ברוסיה מתגעגעים ל"תקופת הזוהר"
פוטין מנסה להחזיר את רוסיה למעמד של מעצמה, לפחות אזורית. רוב האליטה החדשה מורכבת מאנשי קג"ב לשעבר וסטאלין הופך למנהיג נערץ
| 01/02/2007 | גדעון בלמקר - אפוק טיימס ישראל |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
|

ברית שנחאי כמשקל נגד לברית נאט"ו
רוסיה, שיש לה יחסים פוליטיים וכלכליים מורכבים עם ארה"ב, האיחוד האירופי ונאט"ו, מנסה לחזק ולבסס את קשריה עם מדינות שונות באזורה, אסיה. לא מזמן אמר פוטין: "יחסינו עם סין טובים היום יותר מאי פעם בהיסטוריה... יש לנו אינטרסים מדיניים משותפים כמו גם אינטרסים כלכליים משותפים". בשנת 2001 הקימה רוסיה ביחד עם סין, קירגיסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן וקזחסטן את ברית שנחאי, ברית לשיתוף פעולה כלכלי ולהבטחת היציבות הצבאית של החברות בה. לאיראן, פקיסטן, מונגוליה והודו יש כעת מעמד של משקיפות. בפסגת הברית בשנת 2006 אחמדיניג'אד היה אורח כבוד וקרא לחברות "להילחם בכוחות שתלטניים", ורמז לכיוונה של ארה"ב.
קריאתו של אחמדיניג'אד נפלה על אוזניים קשובות ברוסיה, בה אנשים תופסים את אמריקה כמעצמה וכמתגרה. הם שואפים להחזיר לרוסיה את מעמדה כמעצמה, כפי שהיה בתקופה הסובייטית ואבד. ד"ר אלק אפשטיין מהאוניברסיטה הפתוחה, מחבר הספר "טיהורים פוליטיים ואתניים בברית המועצות-1953-1918", מסביר את הלך הרוח הרווח כיום בקרב הציבור הרוסי: ”האנשים חושבים 'הנה, אז היינו מעצמה ענקית ועכשיו אנחנו לא!'. את המעצמתיות הזו הם מנסים להחזיר, לשחזר. זה שהאמריקאים נכנסים למדינות ברית המועצות לשעבר, זה נתפס כקטסטרופה בדעת הקהל, זה שהמדינות הבלטיות, ליטא, לטוויה ואסטוניה, חברות בברית נאט"ו נתפס באופן רע ביותר. אנשים רואים את מה שקורה בגרוזיה ובאוקראינה ורואים בזה פרובוקציה אמריקנית".
געגועים לסטאלין
השאיפה לחזור למעמד של מעצמה, שבאה לידי ביטוי אצל פוטין בבריתות וביחסיו הבין-לאומיים, מתבטאת בדעת הקהל כנוסטלגיה לתקופה אפלה. אפשטיין מצטט בספרו סקר שנערך במארס 2003, לציון 50 שנה למותו של סטאלין, בו נדרשו המשיבים לציין אם השפעתו של סטאלין הייתה חיובית או שלילית - 53 אחוזים מן המשיבים הגדירו את השפעתו הכוללת של סטאלין כ"חיובית", בעוד ש-33 אחוזים בלבד הגדירו אותה כ"שלילית". בתשובה לשאלה מי מבין המנהיגים הרוסיים במאה העשרים הוא הגדול מכולם, סטאלין זכה במקום הראשון. אחוז הרואים בסטאלין דמות חיובית עלה בהתמדה מאז פירוקה של ברית המועצות. בחנויות ספרים ברוסיה ניתן למצוא ספר חדש בשם "בפני סטאלין אירופה תשתחווה".”אם תיכנס לחנות ספרים ברוסיה, ותחפש את הערך 'סטאלין'”, אומר אפשטיין, “בחצי מהספרים סטאלין הוא דמות חיובית, זה מעיד על היחס".
רוב האליטה החדשה מורכבת מאנשי קג"ב לשעבר
בחודש שעבר התפטר הארכיבישוף החדש של פולין, לאחר שהודה כי שיתף פעולה עם המשטרה החשאית בתקופה הקומוניסטית. לפני כחודשיים, נשיא רומניה גינה באופן פומבי את הקומוניזם וכינה אותו "נפשע ובלתי חוקי". מדינות אלו עברו תהליך מסוים שאפשר להן לעבור לשלב אחר. לא בטוח שרוסיה, שבה פוטין השיב את ההמנון הסובייטי (אם כי בשינוי מילים קל), הרחובות עדיין קרויים על שמם של מנהיגים סובייטים וגופתו החנוטה של לנין היא אתר תיירות, מעוניינת לעבור את תהליך דומה.
"בראש ובראשונה חייבים להכיר בעובדה שהתפוררות ברית המועצות הייתה האסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה", כך צוטט פוטין על-ידי כתב של "אסושיאטד פרס" בעיתון "סאן דייגו יוניון טריביון", בכתבה משנת 2005. גילוי של ערגה לעבר, התואם גם את האווירה בציבור.
"אם מנתחים את האליטה החדשה ברוסיה”, מסביר אפשטיין, "מרביתה מורכבת מאנשי קג"ב [לשעבר]. חשוב לציין, [שאף על פי] שהארגון הזה עשה פשעים די גדולים... אי אפשר להשעות או לפטר [כיום] אדם בגלל קשריו לקג"ב, אולי להפך, זה רק יוסיף לו 'נקודות'”.
ספרו של ד"ר אלק אפשטיין, “טיהורים פוליטיים ואתניים בברית המועצות 1918-1953" סוקר את הטיהורים האתניים והרציחות הפוליטיות בימיהם של לנין וסטאלין. ספרים כאלה, הסוקרים ובוחנים את העבר ואת פשעי המשטר הסובייטי, אינם נקראים ברוסיה, ויוצאים לאור בכמויות קטנות מאוד. ”זה לא שמתכחשים לכך שהיו קורבנות", אומר אפשטיין, "אבל מתייחסים גם אל הרודפים, וגם אל הנרדפים כחלק מהיסטוריה אחת, שבסך הכול הייתה הירואית. ברוסיה, בתקופתנו, כבר במשך שנים רבות, הגיבורים בסדרות, האנשים הטובים, הם אנשי קג"ב".
לאחר כל כך הרבה שנים של שלטון קומוניסטי, אנשים חושבים בעזרת מושגים שנוצרו על ידי המפלגה הקומוניסטית. כדי להצליח לעבור באמת לחברה פתוחה, הציבור צריך להתמודד עם פשעי המשטר הקומוניסטי ולסלק את הצל הזה מליבם.
"איש כמו פוטין יכל בקלות לעשות קריירה בימי ברז'נייב ואנדרופוב... שם המדינה שונה קצת, השטח קצת השתנה, אבל ה-'raison d’etre', הגיון הבסיס של המדינה, לא השתנה", אומר אפשטיין.
"הבעיה היא, שהציבור לא רוצה להתמודד עם העבר, והמשטר לא רוצה שהציבור יתמודד".








