יבואני הרעיונות - ראיון עם העורך עסקי של ה-Econominst

רוברט גסט, עורך העסקים של "האקונומיסט" – אחד העיתונים המשפיעים בעולם – הגיע להשתתף בוועידת ישראל לעסקים שהתקיימה בחודש שעבר. בנובמבר התפרסם ספרו החדש שבו הוא מציג תזה מעניינת: תופעת ההגירה העולמית בעצם משפרת את חיינו. "מהגרים מביאים בעיות לפעמים, זה בטוח", הוא כותב בספרו. "אבל באותו הזמן התנועה החופשית של אנשים עושה את העולם עשיר יותר, מאיצה את התקדמות הטכנולוגיה ומסייעת להפיץ רעיונות טובים – החל מגנומיקה ועד דמוקרטיה".

ניצלתי את ההזדמנות בוועידת העסקים לשוחח עם גסט על ספרו, ששם דגש רב על סין, ועל השקפתו לגבי הכלכלה הסינית.

הקפיץ הסיני השתחרר

העולם פוער פה מול הצמיחה המרשימה שמציגה סין בשלושים השנה האחרונות. שאלתי את גסט מה הוא חושב על כך. "הממשל הסיני אומר שהכלכלה הסינית במצב טוב כל כך בזכות תכנון ממשלתי, אולם אין זה כך", הוא ענה. "הכלכלה הסינית הייתה במצב טוב בעשורים האחרונים מאותה סיבה שאם תיקח קפיץ ותדחף אותו למטה, ואז תשחרר את היד שלך, הוא יקפוץ למעלה שוב".

"לפני מאה אחת הייתה הכלכלה הסינית בערך שליש מהכלכלה העולמית. מאו מחץ אותה כך שלא תהיה שום דבר, ואז המפלגה הורידה את הנעל שלה מעל ראשו של העם – לא לחלוטין, אבל מעט – ואז, לפתע, באופן טבעי, הורשתה התבונה של העם הסיני להתבטא מעט יותר, התאפשר להם מעט יותר חופש. זאת הסיבה לצמיחה של שלושים השנים האחרונות – יותר חופש, לא יותר תכנון".

בספרו החדש מציע גסט כי אחד מאותם גורמים המאיצים היום את הכלכלה הסינית הוא תופעת ההגירה. סטודנטים סינים שנסעו ללמוד ולעבוד בחו"ל חוזרים לסין ומקימים חברות ענק על בסיס האתוס האמריקני של עמק הסיליקון. כדי להבין את הפוטנציאל הטמון בקשר שבין קהילות המהגרים לבין הקהילות שבמולדת ביקש גסט לקחת אותי לרגע אחד דווקא להודו.

מקרר ב-70 דולר

ב-2009 הגיעו להודו שלושה מהנדסים הודים העובדים בארה"ב כדי לבקר את משפחותיהם. היה להם רעיון מיוחד: להשתמש בטכנולוגיית הקירור של מחשבים ניידים כדי ליצור מקררים. אחד מהם עבד כמהנדס ב-IBM בארה"ב ורכש ידע וניסיון בטכנולוגיה הזו. השלושה יצרו קשר עם חברה הודית שעמלה בדיוק באותו הזמן על פיתוח של מקרר זול כדי לענות לצורך עז של מיליוני הודים חסרי אמצעים. מהקשר הזה נולד המקרר הזול ביותר בעולם, בעלות של 70 דולר בלבד.

גסט מספר לי על דוגמה נוספת, שבה שיתוף פעולה של רופא הודי מארה"ב ובית חולים בהודו הצליח להוזיל את עלויות ניתוחי הלב ל-2,000 דולר בלבד. שילוב של טכניקות לייצור המוני המוכרות בהודו עם הידע הרפואי המערבי היה המפתח להצלחה הזאת.

התופעות האלה, מסביר גסט, יעברו בחזרה למערב ויעשירו את החיים שלנו. אבל לא רק טכנולוגיה התפתחה בהודו הודות להגירה, אלא גם רעיונות פוליטיים.

השאלה החצופה והנס הכלכלי

הכלכלה ההודית הייתה "בדיחה מוחלטת" עד לשנות התשעים, אומר גסט. תחת הגישה הסוציאליסטית והביורוקרטית הכבדה של הודו היה צורך ברישיון ובאינספור אישורים ובולים כדי לעשות משהו בהודו. היה קשה עד בלתי אפשרי להקים עסק.

הקשר עם קהילות המהגרים ההודיים ברחבי העולם העלה שאלה נוקבת: איך זה שההודים ברחבי העולם מצליחים לשגשג בשעה שהודו שקועה בעוני?

גסט מתאר בספרו כיצד בשנות השבעים שאל פרלמנטר הודי את ראש הממשלה אינדירה גנדי שאלה חצופה: "האם תוכל ראש הממשלה להסביר מדוע נראה שההודים משגשגים כלכלית בכל ממשל אחר פרט לזה שלך?" לא הייתה לה תשובה לכך. גסט מסביר כי הרפורמות שהגיעו בעקבות השאלות הנוקבות האלה הביאו את הנס הכלכלי שאנחנו רואים בהודו כיום.

גם הסינים שמים לב

ובחזרה לסין – גסט מסביר כי כמו ששמו לב ההודים לשגשוג הכלכלי של אחיהם בגולה, כך שמים לב הסינים למשהו אחר. "הסינים אינם יכולים שלא לשים לב לכך שלסינים יש זכות הצבעה פחות או יותר בכל מקום בעולם חוץ מאשר בסין", הוא אומר.

70 מיליון סינים חיים כיום מחוץ לשליטה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, מסביר גסט. זה כולל את טייוואן ואת הונג קונג. "אם מישהו אומר שהעם הסיני אינו מנוגד תרבותית לרעיון של דמוקרטיה, אתה רק צריך להצביע לו על טייוואן", הוא אומר. "היא סינית לחלוטין, והיא דמוקרטיה איתנה וסוערת, והם הרבה הרבה יותר עשירים מאשר סין", הוא אומר.

"הרבה סינים נוסעים לטייוואן, וטייוואנים נוסעים לסין, והם לא יכולים שלא לשים לב לכך שהיא [טייוואן] עשירה הרבה יותר, נעימה הרבה יותר, שהאוויר נקי יותר ושלממשלה יש דרכים לפתור חיכוכים מבלי לנקוט באלימות".

האם "צבי הים" יכבשו את סין?

יותר מ-500 אלף סינים חזרו לסין לאחר שהייה בחו"ל, רובם בעשור האחרון, מתאר גסט בספרו. כמות אדירה של סינים נוסעים ללימודים בחו"ל. חלקם חוזר לסין. הסינים מכנים אותם "צבי ים". משחק המילים הזה מבוסס על כך ש"צב ים" בסינית, "הָאי-גווֵי", נשמע כמו "חוזר ממעבר לים".

"צבי הים" האלה לא רק מביאים ידע ומצמיחים את הכלכלה, מספר גסט, אלא גם משמשים כצינור להעברה של רעיונות מהמערב לתוך סין.

"כשאתה לומד באוניברסיטה במערב, באופן בלתי נמנע אתה מקבל גם הרגלי חשיבה, אתה נחשף לרעיונות דמוקרטיים, לרעיון שלפרט יש זכויות, ואתה גם יכול לראות כיצד זה עובד בפועל", אומר גסט. "לאמריקה יש הרבה פגמים, אבל בסך הכול זאת חברה שעובדת הרבה יותר טוב מאשר בסין".

"יכולים להיות שם אי-הסכמות גדולות מאוד בתוך מדינה גדולה מאוד, יכולים להיות שם אנשים שלא מסכימים זה עם זה בענייני דת, גזע ועוד, ובכל זאת, אף אחד לא מפחד אף פעם שמערכת בחירות בארה"ב תהפוך לאלימה, כי אנשים פשוט מקבלים את זה שהמערכת היא הוגנת".

אותם סינים שנשלחים ללמוד בחו"ל שייכים בדרך כלל למעמדות הגבוהים, או שהם סטודנטים מבריקים שזוכים למלגות, ולכן משתלבים בדרך כלל בעמדות השפעה כשהם חוזרים לסין.

מאגרים של אמת

גסט מתאר דרך נוספת שבה משפיעות הקהילות הסיניות בעולם על סין.

קבוצות שונות הנרדפות בסין ותנועות המקדמות שינוי בסין נעזרות בחברים שמחוץ לסין כדי ליצור בסיסים שאליהם המפלגה הקומוניסטית לא יכולה להגיע.

סיפורו של בוב פוּ, סיני נוצרי שנאלץ לברוח מסין ולהשתקע בארה"ב, הוא דוגמה בולטת. "עצרו אותו אחרי שהעביר שיעור על ספרי הקודש. הוא לא רצה להשתייך לכנסיות המוכרות. [בסין], אם אתה נוצרי, אתה צריך להשתייך לכנסייה שאושרה על ידי המפלגה, אז הוא ברח. היום הוא מפעיל אתר אינטרנט עובר נוצרים סינים", אומר גסט.

"בכל פעם שאנשי המפלגה המקומיים הורסים בית או כנסיה איפשהו בסין, או שהם עוצרים קבוצה של נוצרים באשמת לימוד ספרי הקודש, הממשל הסיני רוצה להשתיק את זה. אבל אותם נוצרים מצלמים את זה במצלמות שבטלפונים שלהם, הם כותבים את מה שקרה, והם שולחים את זה באימייל למישהו שמעביר את זה לבוב פו, ואז הוא מפרסם את זה".

האתר של בוב פו מאוכסן בטקסס, במקום שאליו לא יכולה להגיע המפלגה הקומוניסטית. גם התקפות הסייבר החוזרות נגדו לא יכולות לעכב אותו לאורך זמן מלבצע את תפקידו.

"הוא בעצם יוצר מאגר של אמת, מאגר של מידע שאי אפשר לסגור אותו על מה שבאמת קורה בסין. רואים דוגמאות כאלה אצל קבוצות רבות אחרות – הפאלון גונג פועלים כך, פעילי איכות הסביבה פועלים כך, אנשים המודאגים מעירויי דם נגועים פועלים כך".

וכל זה לא מספיק כדי שהמידע הזה יוכל להיות מועבר בהצלחה בחזרה לסין, שם האינטרנט עטוף במנגנוני צנזורה החוסמים כל תוכן שהמשטר מבקש למנוע מהציבור, "חומת האש הגדולה", כך מכונה המערכת הזאת. גסט מסביר כי קבוצות של סינים בעיקר בקליפורניה ובטייוואן מספקות לסינים אמצעים לעקוף את החסימה הזאת. "הם מעלים לאינטרנט כל הזמן תוכנות חדשות, שאפשר להוריד אותן בסין וכך לעקוף את חומת האש, ולגלות מה באמת קורה בעולם, ומה באמת קורה בסין", הוא מסביר.

נקודת ההכרעה

חוסר שביעות הרצות מהמשטר בסין משתקף במגוון אתרי אינטרנט כמו זה של בוב פו, אבל גם בתוך סין הוא מתבטא באופן ניכר יותר ויותר. "אנשים מאוד לא מרוצים מהמפלגה הקומוניסטית. יש 80 אלף הפגנות בשנה נגדם, רבות מהן אלימות, והיו 280 אלף שביתות בשנה שעברה", אומר גסט.

"יש מורת רוח עצומה מהעובדה שיש כוח שרירותי, ושבאופן זה לפוליטיקאים מקומיים בעיקר יש הכוח להרוס בתים לאנשים ולקחת את אדמתם ולבנות שם מפעלים", אומר גסט. "לאנשים בכפרים ממש נמאס מהשחיתות, שנובעת באופן בלתי נמנע ממדינת המפלגה האחת".

"השחיתות אינה מקרית במדינת המפלגה האחת – זאת מהותה של מדינת המפלגה האחת. המשמעות של מדינת המפלגה היא שאנשים הנושאים באחריות לא מחויבים לתת דין וחשבון לאף אחד, והשחיתות נובעת מכך באופן בלתי נמנע".

גסט מאמין שיום אחד יגיע המצב בסין לכדי משבר, ואז יהיה פיצול במפלגה. יהיה מי שירצה לשלוח את הטנקים, כמו ב-1989, ויהיה מי שיצדד ברפורמה. "אני חושב שהרפורמות יגיעו מהאנשים שמבינים את המערכת הדמוקרטית, ואלה האנשים שלמדו בחו"ל", אומר גסט, ומסביר כי עם השנים הולך וגדל אחוז הבכירים במפלגה הקומוניסטית שלמד בחו"ל.

"אם ההפגנות יצאו מכלל שליטה המפלגה אולי כבר לא תוכל לשלוח את הצבא להרוג אלפי אנשים, ואז אני מנבא שיהיו אנשים בתוך המפלגה שיגידו שצריך רפורמה, שצריך למנוע מלחמת אזרחים. אחרי כמה זמן, אם זה יעבור את נקודת התפנית, אז לפתע יהיה זה האינטרס האישי של האנשים לעשות את זה, כדי לצלוח את זה ולהגיד: 'אני בצד של הרפורמה'", מסביר גסט.

גסט מסביר כי ברגע שתגיע נקודת ההכרעה הזאת, וגם אותם אנשים ציניים ואנוכיים יעברו לתמוך באותו צד התומך בדמוקרטיה, אז השינוי יקרה. "אני לא אנבא באיזה תאריך זה יקרה, כי איני יודע, אבל אני אומר שזה הולך לקרות, ושמי שאומר שהמפלגה הקומוניסטית תשלוט תמיד באופן מוחלט בסין – אני לא חושב שזה מתקבל על הדעת".

תגיות: סין, כלכלת סין, רוברט גסט

עוד כתבות נצפות...