קיבוץ שדה בוקר בנגב, שממה שהפכה ליישוב פורה – צילום: סטיואד סמרלפילד

כבר בשנת 1997 הכיר האו"ם בבעיית הפיכת שטחים גדולים בעיקר באפריקה ובאסיה למדבריות.

שנת 2006 הוכרזה כשנת "המדבר והמדבור" הבין-לאומית ונערכו במשך השנה כנסים בין-לאומיים ואזוריים רבים, ונתקבלו החלטות מכריעות שהבולטת מכולן אולי, היא נטיעת 7 מיליון עצים בעולם במשך שנת 2007. ההחלטה התקבלה בכנס של האו"ם על התחממות כדור הארץ שנערך בשנת 2006 בקניה. כמו מרבית הבעיות הסביבתיות, גם תופעת המדבור חוצה גבולות.

לישראל מקום מיוחד

ישראל נחשבת למקום ייחודי בעולם בתחום חקר המדבר ויישוב אזורים מדבריים. בכנס בשדה-בוקר שהתקיים בסוף שנת 2006 (ראה כתבה "מחקר ויישומו במגוון תחומים בשדה-בוקר" בעמוד זה). "ישראל רכשה לעצמה שם עולמי על כך שלא רק נאבקה לדחות את הפיכת שטחיה למדבריות אלא אף למדה לשנות את פני המדבר לסביבת חיים, כאשר שטחי מדבר גדולים הפכו לאדמות פוריות" נאמר בהזמנה לכנס. פעולות ישראל בתחום כוללים חקלאות מותאמת, ייעור ויוזמות כלכליות שאחת מהן היא וודאי הקמת מכון המחקר בשדה-בוקר.

המומחה הבין-לאומי לחקר המדבר פרופסור ג'פרי סך מאוניברסיטת קולומביה, ארה"ב, שלח במשך הכנס מסר מוקלט בו הוא קורא לישראל: "לחדש את מחויבותה להפוך למובילה בנושא חקר המדבר", הוא מוסיף "כבר היום יש לישראל תפקיד מוביל בעולם בנושאים כמו שימור מים".

הסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאו"ם

ב- 17.1.07 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בניירובי שבקניה, בין משרד החוץ לבין UNEP תוכנית האו"ם לאיכות הסביבה, בדבר יישום "תכנית באלי לסיוע טכנולוגי ובניית יכולות בתחום הסביבה" [1].

ישראל תתמקד בהעברת ניסיון וידע טכני באמצעות תכניות משותפות בתחום בניית יכולות בנושאי איכות סביבה, כולל ניהול מקורות מים, מחסור במים, סניטציה, ניהול שפכים, אבטחת מזון וחקלאות, ניהול שטחים צחיחים ומדבור.

כמו כן ההסכם מדגיש את מחויבותה של ישראל ל"תכנית באלי". המכון לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין ומדרשת שדה בוקר וודאי ימצאו כר נרחב לפעולה במסגרת הסכם זה.

[1] תוכנית באלי המוכרת גם בשם PPLH מתמקדת בחינוך לאיכות הסביבה וסיוע לקהילות בנושא. הארגון וללא מטרות רווח, יושב בעיר באלי שבאינדונזיה, ויצר קשרים עם ארגונים רבים בעולם, עכשיו גם עם מש"ב במשרד החוץ הישראלי.

מחקר ויישומו במגוון תחומים בשדה-בוקר

המכון לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין בשדה-בוקר שהוקם כבר בשנת 1974, עוסק בחקר תופעות מדבריות ובקידום אמצעים לפיתוח וליישוב הנגב ואזורים צחיחים. הוא ייחודי בעולם בתחום זה ואף זכה בתחילת נובמבר 2006 לארח את הכנס בינלאומי בנושא מדבריות ומדבור. בכנס השתתפו נציגים מ- 30 מדינות כולל נציגים מירדן ומהרשות הפלסטינית וביניהם המומחה הירדני ד"ר חאלד נאסר . הכנס אורגן על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בחסות האו"ם, בשיתוף פעולה עם משרד החוץ. "ישראל רכשה לעצמה שם עולמי על כך שלא רק נאבקה לדחות את הפיכת שטחיה למדבריות אלא אף למדה לשנות את פני המדבר לסביבת חיים, כאשר שטחי מדבר גדולים הפכו לאדמות פוריות" נאמר בהזמנה לכנס. הפעולות כללו חקלאות מותאמת, ייעור ויוזמות כלכליות שאחת מהן היא וודאי הקמת מכון המחקר בשדה-בוקר.

עיקר המחקר במכון על שם יעקב בלאושטיין הממוקם במדרשת שדה-בוקר מתרכז בתחומים של פיזיקה של הסביבה, מטאורולוגיה, אנרגיה סולרית, ניהול משאבי מים, אקולוגיה, פיזיולוגיה של צמחים ושל בעלי-חיים, חקלאות מדברית, ארכיטקטורה מדברית, ביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית וחקר התא. תחנות מחקר רבות פרוסות בשטחי מדבר הנגב ותומכים במחקר בסיסי ושימושי בתחומים האלה.

בשדה בוקר קיים המרכז הלאומי לאנרגיה סולרית וגם חווה סולרית, ויש להם כנראה עתיד. על פי שבועון הכלכלה האמריקאי בזנס-וויק, בשנת 2050, אנרגית השמש תהווה מקור לחמישים אחוזים מתצרוכת האנרגיה העולמית.

מדרשת שדה בוקר לא רק חוקרת את נושא הסביבה אלא גם מיישמת את תוצאות המחקר שלה באדריכלות מדברית הגורמת לוויסות חום וקור בבית. חלק ממבני האוניברסיטה נבנו על-פי שיטות שונות של פיתוח בר-קיימא כגון: שימוש בחומרים טבעיים או ממוחזרים, קביעת מיקום וכיוון בניינים המביאה לחיסכון באנרגיה ושימוש באנרגיה מתחדשת.

בשנת 1976 הוקם בשדה-בוקר בית-הספר התיכון לחינוך סביבתי המשלב שיטות הוראה בין-תחומיות במקצועות הסביבתיים.

משלב שיטות הוראה בין-תחומיות, והסביבה והטבע הם נקודת המוצא ללימודים במקצועות הסביבתיים.

בית-הספר הוא ארבע-שנתי (ט'–י"ב), וכפי ששמו מעיד עליו, הלימוד בו ממוקד בתחומי האקולוגיה ומדעי הסביבה. בבית-הספר לומדים כ-250 תלמידים מכל רחבי הארץ, רובם תלמידי פנימייה. בית-הספר בגמר לימודיהם ניגשים התלמידים לבחינות בגרות כמקובל, ונוסף על כך הם עומדים בבחינה בלימודי סביבה, המוכרת ומאושרת על-ידי משרד החינוך.