כנס הרצליה ה-12 – מאזן חוסן וביטחון לאומי
כנס הרצליה לא נגע רק בשאלות החוסן והביטחון של ישראל והאזור אלא גם בשאלות הכלכליות הנוקבות המעסיקות את העולם כבר מספר שנים
| 05/02/2012 | מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס |
 |  |  |  |
 |
נסיך ירדן, אל חסאן בין טאלל לא הגיע לכנס, אך ניצל את טכנולוגית האינטרנט כדי לפנות לקהל הנוכחים בהרצליה. אחרון הדוברים בכנס היה מזכ"ל האו"ם, באן קי מון שהגיע לאזור ללוות ולאושש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.
"ברור שהעולם במתכונתו המוכרת הולך ונעלם. ומתכונתו החדשה עדיין לא מפוענחת. מסגרות בין לאומיות נחלשו וממשלות איבדו את כוחן. הלאומיות בנסיגה, הגלובליות דוהרת קדימה", אמר פרס.
הנסיך חסאן זכה למחיאות כפיים ארוכות מהקהל כשציטט בעברית פסוקים מדברי קהלת. "כותרת הכנס שלכם היא 'ישראל והמזרח התיכון' ואני מציע לקרוא לה 'ישראל במזרח התיכון'", שיחק הנסיך עם המילים והמשמעויות של נושא הכנס.
קי מון התייחס לעומת זאת לבעיה המקומית ואמר לנוכחים: "אין צורך שאזכיר לכם שעם אחר שוכן לצדכם, וכמוכם חווה אבדן חיי קרובים ואהובים, ומרגיש את אותו כאב שאתם מרגישים".
נשיא הבנק העולמי, שרים, אנשי אופוזיציה, אלופים ומומחים לביטחון ולכלכה דנו במשך שלושת ימי הכנס בשאלות העומדות על הפרק: מה יהיה שנה לאחר האביב הערבי וצל המשבר הפוקד את האיחוד האירופי.
הבאנו כאן מעט ממה שנאמר במשך שלושת ימי הכנס גדושי הרצאות ופנלים. מידע נוסף ניתן לקבל בדף הפייסבוק של הכנס.
במרכז: תהליך השלום והאיום האירני
הנסיך חסאן טען כי לישראל ולארצות ערב אין כלל מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים. הוא פנה לבאי הכנס: "אומר לכם בכנות את מה שאני מרגיש לגבי כנס זה. אם המיקוד שלו הוא ביטחון, הוא לא יכול לקדם אותנו אפילו באינצ' אחד לביטחון ולשלום באזור". חסאן טען שאג'נדה של ביטחון היא צורה אחרת של אג'נדה קולוניאלית עד כדי כך שהיא מצליחה להשתיק ישראלים הרוצים בשלום כנה.
לא כל כך גרוע כפי שזה נראה
אלכס מינץ, דיקן בית ספר "לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה" במרכז הבין תחומי הרצליה סיפר שלאחרונה הוא שומע תדיר שמצבה של ישראל לא היה גרוע כמו היום. הוא מביא מספר נתונים שדווקא מציירים תמונה אופטימית יותר והוא מתחיל בנושא של הפער בין גברים ונשים. לצד הדרת נשים המדוברת לאחרונה מזכיר מינץ נתונים טובים יותר: "בנושא מקבלי החלטות: נוכחות נשים היא משופטת ראשית בבג"ץ ועד למארגנות המחאה בקיץ". מינץ אומר שיש עוד מה לשפר והתמונה בשירות המדינה והשירות הציבורי פחות טובה, אין אף שרה במשרד החשוב ורק 6 נשים מכהנות כראש עיר או רשות מקומית, אומר מינץ.
נושא אחר שלדעת פרופסור מינץ מראה על שיפור במדיניות הישראלית הוא מה שהוא מגדיר כיחסי "צבא-מדינה" בישראל. לפנים היה נושא תקציב הביטחון כמעט טאבו: "הנתונים מראים שההשפעה של מערכת הביטחון יורדת ואולי השקיפות הנדרשת מתקציב הביטחון היא סימן לכך", מסכם מינץ את הנושא.
מהפכת הסייבר העולמית לא פוסחת על ישראל
אבל הסייבר משך גם אלמנטים הקשורים לטרור. ראש ה-CIA לשעבר, גורג' טנט, הסביר שזה הזמן לפתח כלי הגנה בנושא הטרור בסייבר. "צריך להחליף דיסקט ולהשקיע בהגנה". האלוף במיל' יצחק בן ישראל גילה שכבר ב-2002 הקימה הממשלה את רה"ם, "הרשות להגנת מידע". "תפקיד רה"ם הוא להגן על תשתיות קריטיות בישראל", אמר בן ישראל. הוא ציין שצוות עבד על גיבוש תכנית שמטרתה הייתה להגביר את המוכנות אפילו עוד יותר. הוא הזכיר את הדו"ח של חברת "מקאפי" שבדק את מוכנות המדינות בעולם לאיומי סייבר ושזיכה את ישראל בציון גבוה של 9.5.
המגזר הערבי – זכויות בסיסיות
גופים חוץ פרלמנטרים פלסטינים גינו את ההשתתפות בוועידה. החיזבאללה אף הגדיר את השתתפותם של ערבים בכנס כ"אסון". אולם היו כאלה בכל זאת בחרו להגיע. באשר-פהום ג'יוסי, יו"ר המרכז הערבי יהודי באוניברסיטת חיפה הזכירה את מחאת הקיץ: "באופן בסיסי ההרגשה היא שכאשר מעמד הביניים בארץ נאבק לזכותו לדיור, החברה הערבית עדיין נמצאת בשלב בו היא נאבקת על זכויותיה הבסיסית בקהילה, בעיר ובחינוך לילדיה".
הערה: בגרסה קודמת הופיע בטעות כי מוחמד דראושה מנכ"ל שותף ביוזמות "קרן אברהם" הרצה בכנס הרצליה, אך לא כך הדבר.
| כתבות נוספות במדור קיימות | |||
|---|---|---|---|
|
