פתרון תוצרת קנדה לבעיית "תוצרת סין"

עבור לאון אמט, לתווית "תוצרת סין" יש שתי משמעויות שונות. כבעליהן של שתי חנויות משחקים במרכז טורונטו, שעל מדפיהן מוצגים למכירה מוצרים סיניים, משמעות אחת היא להצליח לשרוד כעסק. כתומך במתרגלי פאלון גונג וקבוצות אחרות הנרדפות בסין, משמעות נוספת היא סיכון בקניית מוצרים שיוצרו במחנות עבודה בכפייה.

אבל אמט מצא פתרון. מתוך דאגה שעבודות בכפייה מסבסדות את הסחורות הסיניות הזולות שהוא מוכר, הוא החל לסייע לקורבנות הרדיפה בסין באמצעות מכירת מוצרים בחנות שלו – צעד שלקוחותיו קיבלו בברכה.

עבודה בכפייה

המשטר הקומוניסטי הסיני ייסד את המערכת הנרחבת של מחנות עבודה בכפייה עוד בימיו הראשונים תחת שליטתו של מאו צה-טונג. הם הוקמו כדי לרמוס את כל אלו שהמשטר תייג כיריבים פוליטיים והמערכת הזו

בעל החנות לאון אמט (באדיבות לאון אמט)

בשנת 1997 קבוצות עבודה של האו"ם בנושא מעצרים שרירותיים העריכו שהמחנות מחזיקים בתוכם כ-235,000 אנשים. היום, מומחים בנושא מערכת מחנות העבודה בסין טוענים שהמספר עלול להגיע אף לארבע מליון בני אדם המוחזקים ביותר מ-1,000 מחנות ברחבי סין.

מאז 1999, רבים מאסירים אלו הם מתרגלי פאלון גונג – שיטת תרגול רוחנית המדוכאת על-ידי הרשויות הקומוניסטיות. אלו שנעצרו סיפרו שהם אולצו להכין מוצרים שונים, החל ממקלות אכילה סינים, פנסים לחג המולד וכלה במוצרי שיער. רבים מהמוצרים האלו מיועדים ליצוא למדינות המערב.

עת לתגמול חוזר

אמט החליט לעשות משהו בנידון כך ש"יוכל לישון טוב בלילה", כפי שהוא עצמו הגדיר זאת.

בחודש אוגוסט לפני שנה הוא החל במה שהוא מכנה "תוכנית פעולה ל'תוצרת-סין'", או MICKEY (Made-in-China Key program) על-ידי תיוג חלק מהמוצרים שלו במדבקות של נוצרו בסין. לאחר מכן הוא אסף 10 אחוזים ממכירתם של מוצרים אלו ותרם את הכסף לעמותות ללא מטרת רווח המוקדשות להצלת מתרגלי פאלון גונג מרדיפה בסין.

אמט אמר ל"אפוק טיימס": "תרמתי יותר מאלף דולר ובקרוב אתרום חמש מאות נוספים".

בינתיים הוא הפסיק למכור צעצועים בשתיים מהחנויות שלו - בחנות "היירי טרנטולה" (עכביש שעיר) ובחנות החדשה "היירי טי ווסט" – מאחר ש"כמעט כל המוצרים מיוצרים בסין".

אחרי שנה של הפעלת התכנית, אמט הרגיש שהוא צריך למצוא דרך פעולה שהיא יותר "בת קיימא". ביולי צוות העובדים שלו החל לבחור בכל חודש חברה אחת שמחירי מוצריה מועלים באותו חודש בעשרה אחוזים. הוא מבקש מלקוחותיו לשלם מעט יותר ואת הכסף שנאסף מהרווחים הוא תורם למאמצי ההצלה של הפאלון גונג.

הוא שמח לגלות בקרב לקוחותיו תמיכה כמעט גורפת בפעולותיו. "עד עכשיו רק לקוח אחד התנגד לכך", ציין אמט.

הערכה

נדיבותו של אמט התקבלה בברכה. "אני חושבת שזה טוב מאוד כיוון שלא זו בלבד שהוא תרם לנו כסף, הוא גם קרא לחבריו ולאנשים נוספים לתמוך במאמצינו לעצור את הרדיפה", אמרה קרוליין ג'ין, נשיאת הקרן הכלל עולמית להצלת מתרגלי פאלון גונג נרדפים, אשר קיבלה תרומות מאמט. הארגון שהיא עומדת בראשו סייע בהצלתם של קרוב לעשרה מתרגלים מהרדיפה בסין ובהבאתם לקנדה.

"לאון כתב ש'כל אחד יכול לחולל שינוי' ואני חושבת שזה מאוד חשוב", אמרה ג'ין. "גם אם סכום הכסף שנתרם קטן, הכוונה והמאמץ מאוד מעוררים השראה".

ב"יום קנדה" אמט החל לשלוח מכתבים לחברות אחרות הסוחרות עם יצרנים סיניים וקרא להן להצטרף למבצע שלו. הוא סיפר להן על מעשי הזוועה שהתפרסמו לאחרונה המהווים חלק מרדיפת הפאלון גונג - קצירת איברים של מתרגלי פאלון גונג חיים על-ידי המשטר הסיני.

"זו גרסה מודרנית למנהג הרומי של השלכת נוצרים לאריות", אמר אמט.

ג'ין סיפרה שהכסף שנתרם מופנה להגברת המודעות לנושא כריתת האיברים ובין השאר הוא יכסה הוצאות של מסע מכוניות ברחבי המדינה הנערך על-ידי מתנדבים. המסע נועד לעודד את הממשלה לנקוט בפעולה.

"כל הצוות שלנו עובד בהתנדבות", אומרת ג'ין, "כך שהכסף עובר דרך ארוכה. הוא משמש למימון חומרים והוצאות הנדרשות לקמפיין ההצלה שלנו".

מסע המכוניות שלהם עובר בשבעה מחוזות.

אמט כתב במכתב פתוח: "קנדה מסמלת הרבה דברים להרבה אנשים – עבורי היא מייצגת צדק, וזה חלק בלתי נפרד מהאופן בו אני מנהל את עסקיי".

"למעשה, האמונה הבסיסית של שיטת הפאלון גונג זהה לגישה שלי בעסקים ובחיים בכלל: כנות (הראשונה והחשובה ביותר), חמלה, וסבלנות/קור רוח/סובלנות. לא אוכל לחיות עם עצמי בשלום אם לא אפעל ככל יכולתי כדי לעורר את מודעות הציבור לזוועות המתרחשות בסין!"

תחילתה של מגמה?

כתבת אפוק טיימס ג'ון דלניי ערכה סקר בין מספר בעלי חנויות בנוגע לדעתם על גישתו של אמט במכירת מוצרים סיניים. היא גילתה שגם בעלי חנויות אחרים חשדנים בעניין של מכירת סחורות סיניות ואף החלו לנקוט בפעולות בנוגע לכך.

"אנחנו פשוט לא מסוגלים לרכוש דברים משם. יתכן שהדברים יוצרו בסדנאות יזע או בבתי חרושת בהם העובדים מועסקים בתנאי עבדות, אז אנחנו בכלל לא מחזיקים מוצרים מסין", אמרה ג'ניס ריץ', מנהלת חנות המתנות "עשרת אלפים כפרים" (Ten Thousand Villages) שבמרכז ברודמיד בוויקטוריה. וכך, היא אומרת, מצפונה נקי. "זה נותן לך הרגשה טובה להגיע לעבודה כל יום ולדעת שבדרכך הצנועה אתה משפיע על אלפי אנשים".

"אני הורדתי בפועל מהמדפים דברים שהיו זולים מאוד, במיוחד ביחס לעבודה הרבה הנדרשת בהכנתם כך שהיה ברור לחלוטין שהם לא יוצרו בעבודה הוגנת", אמרה מרגה קוניג, מנהלת חנות "צעצועי אצבעונית" (Foxglove Toys) שבכיכר השוק. היא אומרת שעכשיו צרכנים רבים מודעים למה שהם קונים והיכן זה מיוצר.

סוזן רוז, מנהלת "מתנות קמרון רוז" (Cameron Rose Gifts) בסידני BC אומרת שהיא מנסה לגלות כיצד יוצרו הפריטים שהיא מוכרת, ואם מתעוררים חשדות היא אינה מזמינה מהחברה הזו. היא תומכת ברעיונותיו של אמט. "אני חושבת שכל רעיון כמו זה, שעשוי ליצור שינוי הוא רעיון טוב" היא אומרת, "מאחר שדברים נוראים מתרחשים שם, זה בטוח".

עוד כתבות נצפות...