בורמה לומדת לשחק בגיאופוליטיקה
הפתיחות המיושמת לאחרונה מקושרת להחלטת המשטר לפנות לעבר המערב
| 03/12/2011 | ארון לם - אפוק טיימס |
 |  |  |  |
 |
לדברי פרופ' דייויד וויליאמס, מומחה לבורמה ומנהל בכיר של המרכז לדמוקרטיה חוקתית באוניברסיטת אינדיאנה, ייתכן ונטייתה הפתאומית של בורמה לכיוון ליברליזציה קשורה להחלטתה של הממשלה החדשה לפנות לעבר המערב, במקום לסמוך על המשטר הסיני הקומוניסטי המתערב ומנסה ללא ליאות להידחק פנימה.
לדברי וויליאמס, בורמה רחוקה מלהיות כלי משחק בלתי מיודע במאבק הסיני-אמריקני על שליטה. היא מודעת לחשיבותה האסטרטגית ולאופציות העומדות בפניה.
"בורמה לומדת לשחק בגיאופוליטיקה", הוא אומר.
לאורך תקופה ארוכה בורמה לא תפסה מקום קדמי בסדר היום האמריקני בהיותה רחוקה מדי, ויותר מדי בחצר האחורית של סין. היא גם לא הייתה בעלת משאבים טבעיים שהיו עשויים לשוות לה עניין כנכס אסטרטגי מרכזי. כמו כן, שלטון הדיכוי של החונטה הצבאית לא הראה כל סימן של ליברליזציה שהיה מאפשר לראות אותה כפרטנר סביר.
סין, לעומת זאת, הייתה השותף העיקרי של המשטר הבורמזי הקיצוני והנוקשה שמלבד שותפות זו היה די מבודד פוליטית. שותפות זו שירתה את שני הצדדים: סין נהנתה מפרויקט מסיבי של קוי נפט וגז לצד פרויקטים אחרים, במיוחד בצפון בורמה – והמשטר הבורמזי קיבל אספקה צבאית חיונית.
כאשר קורט קמפבל מונה לסגן מזכיר המדינה לענייני מזרח אסיה והפסיפיק הבזיק ניצוץ של שינוי כאשר המשטר הצבאי, המכונה "מועצת המדינה לשלום והתפתחות" פנתה לארצות הברית ואותתה על רצונה בקירוב היחסים.
קמפבל נסע לבורמה בנובמבר 2009 ועל פניו נראה היה כי המפגש לא נשא פירות. החונטה לא גילתה עניין ברפורמה דמוקרטית או משא ומתן, וקמפבל חזר הביתה מאוכזב. שנה לאחר מכן משהו החל להשתנות.
בנובמבר 2010 התקיימו בבורמה הבחירות הראשונות מזה 20 שנה. הגנרלים שבשלטון הגדירו אותן כמעבר לשלטון דמוקרטי, ואילו המבקרים הוקיעו אותן כזיוף וכמכשיר בידי העילית הצבאית לקיים את שלטונה. להפתעת רוב המשקיפים הסתבר שהממשלה האזרחית הפכה להיות כלי פוטנציאלי ליצירת שינוי אמיתי.
" ברור שהחונטה הצבאית התכוונה להשאיר בידיה את השלטון, אך ברור גם כי הגנרלים, רבי עוצמה בעבר, הם הרבה פחות רבי-עוצמה בהווה. ייתכן שאף לא יהיו מסוגלים לבצע מהפכה אם היו רוצים בזאת", אמר וויליאמס. "מצב זה הפך את הנשיא ת'יין סיין לדמות החשובה ביותר".
לטענת וויליאמס, החונטה כנראה טעתה בחישוביה. כאשר מועצת המדינה לשלום והתפתחות החליטה לכפות על כמה מחבריה "פרישה" על מנת שיתפקדו כפוליטיקאים, הדבר היה למעשה הורדת בדרגה מאחר וניתק אותם מהאפשרות לנצל הזדמנויות כלכליות.
"הרשות המחוקקת החדשה כועסת על המועצה. הם מרגישים שסידרו להם תפקידים נחותי דרגה", אומר וויליאמס.
נראה כי אי-שביעות רצון זו הייתה גורם חשוב בחיפושיה של הממשלה האזרחית של פוסט-מועצת המדינה (האחרונה התפרקה רשמית במרץ 2011) אחר עסקות חדשות עם שחקנים חדשים, ארצות הברית למשל, לאור הקרבה ההדוקה של סין למשטר הצבאי. ואם בורמה רוצה לשחק עם המערב, הרי שעליה להיפתח, או לפחות להתקדם אל עבר אקלים ליברלי יותר.
כאשר הנשיא ת'יין סיין ביטל בספטמבר את עסקת מולטי-מיליארדי הדולרים שלו עם סין לבניית סכר – צעד שעל פי הצעת מספר פרשנים ננקט פחות או יותר לבקשת וושינגטון – הייתה זו הפגנה חשובה של עצמאות, מאחר ששמה בסיכון את שרשרת האספקה של ציוד צבאי חיוני מסין לבורמה.
"זו התפתחות מעניינת מאד. הוא אומר "אם אתם רוצים, התנתקו ממני", אמר וויליאמס, שלא שלל את האפשרות שקלינטון ות'יין סיין ידונו בפגישתם בסוגיית האספקה הצבאית.
ניתוחו של וויליאמס טוען שכוחה של סין על בורמה התברר כפחות גדול מההערכה השלטת, וכי יהיה מעניין עתה לראות מה תהיה תגובת בייג'ין לפתיחה האמריקנית.
"הם כמובן ירצו לעצור את נטייתה של בורמה למערב – אך כיצד? דבר אחד שביכולתם לעשות הוא להציע תנאים טובים יותר, יותר כסף, ולהבטיח לכבד יותר את ריבונותה של בורמה. אין זה אומר שהם לא ינסו טקטיקות גסות יותר, אבל אם כן, זה יהיה שיקול מוטעה שבא משיפוט לקוי", אומר וויליאמס, המנבא כי גישה מעין זו רק תדחוף את בורמה ביתר שאת לזרועותיו של המערב.
מנהיגה הצבאי של בורמה, גנרל מין אונג הלינג ביקר בבייג'ינג, ומספר פרשנים ראו בכך ניסיון להבטיח למשטר הסיני, גדול המשקיעים בבורמה, כי אין שינוי בידידות בין שתי המדינות.
שחקנית נוספת בדרמה זו היא הודו, שבתחילה תמכה בתנועה הדמוקרטית בבורמה, אך בשנים האחרונות "שיחקה משחק הרבה יותר ציני" בעשותה עסקים עם המשטר הבורמזי, על פי וויליאמס.
חלק מחשיבותה האסטרטגית של בורמה טמון ביכולתה לספק לסין בסיס באוקינוס ההודי, וזה דבר שהודו לא הייתה רוצה לראות. על אף שוויליאמס חושב שהודו תרצה להתנגד להשפעה של ארצות הברית באזור, הוא מנבא כי בדרך כלל תקדם אותה בברכה מאחר שהדבר יבוא על חשבונה של סין, ויחסיה של הודו עם ארצות הברית הרבה יותר נינוחים מאשר יחסיה עם סין.
למרות השינוי במדיניות, וויליאמס אינו מאמין כי נראֶה שינוי ביחס סין לארצות הברית, כפי שאיננו יכולים לצפות להתקדמות מהירה של רפורמות דמוקרטיות בסין.
בשיחת ועידה מרחוק ביום רביעי עם המועצה ליחסי חוץ בוושינגטון, אונג סן סו קי הייתה מלאת תקווה, אולם ציינה כי דרך ארוכה עומדת עדיין בפני הרפורמות. על הממשלה יהיה להבטיח - בין מאפיינים אחרים של דמוקרטיה - שלטון חוק, חופש עיתונות, וקיום מפלגות פוליטיות שידיהן אינן כבולות.
לדעת וויליאמס, ת'יין סיין והזרוע המבצעת ישאירו בידיהם את מושכות השלטון והשינוי יבוא בהדרגה.
אם כך או כך, ייתכן שגל השינוי כבר אינו ניתן לעצירה.
"לעתים קרובות, כאשר מנהיגים שהורגלו לנהוג בכוחנות נפתחים מעט, הם חושבים שהם יכולים לשלוט על התהליך, אך הם טועים, הוא יוצא מחוץ לשליטתם. יום יבוא בו התקדמות האירועים תואץ, אך זה לא יקרה בשנה הבאה", אמר וויליאמס.
בשיחת הוועידה הודיעה סו קי על כוונתה להתמודד בבחירות הקרובות. אם סו קי ומפלגתה יצליחו להיכנס לפרלמנט – בתנאי שיורשה להם להתמודד – אין ספק שהם ידחפו לכוון שינוי.
הכתבה המקורית באנגלית| כתבות נוספות במדור קיימות | |||
|---|---|---|---|
|
