זה מעניין אותי מאוד. יש עכשיו הרבה אמני רחוב, טובים יותר וטובים פחות. יש פה הרבה יותר חופש מבארצות אחרות, הרשויות בארץ משאירות את העבודות. אני מבקש אישור לכל דבר בצורה רשמית כי אני רוצה שזה יהיה חלק מהתרבות שלנו.

בימים אלו אתה עובד על ספר ציורים חדש, על מה הספר?

"אני כותב על הסיפורים שמאחורי הציורים וסיפורי ההווי התל אביבי שלי".

האופטימיות והכוונה הטובה עוברים דרך הציורים, מעטרים בניינים אפורים, מפתיעים ומשמחים את הלב, ומאירי כבר בדרך להאיר את הפינה הבאה.

כתבות נוספות במדור תרבות
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי תרבות "לפתוח מקום בלב"

-->
Feedback Form