התירס בוית לראשונה במקסיקו לפני כ-9,000 שנה והגיע לדרום אמריקה רק כמה אלפי שנים מאוחר יותר (קרדיט: Pamela Belding. STRI)
אנשים שחיו לאורך חופי
פרו אכלו
פופקורן 2,000 שנה לפני מה שחשבו החוקרים עד עתה, עוד לפני שהחל באזור השימוש בחֵמָר.
קלחי תירס, קליפות תירס וגבעולי תירס מהקדומים ביותר שהתגלו עד עתה, המתוארכים כבני 6,700-3,000 שנה, נחשפו בשני אתרים בחופה הצפוני של פרו (לחוף האוקיאנוס השקט) – פרדונז (Paredones) והואקה פרייטה (Huaca Prieta). צוות החוקרים בהובלת פרופ' טום דילהיי (Tom Dillehay) מאוניברסיטת ונדרבליט שבארה"ב ופרופ' דוסיו בונביה (Duccio Bonavia) מהאקדמיה הלאומית להיסטוריה בפרו, גילה גם מאובנים מיקרוסקופיים של תירס, ובכללם גרגרי עמילן. מאפייניהם של הקלחים, הראשונים שהתגלו אי פעם בדרום אמריקה, מעידים שתושביהם הקדומים של שני האתרים אכלו תירס במגוון דרכים שונות וביניהן פופקורן וקמח תירס. עם זאת ניכר שבאותם ימים, בניגוד לתקופות מאוחרות יותר, לתירס עדיין לא היה חלק מרכזי בתפריט המקומי.
"התירס בוית לראשונה במקסיקו לפני כ-9,000 שנה, מצמח הבר 'תאוסינט' (Teosinte)", מסביר בהודעה לעיתונות ד"ר דולרס פיפרנו (Dolores Piperno), אוצר ארכיאולוגית העולם החדש במוזיאון סמית'סוניאן הלאומי להיסטוריה של הטבע בארה"ב, השותף לכתיבת המאמר. "הממצאים שלנו מדגימים שרק כמה אלפי שנים מאוחר יותר התירס הגיע לדרום אמריקה, שם הוא התפתח למגוון הזנים השונים הנפוצים כיום באזור האנדים. הממצאים גם מעידים שלאזורים רבים התירס אף הגיע עוד לפני הכדרות ושהניסיונות הראשונים בשימוש בתירס כמאכל לא היו תלויים בזמינותם של כלי חמר".
