חמנית מצדיעה לשמש

שדה חמניות _ מרכז מחקר משרד החלקאות ארה"ב

עוד תגלית של קולומבוס

מוצא הצמח הוא מאסיה ומצפון אמריקה. אינדיאנים גדלו כבר בשנת 3000 לפני הספירה את החמנית למאכל וליצירת שמן.
אחרי שקולומבוס גילה את אמריקה במאה ה-17, הספרדים הביאו עמם לאירופה את החמנית יחד עם תפוחי האדמה ואוצרות הזהב שנלקחו מתרבויות הילידים. בתחילה נחשבה החמנית באירופה כצמח נוי, אך עם הזמן ניצלו את הגרעינים בעיקר לייצור שמן למאכל. פיצוח הגרעינים אינו נפוץ בעולם כולו פרט לישראל, טורקיה וספרד.
חמנית, בשמה הלטיני הליאנטוס אנווס (Helianthus.annuus) היא צמח חד שנתי ממשפחת המורכבים. קיימים כ-50 מינים שונים של הצמח.
קרקפת הפרח גדולה (30-50 ס"מ) וסביבה עלי כותרת שעירים בצבע צהוב אופייני מאוד.
זרעי החמניות מושכים אליהם ציפורים, ויש המוסיפים אותם לגינה דווקא במטרה לזכות בביקורן של הציפורים.

מניעת הפריה עצמית

הפריה של החמנית נעשית באמצעות אבקנים, והאבקה בעזרת דבורים. לחמנית מנגנון המונע האבקה עצמית. המניעה נעשית על-ידי מנגנון הנקרא "אי התאמה עצמית" של רקמת העלי, המונע התפתחות תקינה של גרגירי האבקה, שמקורן באותו הצמח עצמו. כך גדלה השונות הגנטית של הצמח.

עוד כתבות נצפות...