ירוק על קצה המזלג – 11.05.06

כנרת - חוף כורסי למכירה

ים כנרת - צילום אפוק טיימס

תושבי האזור אינם מסכימים לגזירה והחליטו לצאת למאבק ציבורי ולפתוח במחאה. הם הקימו אוהל הסברה ומחאה ליד המפל הלבן בדרום הרמה. אם חוף כורסי יקר לכם וחשוב לכם שיישאר ללא בנייה, אתם יכולים לצרף את חתימתכם לעצומה באמצעות אתר האינטרנט של מפלגת הירוקים: http://www.green-party.co.il/lists/?p=subscribe&id=8 , ובכך להצטרף ליותר מ-15,000 אוהבי כנרת שכבר עשו זאת.

סכנת לגרימת מחלת סרטן במקום העבודה

בצרפת נערך מחקר שתוצאותיו מראות כי 8 אחוז ממקרי הסרטן בצרפת, כ-20,000 מקרים מדי שנה, נגרמים במקומות העבודה. הארגון הצרפתי לחקר הסרטן (ARC) וארגון "חקר תאונות החיים" (FNATH), החלו לחקור את הנושא בשנת 2002. נמצא ש"האשמים" הראשיים הם חומרים להדברת מזיקים, אסבסט ואבק הנגרם מעיבוד עץ. כרבע מהעובדים בצרפת נחשפו לחומרים אלה בחקלאות ובתעשייה. החשיפה יכולה לגרום לכל סוגי הסרטן אף כי סרטן בדרכי הנשימה הוא הנפוץ ביותר. לגבי החשיפה לחומרי הדברה בחקלאות, מסתבר שהיא לא נוגעת לחקלאים בלבד, אלא גם לבני המשפחה שלהם החיים בסביבה חקלאית, ולאחרונה גם לאנשים המגדלים צמחים בגינת הבית ומשתמשים בחומרים להדברת מזיקים. אצל אנשים שהצהירו כי הם מטפלים בצמחי הבית בחומרי הדברה לאורך זמן קיימת סכנה גדולה פי 2.6 לחלות בסרטן לעומת הסיכון בקרב האוכלוסייה הרגילה. מחקרים עדיין מתקיימים בנושא.

החשיפה לאסבסט התפרסמה לאחרונה כאשר נשיא צרפת ז'אק שירק הורה להחזיר את נושאת המטוסים שיצאה מכלל שימוש "'קלמנסו" שהייתה בדרכה להודו לפירוק והשמדה. ארגונים ירוקים בהודו ובעולם כולו, כולל בצרפת, יצאו במערכה נרחבת נגד "העברת מזהמים למדינות מתפתחות" שאילצה את הנשיא לנקוט בצעד יוצא דופן ולהחזיר את נושאת המטוסים לצרפת.

האבק הנגרם מעיבוד עץ מסכן את הנחשפים בסרטן האף והסינוסים. נמצא באותו מחקר שסכנת הסרטן אצל נגרים ואלה העובדים בחיבור רהיטים גדולה פי 40 מאשר אצל אוכלוסיות שלא נחשפו לאבק.

אז אם זה קורה בצרפת, זה בטח יכול לקרות גם אצלנו!

פרסים ל"אלופי העולם"

האלופים במקרה זה הם פרטים או קבוצות בעולם שתרמו באופן משמעותי תרומה מוכרת לשימור הסביבה או לשמירה על משאבים, ברמה עולמית או אזורית. הפרסים מוענקים על-ידי ארגון האומות המאוחדות לאיכות הסביבה (UNPE). הפרס אינו כולל מענק כספי.

הזוכים לשנת 2005 הם:

טוולדה ברחן מאתיופיה האחראי לארגון הוועדה למגוון החיים (biodiversity) ופעיל בארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) .

טומי קוה מסינגפור, פעיל ברמה עולמית למען כדור הארץ והאוקיאנוסים וברמה מקומית במסגרת האוניברסיטה הלאומית של סינגפור.

דמות ידועה הרבה יותר, מיכאל גורבצ'וב. לפני היותו נשיא ברית המועצות לשעבר, הוא כיהן כשר החקלאות, והתערב כדי למנוע עימותים על נתיבים ימיים בעולם כולו. כשר החקלאות הוא טיפל באסון האקולוגי בימת ארל, (Aral) ואז נוכח בחשיבות השמירה על איכות הסביבה. ימת ארל איבדה 60 אחוזים מהמים שלה בשל הטית מי המעיינות שהזינו אותה להשקיה. דבר שגרם לשינויי מזג האוויר באזור וסערות אבק פיזרו חלקיקים שגרמו למחלות לתושבי האזור.

רוזה אלנה סימאון מקובה, על תרומתה בהעלאת המודעות לאיכות הסביבה בחיי היום יום בקובה.

ארגון הנשים לפיתוח ולסביבה של ארצות הברית (WEDO) הפועל מזה 15שנה. הארגון הוא הדובר לשוויון זכויות בלב המאבק לפיתוח ולאיכות הסביבה.

מוחמד-אל אשרי ממצרים על תרומתו לשימוש נבון במשאבים טבעיים.

מסומט אבטקר, סגנית הנשיא הראשונה של איראן, על מאמציה בפתרון בעיות של זהום אוויר בטהרן ושימור העולם הימי במפרץ הפרסי.

[1] ימת ארל מחולקת בין קזאחסטאן לאוזבקיסטאן, אז חלק מברית המועצות, הייתה בשנת 1973 הרביעית בגודלה. בשנת 1987 הייתה במקום השישי בלבד. במשך יותר משלושים שנה היטו מים משתי מעיינות המזינים את ימת ארל כדי להשקות את שדות הכותנה. הימה איבדה 60 אחוזים מהמים שלה, מליחות המים עלתה מ-10 אחוזים ליותר מ-23 אחוזים.בשנת 1987 הפך מזג האוויר האזורי לחם ויבש יותר. ככול שנסוגו המים החלו סערות אבק מפזרות חלקיקים הנושאים מלח ושאריות של חומרי הדברה. התופעה גרמה למחלות רבות בדרכי הנשימה והעיכול וגם לירידה משמעותית של היבולים שנפגעו מהאבק.

עוד כתבות נצפות...