ים המלח אינו עוד ים המוות

בים המלח התגלו מעיינות מים מתוקים הנובעים מקרקעית הים. פרופסור לרון מאוניברסיטת בן גוריון: "לעושר מינים של אורגניזמים שנמצא במעיינות ים המלח אף אחד לא ציפה"

24/09/2011 רחלי בינדר - אפוק טיימס
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

יםפ המוות
החוקרים פרופ' יונתן לרון ויניב מונבז - צילום: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון
מחקר חדש חושף מערכות מעיינות של מים מתוקים לאורך חופי ים המלח, ומערכות מעיינות מים מתוקים הנובעים מקרקעית ים המלח. החוקרים בהנחית פרופסור יונתן לרון מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון מדווחים כי המעיינות מרהיבים ביופיים.

לדברי החוקר ניב מונבז, המעיינות שנצפו פרצו מתוך קרקעית הים דרך לועות בצורת קונוסים ברדיוסים של כ-5מטרים ובעומקים שהגיעו עד 13 מטרים. במעינות ונמצאו  מינים רבים של מיקרו אורגניזמים שלא היו מוכרים עד כה בים המלח.

אולי תגלית זו תוסיף אטרקציה למצביעים בתחרות שבעת נפלאות העולם בה ים המלח לוקח חלק.

מגוון רב של מינים חדשים

תת ימי
שילובם של צוללים במחקר היווה מרכיב חשוב בדגימת מים ממקור המעיין לחישוב הספיקה, בהבנת מבנה הזרימה ואופי מקור הנביעה - צילום: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון
כבר בראשית המאה העשרים טענו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים כי הכינוי "ים-המוות" אינו הולם את ים המלח, מאחר שהתגלו מיקרו אורגניזמים השורדים במימי ים המלח.

ממחקרו של ד"ר דני יונסקו ממכון מקס פלאנק למיקרוביולוגיה ימית בברמן שבגרמניה, עולה שרבים מהמיקרו אורגניזמים שנמצאו באזור ים המלח, אינם מוכרים למדע מסביבות על-מלוחות אחרות בעולם.

"לעושר שנמצא באזור המעיינות אף אחד לא ציפה. זה לא אומר שיש היכן לדוג בים המלח, אך מרבדי החיידקים מכסים שטחים גדולים ועושר המינים רב". טוען פרופסור לרון ומוסיף באומרו: "ים המלח הולך ונעלם אך בו בעת ממשיך להפתיע". לדבריו מזה מספר שנים עוסקים מדענים ישראליים וגרמנים בחקר המעיינות הנובעים מקרקעית ים המלח.

לטענת החוקרים קיומם של מעינות אלו היה ידוע מכבר, וחלקם אף ניתן לצפייה מהחוף. אולם לדברי החוקרים, קיים קושי להעריך את תרומת מי התהום התת-ימיים וכי מדובר כאן במערכת מורכבת של מעיינות.

. על הקושי הזה התגברו החוקרים על ידי כך ששילבו צוללנים לקבלת דגימות מים ממקור המעיין לצורך ביצוע חישובי ספיקה ולהבנת מבנה הזרימה ואופי מקור הנביעה.

האם ים המלח יהפוך להיות ים המוות?

בו גוריון
צוות החוקרים בפעולה בים המלח - צילום: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון
מקור המים העיקרי ממנו ניזון ים המלח הוא נהר הירדן. עקב בניית סכר דגניה העוצר את מי הכינרת מלזרום לירדן, ירדו כמויות המים הזורמות ממנו לים המלח באון דרסטי. כיום כמות המים המגיעה לים המלח זניחה, אם בעבר הוזרמו כ-1200 מיליון קוב, הרי שעכשיו מזרימים כמות מזערית של 100 עד 200 מיליון קוב בלבד".

כיום מקור המים העיקרי לים המלח הוא מי השיטפונות. כמות המים המגיעים מהשיטפונות אינה מצליחה לאזן את הכמות שמתאדה. גם בשנים גשומות בהן ניפתח סכר דגניה לצורך הזרמת כמויות עודפות של מים בכינרת, הכמות הנכנסת לים אינה משתווה לכמות המים ה מתאדים.

בכל שנה מפלס המים בים המלח יורד במטר עד מטר וחצי, ושיטחו מצטמצם בכ-30 אחוז, טוענים החוקרים ומזכירים לנו שכבר מספר שנים לא זכינו לראות את הכנרת מתמלאת על גדותיה, ולא זכינו לפתיחת סכר דגניה. מכאן שהסיבות להתייבשות ידועות מזה שנים:

כתבות נוספות במדור קיימות
חדשות-ראשי קיימות ים המלח אינו עוד ים המוות

-->
Feedback Form