"עסקי משפחה" בכנס החמישי של הבורסה הפלסטינית

השבוע התקיים בעיר רמאללה הכנס השנתי של הבורסה הפלסטינית במעמד ראש ממשלת הרשות הפלסטינית סאלם פאייד. לאירוע באולם ה"לידרס" החדש ברובע אל מסאייון, הגיעו אנשי עסקים מובילים בכלכלה ובתעשייה מהרשות וממדינות אחרות.

בכנס מנה פאייד את הישגיה של הכלכלה הפלסטינית. לדבריו, עסקים קטנים ובינוניים מהווים 94 אחוז מעסקי הסקטור הפרטי ברשות הפלסטינית והם מספקים 80 אחוז מהתעסוקה לתושבי הרשות.

הדיון נסוב סביב מתן תמיכה לעסקי משפחה תוך עידוד בניית תוכניות פיתוח ואפשרות כניסת עסקים אלה לבורסה. המעבר יעשה, לדברי הדוברים, תוך התחשבות בפוטנציאל של אותן חברות להפוך לציבוריות על-ידי רישומן בבורסה.

אחמד אוויידה, מנכ"ל הבורסה הפלסטינית מסביר: "כדי לבנות כלכלה תוססת ומשגשגת, הכרחי שהשחקנים השונים בכלכלה יתמכו אחד במאמציו של השני כדי לבנות אסטרטגיה המבוססת על קונצנזוס למען עתידה הכלכלי של פלסטין".

רשימת הספונסרים לכנס לא כללה רק שמות מהרשות הפלסטינית, שמות כמו ארנסט אנד ינג ופי.אר. ניוזוייר (PR newswire) הופיעו בחוברת שחולקה למשתתפים בכנס.

פאייד – זקוקים לסיוע חיצוני

פאייד לא עסק רק בעסקים המשפחתיים אלא ניצל את הבמה לדיווח כלכלי. הוא הסביר כי הרשות חייבת לסמוך על סיוע מבחוץ כדי לסגור את הפער בתקציב שלה, גם אם ישראל תעביר לרשות הפלסטינית את הכספים שהיא חייבת לה.

פאייד ציין שחייב להיות שיפור לא רק בנושא ההכנסות המינימליות ממסים (40 מיליון דולר), יש גם לפעול לצמצום ההוצאות. במידה וזה לא יקרה אין אפשרות להקטין את הסיוע החיצוני הנדרש. הוא סיפר שלא קל להשיג סיוע והודה לערב הסעודית ולמשקיעים אחרים על נדיבותן.

הוא גם פנה לחברות פלסטיניות בסקטור העסקי הפרטי הנהנות על-פי חוק מעידוד השקעות באמצעות פטור ממסים. פאייד ביקש מהן להתנדב ולוותר במשך שלוש שנים על הפטור כדי להגדיל את הכנסות הממשלה. "קחו את היוזמה ואל תקבלו את הפטור, כדי להפוך את המדינה הזו למדינה ששווה לחיות בה, כך נוכיח שפלסטינים לא רק נואמים אלא גם פועלים בשטח".

פאייד גם הפנה אצבע מאשימה כנגד חברת החשמל בעזה שמקבלת מהרשות את ההקצבה הכספית לשיפור התשתיות שלה אך אינה משתפרת בנושא הגביה מהציבור. "לא ננתק את החשמל לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לשלם, אך מאלה שיכולים לשלם יש לגבות את דמי השימוש בחשמל", אמר פאייד.

עסק משפחתי- יתרונות, חסרונות, דילמות והמלצות

נייל ג'נין שהיה מנהל בחברת מקנזי בצרפת ופועל עתה כעצמאי הציג מחקרים שנעשו בצרפת, אנגליה וארה"ב על חברות משפחתיות. לדבריו מרבית החברות בבעלות משפחתית נעלמות אחרי הדור השלישי. בדור השלישי מצטרפים בני דודים ובני זוגם ומתחילים מאבקים שקשה להתגבר עליהם. ג'נין מזכיר את אשר קרה עם עסקי משפחת מורדוך באנגליה כאשר אשתו של מורדוך סירבה להעניק לבני המשפחה הצעירים ביותר זכות הצבעה.

ג'נין מדבר על ארבעת הגורמים המשפיעים על העסק המשפחתי, בעל העסק, מנכ"ל העסק, המשפחה והיורשים. בחברה עסקית ציבורית. אם יש מאבק בין "יורשים" על תפקיד המנכ"ל או על תפקיד יו"ר מועצת המנהלים, כשאחד מהם נבחר האחרים יוצאים מזירת המשחק. לא כך בעסק משפחתי, גם אחרי שנבחר היורש הבנים שלא נבחרו נשארים חלק מהעסק. גם אמם של היורשים שלא נבחרו נשארת בחברה המשפחתית (לא תמיד היא גם האם של מי שנבחר). אם ממשיכת השושלת היא בת, יתכן ובעלה לא יהיה מקובל על שאר בני המשפחה כמנהל החברה.

ג'נין טוען שעסקי המשפחה החזקים הם אלה שבני המשפחה בעלי אידיאל חזק המכבדים אחד את השני, דואגים אחד לשני ובעלי סובלנות לקבל את מי שנבחר ולסייע לו להמשיך לנהל את החברה.

ג'לין נתן "מפת דרכים" לעסק משפחתי המתעניין בהנפקה ראשונית בבורסה וכיצד לשקול האם העסק בשל לכך. הוא מציע להקים בהתחלה מועצה משפחתית שנוחה יותר ממועצת מנהלים. דבר חשוב נוסף הוא בניית תוכנית למעבר להנפקה בבורסה. הוא מזהיר שההנפקה עלולה לקחת גם מספר שנים. למנהל החברה הוא מציע שיפעל באומץ ויתכונן לשיחות קשות, "תחילה נסה לשוחח על כך עם מישהו שאתה קרוב לו ויש לך בו אמון מלא", הוא מסיים.

להתייעץ במומחה משלכם

אחריו עלתה לבמה היבה חוסייני ממשרד עורכי הדין "חוסייני וחוסייני", היועצים בנושא חוקי העסקים ברשות הפלסטינית. היא הציגה מנגנון ומפת דרכים לאלו השוקלים אפשרות כניסה לבורסה.

על החברה השוקלת את המעבר לעשות הערכה של הסיכוי להצליח בהנפקת הראשונית תוך התחשבות בחוקי הבורסה. לדעתה חברה משפחתית אינה יכולה לבחון את הסיכוי להצליח בכוחות עצמה ועליה להתייעץ במומחה שיכול להיות גם רואה חשבון. היא מציעה שלא לסמוך רק על המומחים שהבורסה מעמידה לסיוע הציבור.

בעלי העסקים מדברים

בכנס הציגו שני עסקים את נקודת מבטם. אחת החברות החליטה שלא לצאת לבורסה, ואילו השנייה עשתה את הצעד לפני מספר שנים. מנהלה של החברה השנייה מספר על תנופת פיתוח בעקבות ההעזה.

זיאד אנבטווי (Ziad Anabtawi) הוא בעליה של קבוצת אנבטווי, עסק משפחתי של אריזה והפצת מזון, בעיקר שמן. החברה הוקמה בשנת 1963 ופועלת כיום דרך מספר חברות בת ברחבי הרשות הפלסטינית ובעזה. היום היא הקבוצה הגדולה ביותר ברשות בתחום זה. החברה פועלת גם בארה"ב.

"אנחנו הגשר בין מזרח למערב, המוצרים שלנו חזקים גם בחו"ל", אומר אנבטווי.

לדבריו 87 אחוז מהעסקים הרשומים בשטחי הרשות הם עסקים משפחתיים שממוצע המועסקים בהן הוא 5.5 עובדים. לפי סקר, תוחלת החיים של חברה משפחתית בפלסטין הוא 45 שנה, זאת אומרת שני דורות. מרבית ההחברות לדבריו אינן ממשיכות להתקיים בדור השלישי. לדבריו העסקים המשפחתיים חלשים בתכנון ובתוכניות פיתוח, בעלי הון מוגבל ולא מוכנים להתמודד עם הגלובליזציה.

אנבטווי מזכיר שבנוסף לאתגרים של הישרדות העסק המשפחתי בעת המשבר הכלכלי העולמי והגלובליזציה, ישנה ההשפעה של המשך הכיבוש. הוא קבל בעיקר על ההפרעה לעסקים עקב עיכוב מעבר סחורות וכוח אדם במחסומים הפנימיים ובכניסה לעזה. "אנחנו חלוצים בעולם בהפעלת וניהול עסקים תחת התנאים המיוחדים של כיבוש ומלחמה", הוא אומר. הוא מזכיר שחברתו הצליחה לעבור את שתי האינתיפאדות, אך מציין שהלחץ של המחסומים בתוך הרשות הוא אתגר גדול עוד יותר מתקופת מלחמה.

אנבטווי מספר שבשנת 2000 הם החלו לשקול את הנושא היציאה לבורסה. הם בחנו את המצב עם יועץ חיצוני, יחד הם הגיעו למסקנה שמה שעליהם לעשות להמשך הצמיחה איננו כרגע לצאת בהנפקה בבורסה. הצורך כרגע הוא לשפר את הניהול הפנימי ואת בניית התקציב. הוא ציין שלהשקיע בכל בני המשפחה הוא הבסיס לפיתוח בעתיד. הוא קורא לממשלה להשקיע יותר תשומת לב לחברות המשפחתיות.

תנופה של פיתוח בעקבות ההעזה

מי שהעז להפוך את העסק המשפחתי לחברה ציבורית הוא סמיך דרווזה (Samih Darwazah) מירדן, יו"ר חברת התרופות "היקמה פרמסטיקל". הוא מספר שמחזור החברה כיום הוא שלושה מיליארד דולר עם 600 סוכני מכירות הפועלים מטעמה ב-35 מדינות שונות.

דרווזה מייעץ לשאוף בגדול, להציב מטרה שאינה ניתנת להשגה בקלות. דרווזה מספר שהיעד שלו היום והדוגמה שהוא שואף להידמות לו היא חברת התרופות הישראלית "טבע" שהמחזור שלה הוא 35 מיליאירד דולר: "לשם אנחנו מכוונים", הוא מסביר.

כשהחלה החברה לפעול בשנת 1978 היא ייצרה תחילה לשוק המקומי בירדן ולשוק במדינות ערב. הוא מספר שהייצוא למדינות ערב היה בעיתי. נקודת המפנה של החברה הייתה כשהחלה לייצא לאירופה ולארה"ב עם קבלת אישורים של ה-FDA למוצרים שלהם.

מדוע החליטו לצאת להנפקה בבורסה של לונדון? כחברת הנסחרת בבורסה קל יותר לקבל הלוואות ולמשוך משקיעים. המעבר מחייב לעבור לצורת ניהול שונה. דרווזה מספר שבשנת 2010 הייתה חברת "היקמה" במקום הראשון באנגליה בנושא השקיפות. החברה מקבלת הלוואות מהבנק הערבי. דרווזה מציין ש"היקמה" קיבלה השנה מהבנק הלוואה של 100 מיליון דולר שאפשרו לו לסגור חברות בהודו ובסין ולרכוש חברה במרוקו. "הבנק מאמין בנו ולכן מאפשר לנו מימון בהיקף כזה", הוא מסיים.

תגיות: הבורסה הפלסטינית, סלאם פאייד

עוד כתבות נצפות...