חקר המוח ולמידה

מחקרים חדשים מראים שמבנה המוח משתנה בעקבות למידה, התנהגות ואירועים שחווים יצורים חיים

29/12/2006 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס ישראל
הקטן אותהגדל אותהדפסE-mail הגשת הכתבה

חקר המוח
עזר למידה, מוצג מתערוכת מינפיט - צילום אפוק טיימס ישראל
עד לפני מספר שנים האמינו שמבנה המוח מתייצב אצל התינוק בשבועות הראשונים של חייו, לאחר מכן לא חלים יותר שינוים במוחו של הייצור החי הבוגר. כיום, הוכח שהמוח הוא גמיש ויכול להיות מעוצב מחדש. מחקרים בעכברים וקופים הראו שלמידה יכולה לשנות את מבנה המוח, לפעמים תוך שעות ספורות.

ביום עיון "חקר המוח והשלכותיו על הלמידה, החינוך והחשיבה", שהתקיים בתחילת החודש במעמד שרת החינוך, פרופסור יולי תמיר, הובאו ממצאים של מחקרים חדישים ביותר בנושא.

יום העיון אורגן על-ידי מכון מופ"ת, העוסק במחקר ובפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), מלכ"ר שמטרתו קידום החינוך בישראל.

מבנה המוח

למוח שלושה חלקים עיקריים: מוח אחורי, מוח קדמי ומוח תיכון. המוח הקדמי מחולק לשתי "המיספרות" שכל אחת מהן מתמחה בתפקודים שונים. העברת המידע מכל חלקי הגוף למוח ומן המוח אליהם נעשה באמצעות תאי העצב הנמצאים במסילות העצבים, ה"נוירונים" (neurons). הנוירון מידע ומעביר את המידע לסינפסה (Synapse) שבמוח באמצעות פולסים חשמליים. הסינפסה היא אזור מפגש בין תא עצב לתא אחר, בעברית היא מכונה גם "מסוף".

מסילות העצבים מצטלבות, מה שגורם להמיספרה הימנית של המוח לקבל את המידע החושי מהחלק השמאלי של הגוף, ולהמיספרה השמאלית את המידע מהחלק הימני. משערים כי ההמיספרה השמאלית, המכונה "המוח הרציונאלי", אחראית לשפה, לפתרון בעיות (גם לחשבון) ולרצף של זמן. המיספרה הימנית, המכונה "המטפורית", שולטת על תפקודים מרחביים ומתמקדת בסוגים של מידע חושי.

השלכות על הלמידה

מה גורם למה? מוח מפותח מאפשר למידה. האם הלמידה עצמה מפתחת את המוח, המקנה לאדם מיומנויות חדשות, המאפשרות למידה נוספת ביתר קלות?

בדו"ח על "התקדמות חקר המוח לשנת 2005 של מכון דנה ליוזמת חקר המוח" בארצות הברית, מוקדש פרק שלם בו ד"ר מיכאל ס. גזאניקה בוחן את נושא- "האם למידה של אומנויות ובעיקר מוזיקה יכולה להועיל ללמידה של מקצועות אחרים, כמו למשל מתמטיקה". ד"ר גזאניקה מזכיר את תעשיות קלטות הבייבי מוצרט, בטהובן ומלחינים אחרים, שנולדה בעקבות השערה זו. עד היום, אומר גזאניקה, הנתונים שנאספו בנושא אינם מהווים הוכחה לכך. ד"ר גזאניקה מוסיף: "אין זה אומר שאין קשר בין הדברים, אולי המדענים עדיין לא הבחינו בו".

יחד עם זאת הבחינו מדענים בשינויים החלים בסינפסות במוח כתוצאה מלמידה. שינויים אלה אינם תורשתיים או התפתחותיים, אלא תוצאה של התנסות בפעילות שהיא בעצם למידה.

לדוגמא, נניח שאדם התחיל ללמוד לנגן בגיטרה. אחרי חודשים של לימוד המוח שלו "גייס" נוירונים חדשים כדי לתמוך במיומנות שלו בניגון בגיטרה, במיוחד אזור קליפת המוח האחראי לפעולת הידיים התפתח, ועל-ידי כך המוח השתנה כתוצאה מהלמידה.

התנהגות הלמידה שלנו יכולה, תוך שינוי מבנה המוח, לגרום לנוירונים במוח לתאם את פעילותם, להגיב לנתונים חדשים ולתמוך במיומנויות חדשות.

מדברים גם על "חלון זמן", ישנם גילים בהם הלמידה היא יעילה יותר והביטוי הוא בשינויים גדולים יותר במבנה המוח, בניגוד לתקופות אחרות בחייו של הייצור החי.

כיווני מחקר חדשים

ביום העיון הנ"ל, פרופסור עידן שגב מהאוניברסיטה העברית ציין, כי קיימות כיום רמות שונות במחקר המוח והקשר ללמידה, חקר במיפוי המוח, חקר רשת הנוירונים במוח, הסינפסות ועד לרמה המולקולארית והכימית. הוא מאמין, שמוח האדם ניתן לחיקוי, וגילה שצוות בין-לאומי החל, בסיוע מחשב רב עוצמה, לבנות מודל מתמטי של המוח בפרויקט "המוח הכחול" (ראה מסגרת). הוא גם גילה שכבר היום נעשה ניסוי באמצעות 500 מיקרו אלקטרודות, שנשתלו בקליפת המוח של קוף להעברת "המחשבה של הקוף", מידע במוח שבדרך כלל הזיז את ידו של הקוף, אל מחוץ לגופו. המידע שהועבר גרם להזזת יד מלאכותית מבלי שהיד הייתה קשורה לגופו של הקוף. האם נגיע למצב שבו נדע לקרוא את מחשבותיו של האדם?

אולי ניתן יהיה בעתיד להתערב ישירות במבנה ובכמות תאי המוח, ולגרום לשינויים בלמידה ובתפקוד האדם. בעוד התגליות יכולות להביא לתקוות חדשות בריפוי מחלות חשוכות מרפא וטיפול בבעיות קשב ולמידה, יש להן גם השלכות משמעותיות מבחינה חברתית, ויתכן שאף טמונה בהם סכנה לחברה. פרופסור שגב מדגיש, שבמקביל למחקר יש לטפל בבעיות אלה במה שמכונה "נוירו-אתיקה" לקביעת השימושים המותרים, ובעיקר אלה האסורים בהתערבות במוח של יצורים חיים.

תגיות: חקר המוח
כתבות נוספות במדור מדע
עוררו עניין השבוע

עוד כתבות נצפות...

חדשות-ראשי מדע חקר המוח ולמידה

-->
Feedback Form