פליטה מאסיבית של לווייתנים לחוף – על מי מוטלת האשמה?

בסוף חודש אוקטובר 2005, כמאה לווייתנים נפלטו בחופי טסמניה, דרום מזרחית לאוסטרליה. מפרץ מריון בטסמניה הוא מקום בו הלווייתנים נפלטים בקביעות. גם באוקטובר 2003 נרשמו באזור עשרות מקרים של פליטה. הנתון הזה מפריע לטענותיהם של הגופים הסביבתיים המבקשים להפסיק את השימוש בסונארים. דובר "המחלקה לתעשיות ראשוניות, מים וסביבה" של אוסטרליה מסר, כי המשרד עדיין לא גילה מה הסיבה למותם של הלווייתנים. הוא העלה את האפשרות של מחלה או סערה כסיבה לפליטתם.

אף כי אירועים כאלה הם עונתיים, גופים סביבתיים האשימו את חיל הים האוסטרלי בגרימת המוות. לטענתם, אוניות המלחמה משתמשות בסונארים (מכשיר לגילוי עצמים מתחת למים על-ידי שידור גלי קול בתדר גבוה) חזקים ביותר כדי לגלות עצמים במצולות הים. התפוצצויות אלו פוגעות בתושבי הים ויכולים אפילו, לדעת אקולוגים, לגרום לשטפי דם במוחם של לווייתנים ודולפינים. בעקבות זאת יונקי המים האלה מאבדים את האיזון ובסופו של דבר נפלטים לחופים.
בעקבות תביעת הגופים הסביבתיים, דחו אנשי הצבא את אחריותם לפליטת הלווייתנים. "נוכחותן באזור של שתי אוניות היא לגמרי מקרית ואין לה כל קשר לפליטת הלווייתנים, שרבים מתייחסים אליה כאל תופעה טבעית מחזורית בטסמניה בתקופה זו של השנה", הודיע דובר צבא ההגנה האוסטרלי. ובכל זאת אישר הדובר, כי שתי אוניות המנטרלות מוקשים השתמשו בסונארים בעלי תדירות גבוהה בפעולות חיפוש אחר שרידים של אוניה שטבעה.

גופים ירוקים בעולם מאשימים את צבא ארצם בגרימת הנזק

הוועדה להגנה על משאבים טבעיים (Natural Resources Defense Council), שהגישה את התביעה, מדווחת, כי בתביעה תקדימית שהוגשה לבית משפט בלוס אנג'לס נרשם, כי לסונאר "ישנה יכולת לגרום להתרוממות של אלפי מטרים מעוקבים של מי האוקיאנוס עם רמה גבוהה של זיהום רעש". לדבריהם, חיל הים האמריקאי גרם במהלך תמרונים בהם השתמשו בסונארים בתדירות בינונית, לפליטה של לפחות 37 לווייתנים לחופי צפון קרולינה בינואר 2005. הצבא האמריקאי מצהיר מצידו שהתמרונים היו רחוקים מדי כדי לפגוע ביונקי הים.
לא הייתה זו התביעה הראשונה בנושא הסונארים שהוגשה נגד חיל הים של ארה"ב. לפני שנתיים, במקרה דומה, החיל הסכים להמעיט, בעתות שלום, בשימוש בסונארים בתדירות נמוכה.

הפגיעה לא מחויבת המציאות - אפשר גם אחרת

על-פי הגופים הירוקים, ניתן לנקוט באמצעי זהירות כדי להקטין את הנזקים. אפשר בקלות לגלות את נוכחותם של היונקים הימיים על-ידי קליטת הצלילים שהם משדרים. לדבריהם, אפשר להימנע מלהימצא במקומות בהם שהייתם של היונקים הימיים היא שכיחה, מה שיפתור חלק מהבעיה.
הנחה שיונק ים אחד שאיבד את הכיוון הוא אשר הוביל קבוצה גדולה יותר לאסונה אף היא נלקחה בחשבון, אך גם כאן לא נשללת בהכרח השפעת הסונארים.
האחראי על הפארקים בטסמניה קבע בראיון לרדיו האוסטרלי, כי יתכן והלווייתנים נפלטו אחרי חיפוש מזון קרוב מדי לחוף ובמקרה זה הגאות והשפל הלא סדירים באזור שיחקו נגד היונקים הימיים. הסיבה למותם של הלווייתנים תתברר בקרוב בתוצאות מחקרם של ביולוגיים שלקחו דגימות מהלווייתנים שנפלטו: "חלק מהמידע שליקטנו יכול להוסיף מידע חשוב שיעזור לנו להבין את פליטת הלווייתנים" אמרה הביולוגית הימית רוזמרי גאלס.

היונקים הענקיים נכנסים גם לפוליטיקה
בהתייחס למקרה הנוכחי באוסטרליה, ביקשה מפלגת הירוקים לפתוח בחקירה כדי לקבוע את הסיבה לפליטתם של הלווייתנים ה"נווטים", יונקים ימיים ממשפחת הדולפינים. יותר ממאה פריטים נמצאו עד עתה על חופי טסמניה, אחדים בלבד הוחזרו למים בעקבות מאמצי הצלה.

הסנטורית של מפלגת הירוקים האוסטרלית, קריסטין מילנה, מצביעה גם על הניסויים הסיסמיים שבוצעו על-ידי הממשלה כסיבה אפשרית.
אסושיאטד פרס האוסטרלי מדווח שהשר הפדראלי לאיכות הסביבה, יאן קמפבל, אישר שנעשו ניסויים סיסמיים במרחק של כ- 440 ק"מ מהאתר שבו נפלטו הלווייתנים בטסמניה, אבל הצהיר שההאשמות של הסנטורית מילנה מוקדמות מדי.

עוד כתבות נצפות...