תנו לאישה לנצח

הם שגרירים נפלאים למדינת ישראל - הם כבר היו בהונג קונג, סין, טיוואן, ארה"ב, קנדה, ספרד, גרמניה, סלובניה ,

נורבגיה, פינלנד, דנמרק, שוודיה ובעוד ארצות רבות. הם צעירים ומסוגלים להראות לעולם גם את הפנים היפות של המדינה, ולהשמיע קולות נוספים הבוקעים מכאן.

"מקהלת מורן" היא מפעל של אישה אחת, מפעל שסך כל מרכיביו יחד גדולים יותר מהשלם. למקהלה יש ארבעה הרכבים בגילאים שונים; החל מגיל 4 וכלה בגיל 30 כולל אנסמבל של זמרים בוגרים. בנוסף פועלים גם שלושה הרכבים למען הקהילה המשלבים בתוכם ילדים חולים וטעוני טיפוח, וכן מרכז למוסיקה ווקאלית שהוקם בשנת 2002. כל העשייה הזאת נובעת מה"אני מאמין" של נעמי פארן, המנצחת והמנהלת המוסיקלית של המקהלה; אישה בעלת רקורד עשיר בתחום המוסיקה והחינוך המוסיקלי.

פארן מאמינה בכוחה של השירה כדרך ביטוי אנושית וטבעית, היכולה לפתח הקשבה, רגישות, הבנה וסובלנות אצל היחיד ולגשר בין בני אדם בין עמים ובין תרבויות. היא אף מאמינה בייחוד ובפוטנציאל הגלום בכל אחת ואחד מהזמרים שהיא מקפידה לטפח החל משנת 1986, ונותנת מקום לביטוי של מגוון היכולות והכישרונות של כל אחד מהם.

את קולותיהם של "מקהלת מורן" ו"אנסמבל זמרי מורן" מבית יצחק, בביצוע של היצירה "גלוריה" של ויולדי, זכינו לשמוע במסגרת סדרת קונצרטי "שחרית מוסיקלית" בצוותא ב-17 למארס, בליווי רביעיית המנדולינות המופלאה של שמואל אלבז. הרביעייה ניגנה גם עוד שתי יצירות ספרדיות של אלבניז ודה פאיה, וזכתה לתשואות חמות של הקהל.

"מקהלת מורן" צילום: משה כהן

היצירה "גלוריה" היוותה את עיקר החלק הראשון של הקונצרט ובנוסף למקהלה ולרביעיית המנדולינות השתתפו בביצועה עוגב (זוהר שפי) וקונטרבס (גלעד אפרת) – כולם יחד נתנו הופעה שויולדי עצמו היה בוודאי מתענג עליה לו זכה להיות נוכח בה.

ויולדי (1678-1741), מלחין פורה ביותר, היה כומר ששימש גם כמורה למוסיקה במעון ליתומות בוונציה. הוא חיבר יצירות עבור כל אחת מהבנות ששהו במעון, ו"גלוריה" (תהילה) נכתבה עבור אחת מהן.

אותן נערות הפכו לנגניות מן המוכשרות של התקופה, תקופה אותה הצלחנו לדמיין מעט בעת הישמע קולן של מקהלת מורן הצעירה ושל הזמרות הסולניות של האנסמבל: ענת ונגר (אלט) ברוכת הכישרונות המשמשת גם כמנהלת האנסמבל (וגם מוצאת זמן ללימודי רפואה), ליסה ורכובסקי (אלט), אלינור זון וסשה פלקובסקי (שתיהן סופרן).

אחת הפסגות המוסיקליות הייתה קטע מרגש בשם "האישה הנבגדת", שזכה לבצוע קולי קסום של גן–יה בן-גור אקסלרוד, כשליד הפסנתר לווה אותה רון טרכטמן .

חלקה השני של השחרית המוסיקלית אירח שירי עמים בעיבודים מקוריים; עירוב זה היה בו קצת מכל דבר – מיצירות קלאסיות של מוצרט ופורה בשירתה של עינת ארונשטיין, שזכתה לאהדת הקהל על הביצוע ההרמוני והמרשים, ועד הצימוק בדמות מפגש בין-דורי מחמם את הלב, בו זכינו לשמוע את "שיר היקינטון" בביצוע מיוחד של אביטל סלע יחד עם אביה אייל סלע, שגם ניגן קטעים משלו והפליא בשליטתו בכלי נשיפה אתניים: חליל עץ מהודו, קלרינט האופייני ליוון ולטורקיה ואבוב בעל עצמה עזה. הנגינה באבוב החזירה אותנו לאיסטנבול, שם ניתן גם כיום לשמוע את נגינת היניצ'רים, לוחמים טורקים ששרתו את הסולטנים בתקופת האימפריה העות'מאנית.

שיתוף בין הדורות נמשך עם המורה לפיתוח קול של המקהלה הצעירה סיוון רותם, במפגן קולי צלול וזוהר של שירים דרום אמריקאיים בליווי יהודה שרייר בגיטרה, ומכאן היישר לאפריקה עם שיר מעורר, מלא קצב של שבט זולו בביצוע סוחף של כל המקהלה כמחווה למפגש שקיימו בוונקובר בקנדה עם מקהלה אפריקאית.

את המיזוג הנפלא של יכולת, מיומנות ורגישות קיבלנו לסיום ביצירה כחול-לבן, בקולה הערב והחודר של דורית נימני בשיר אתני ישראלי מזרחי, כמתבקש מחוויה מוסיקלית המתקיימת באולם צוותא המיתולוגי.

.

עוד כתבות נצפות...