חשיפה מיוחדת - מחנה ריכוז סודי התגלה בסין

העיתונאי הסיני שחשף את הסיפור. זהותו הוסתרה למען ביטחונו האישי

לדבריו, בית הכלא הסודי סו-ג'יא-טון הממוקם בעיר שאן-יאנג בצפון מזרח סין, הידוע לשימצה בשל שיטות העינויים הקשות שלו, משמש כמחנה ריכוז ומתקן לסחר באיברים, כאשר אבריהם של האסירים המוצאים להורג על לא עוול בכפם, נשלחים להשתלה ולאחר מכן הגופות נשרפות במשרפה מיוחדת שנבנתה לשם כך במקום. לדבריו, למעלה  מ- 6000 מתרגלי פאלון גונג כלואים במקום. "בסופו של דבר מתרגלי הפאלון דאפא נרצחים בגלל איבריהם, שנשלחים למתקנים רפואיים שונים", סיפר העיתונאי לאפוק טיימס.

סו-ג'יא-טון שונה ממחנות העבודה המוכרים, בזאת שהוא אטום לחלוטין כלפי חוץ. לפי דיווח של אתר "clearwisdom.net" תחקירן שצפה על דלתות המחנה במשך לפחות יומיים לא ראה רכב או אדם בודד הנכנסים או יוצאים מהמתקן. ר. מגלה כי קיים מידע מועט מאד על מחנה סו-ג'יא-טון כי מספר קטן מאוד של אנשים נכנס או יוצא ממנו, שלא כבמחנות אחרים שבהם אנשים מועברים פנימה והחוצה ועקב כך קיימת אפשרות לזרימת מידע. הוא גם אמר שרוב מתרגלי הפאלון גונג מהמחנות שבסביבה כגון מא-סאן-ג'יאה הועברו למחנה הסודי  סו-ג'יא-טון.

בימים אלה מסחר באיברים הוא עסק רווחי בסין הקומוניסטית. בעבר היו כבר דיווחים רבים בכלי התקשורת על רשויות המוציאות את איבריהם של אסירים המוצאים להורג. לדבריו של ר. גם איבריהם של חולים רבים שמתו על שולחן הניתוחים מוצאים מגופם. אף אחד לא חוקר זאת, ואפילו רופאים מעורבים במסחר הזה. "הם אינם יכולים למצוא מספיק גוויות על-ידי ההוצאות להורג", הוא מסביר, "ואין גוויות יותר זמינות מאלו של מתרגלי הפאלון גונג לביצוע העסק הזה". מה נעשה למתרגלי הפאלון גונג מאחורי כותלי המחנה הזה? ר. משיב כי לא נראה לו שהם יצאו משם אי פעם. "אינני סבור כי השלטונות הסינים מארחים אותם ומאכילים אותם", הוא אומר בציניות, אבל הוא כן יודע כי הרשויות הקומוניסטיות הסיניות למדו דבר או שניים ממחנות הריכוז בצפון קוריאה.

"אני לא מפחד למות"

"ברחתי לארה"ב ואני חושף בפניכם את המצב של שפעת העופות והמצב של מתרגלי פאלון גונג בסו-ג’יא-טון. הרבה אנשים חטפו הלם מכך שחשפתי את המצב. אני לא מפחד ממוות",  אומר העיתונאי, בהתייחס לאמצעים בהם המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) עלולה  לנקוט נגדו לאור מה שחשף. "עבדתי בסוכנות יפנית של חדשות טלוויזיה, אחראי על החדשות על סין. מכרנו את תוכניות החדשות שלנו למגוון תחנות טלוויזיה מסחריות", מספר ר. בראיון מוקלט. לדבריו מחלקת החינוך של השגרירות הסינית שכרה אותו להפקה ובחינה של דיווחי חדשות.

הוא מספר כי "בשנים האחרונות, שינויים כלכליים התרחשו במהירות בסין והרבה בעיות החלו לצוץ. זה היה כאילו תיבת פנדורה נפתחה. תקוות, פשעים ודברים אפלים כולם שוחררו". לדבריו המק"ס החלה לשים לב אליו לאחר שהשתמש בחופש הביטוי המוגבל שהיה לו כדי לדווח על מצבם העגום שלה איכרים בסין שהממשלה לוקחת את אדמותיהם ואינה נותנת להםפיצוי הולם.

במאי 2004 דיווח ר. על פקיד מהקונסוליה היפנית בשנחאי שהתאבד. הפקיד השאיר אחריו מכתב בו כתב כי איננו יכול לבגוד בארצו. זאת לאחר שסוכנות הביטחון הלאומית הסינית סחטה אותו על רקע קשריו עם מארחת במועדון קריאוקי. מספר ר. "אחרי שהתקרית נחשפה, ולפני שהשגרירות הסינית הבינה מה קורה, הוועדה לביטחון ציבורי בטוקיו והמשטרה ביקרו אותי ולקחו ממני את התחקיר על הנושא הזה. מיד לאחר מכן, בדצמבר 2005, ראש מזכירות הקבינט היפני, שינזו אבה ושר החוץ טארו אסו נאמו כדי להסביר את התקרית. תוך שימוש בקשרים עם משרד החוץ היפני, השגרירות הסינית ביפן גילתה לבסוף מי דיווח על התקרית הזו. זה תרם להחרמת הדרכון שלי [על-ידי הרשויות הסיניות]".

תמונות וקטעים מצולמים משאן-ווי

עוד קודם לכן ביצע ר. מעשה שהביא עליו את חמתה של המק"ס. ב-6 לדצמבר, צוות הטלוויזיה שלו היה הראשון לכסות את תקרית הירי על האיכרים בשאן-ווי שבפרובינצית גאונג-דונג.

"תוך כדי הריאיונות עצרו אותנו, רובים כוונו עלינו והוכרחנו לשכב על האדמה. כשדיווחתי מסין חשבתי בתמימות שלצלם זר [שאינו ממוצא סיני] יהיו פחות בעיות להעביר חומר החוצה, אפילו חשבתי שהם יכולים לעצור אותי אבל לא יעצרו צלם זר". "בסין אנו לא מורשים לצלם מה שאנו רוצים. אני גם התפעלתי מהציוד היפני והטכנולוגיה היפנית לצלם בהיחבא. באותו זמן הצלם היפני אמר לי: "אנו יכולים להחביא את כרטיס  הזיכרון בתוך נעל הספורט שלנו. זה דבר שעשו אותו במיוחד, אתה יכול להחביא אותו בסוליית הנעל והם לא ימצאו אותו.

"יפנים טובים בכאלה דברים. במקור עוצבו הנעלים האלה כדי להחביא כסף. בזמן זה, למרות שמצלמת הוידאו שלנו ועוד הרבה דברים קטנים הוחרמו, יכולנו לחזור עם תמונות בכרטיס הזיכרון. לכן אנו היינו היחידים שיכולנו לצלם ולשמור תמונות מאירוע הירי בשאן-ווי".

מעצר בתרוץ של "חשיפת סודות מדינה"

ר. נעצר על-ידי הסוכנות לביטחון לאומי של פרובינצית ליאו-נינג ב-28 לינואר 2006. היו שני פשעים שבהם האשימו אותו: אחד היה "חשיפת סודות מדינה", והשני היה "חתרנות נגד המדינה". בזכות קשריו הרבים בפרובינצית ליאו-נינג, הוא שוחרר בשל מצב בריאותו ב-8 לפברואר השנה. ב-9 לפברואר הצליח לעלות על טיסה ליפן. והחליט לברוח לארה"ב.

מחנה ריכוז סודי בסו-ג'יה-טון, שן-יאנג

ר. עובר לספר על מחנה הריכוז: "עבדתי זה זמן מה כעיתונאי בסין וחשפתי את מצב הפאלון גונג. רוב האנשים יודעים שיש מחנה עבודה מא-סאן-ג'יה בעיר שן-יאנג, בפרובינציית ליאו-נינג, ושיש בית כלא בשם דא-ביי מס' 2 קרוב לשם, ושיש מרכז לשטיפת מוח בתחנת המשטרה במחוז הואנג-גו. אבל אולי אתם לא יודעים שיש מתקן אחר שבמיוחד משמש לעינוי מתרגלי פאלון גונג במחוז סו-ג'יה-טון. עד כה, אף אחד לא העז לדווח על המקום הזה.

"ברוב בתי הכלא ומחנות העבודה יש עצורים שנכנסים ויוצאים ובסופו של דבר מידע יוצא החוצה. אבל במחנה הריכוז סו-ג'יה-טון הזה אף אחד עוד לא יצא ממנו כדי לספר. לכן קשה מאוד לאנשים בחוץ לגלות מה מתרחש בפנים. כשעשיתי ריאיונות בעיר שן-יאנג, גיליתי שיש מספר בודד של מתרגלי פאלון גונג שעדיין מוחזקים במחנה העבודה מא-סאן-ג'יה ובבית הכלא דא-ביי, כי הם נשלחו למחנה הריכוז הזה בסו-ג'יה-טון.

"למחנה הריכוז סו-ג'יה-טון יש שערי פלדה והם סגורים כל הזמן. יש קיר לבנים גבוה עם גדר חשמלית. אף אחד לא יכול להביט פנימה מבחוץ ואנשים שגרים מסביב אמרו שהמקום תמיד סגור בהרמטיות. זהו כלא סודי, כך שלא תראה אנשים (במדים או באזרחי) או רכבים שנכנסים או יוצאים במשך יומיים שלושה כל פעם. בסין, למעשה, אין משפט חוקתי שיכול לאפשר גזר דין חוקי של מתרגלי פאלון גונג, כך שהם מוחזקים במתקן הזה".

איברי האסירים נעקרו ורופאים מוכרים אותם

לדבריו של ר. מקור פנימי במתקן סו ג'יה-טון סיפר לו, כי, כל האנשים הנעולים במתקן הם מתרגלי פאלון גונג. בימים אלה נמצאים במקום למעלה מ-6000 אסירים. הוא מוסיף ומגלה, כי איברים של הרבה מטופלים בסין שמתים על שולחן הניתוח נעקרים. אף גורם לא חוקר את זה. "אפילו רופאים מעורבים בעסק הזה. הם לא יכולים למצוא מספיק גופות דרך הוצאות להורג ואין יותר נגיש ממתרגלי הפאלון גונג כדי לצורך זה".

מדוע בנו משרפה ומדוע יש שם כל-כך הרבה רופאים?

ר. ממשיך ומגלה: "מקור סיפר לי, שמי שבנה את מחנה סו-ג'יה-טון היו אסירים לתקופות ארוכות שלא ידעו מה הם בנו או עבור מה. מדוע בנו משרפה ומדוע יש שם כל-כך הרבה רופאים? המק"ס היא לא טובה מספיק כדי לתת יחס כל-כך טוב לאסירים. התשובה היא משהו מעבר לדמיון שלך.

"צריך להבין בבירור שמשרפת גופות שונה מכבשן לשימוש סניטרי. לכל בית כלא בדרך כלל יש כבשן. אבל כשמישהו מת, הגופה חייבת להישלח למשרפה בעיר. מדוע יש משרפה בתוך המחנה הסודי של סו-ג'יה-טון? מדוע הם צריכים לשרוף גופות? מדוע הם צריכים כל-כך הרבה רופאים? עכשיו אתה יודע מדוע.

"לגבי האמינות של מידע זה – יש לי מקורות מידע רבים ואני מאוד זהיר לגבי כל מקור. השגתי את המידע הזה ממערכות בריאות ציבורית ובתי חולים, שהם מקורות מאוד חשובים לי. אנחנו קונים מידע ממודיעים, ויש לנו הרבה כאלה. למשל בעיר שן-יאנג, יש לי הרבה מודיעים. לא משנה אם יש להם חדשות או לא, כל חודש אני משלם להם כסף טוב"."עכשיו שאני נמצא בארה"ב, אני יכול גם לדבר על התפרצות שפעת העופות [בסין].

"כולם יהיו בשוק כשהם שומעים את החדשות. אני כבר שמתי את חיי בסכנה בכך שהוצאתי את החדשות החשובות האלה לעולם. אני מאמין שזה עניין של האם אני עיתונאי ובנאדם אחראי. אני חושף את המידע הזה דרך העיתון 'אפוק טיימס'. זוהי האמונה שלי [לדווח חדשות חשובות באופן אמיתי], האמונה של מקצועי, וזוהי האמונה שהניעה אותי לצאת החוצה כדי לחשוף את הזוועות".

בריטניה: מתפתחת תעשיית צעצועי אפליקציה

עוד כתבות נצפות...