רוזנקווליר - אביר הורד

האופרה רוזנקווליר זכתה להצלחה מסחררת בהפקת הבכורה שלה בדרזדן בשנת 1911, והיא אחת מהאופרות הגרמניות הבודדות שזכו להכרה ברחבי העולם.

העלילה של האופרה רוזנקווליר מתרחשת בווינה של אמצע המאה ה-18, בביתה של המרשלין שהיא הנסיכה מריה תרזה הנשואה לפילדמרשל, אחד האנשים החשובים בווינה. בזמן שבעלה מבלה במסע ציד, אנו מוצאים את המרשלין בת ה-32 מתנה אהבים עם אוקטביאן, רוזן צעיר בן 17. לפתע מגיע דודנה של המרשלין, הברון אוקס הזקן והשמן, שירד מנכסיו ומקווה לשפר את מצבו הכלכלי על-ידי נישואים לסופי, עלמה צעירה ויפה, בתו של פון פנינל, סוחר עשיר, המקווה לזכות בתואר אצולה. אוקטביאן מתחפש למשרתת, והברון אוקס מחזר "אחריה ומציע "לה" לסעוד איתו בערב. אוקס מבקש מהמרשלין שתמליץ על אביר שיביא לארוסתו סופי ורד עשוי מכסף, על פי המנהג בחוגי האצולה בווינה. המרשלין מראה לאוקס תמונה של אוקטביאן (המשרתת המחופשת) וממליצה עליו להיות "הרוזנקווליר" – אביר הורד.

ואמנם אוקטביאן משמש כאביר הורד ומביא לסופי את הורד הכסוף. אוקטביאן וסופי מתאהבים. אביה מתנגד נחרצות, בעוד זוג נוכלים ולצ'אק ואניה "בוחשים בקלחת". במערכה האחרונה מגיע הסבך לשיאו ונפתר תודות לאצילותה של המרשלין.

שחקנים בתמונה:חן רייס ולינדה פבלקה צלם:יוסי צבקר

מה שמאפיין את האופרה רוזנקווליר היא ההרמוניה בין הטקסט והמוסיקה. נושאים מוסיקליים מיצגים דמות או רעיון. כל תנועה על הבמה משתקפת בתזמורת כמו הקרן בפרלוד המבטאת את הקשר הארוטי בין האשה הנשואה למאהבה הצעיר, או בעת הענקת הורד, המהווה רגע מרכזי באופרה, שבמהלכו מתאהבים הצעירים ממבט ראשון. זה רגע של הרמוניה המבוטא באמצעות החלילים, הנבל והכינורות. בשיחה עם הזמרים לפני הצגת הבכורה של האופרה בדרזדן ב-1911, אמר המנצח קראוס: "אין טעם באופרה אם אין מבינים בה כל מלה". ענה על כך שטראוס: "כן, כל עוד ניתן גם את המוסיקה שלי לשמוע פה ושם". ואמנם ישנה הרמוניה בין דרישות המוסיקה והטקסט בין שטראוס המלחין לבין הוגו פון הופמנשטאל, כותב העלילה. אחד הרגעים המרגשים באופרה הוא המונולוג במערכה הראשונה, כשהמרשלין מבינה שהגיע הרגע ממנו חששה, ועליה לפנות את מקומה לנערה הצעירה. המרשלין מתנהגת באצילות ומוותרת על מאהבה. בסיום האופרה במערכה השלישית המרשלין אומרת: "כן כן, אהבה צעירה זה הדבר האמיתי. אני זוכרת זאת היטב, אני מבכה את אובדנה, איבדתי אותה לנצח וגם משהו מעצמי, אני שמחה עבורם, אני מקנאה בהם, אני עדיין יכולה להתנהג באצילות, כן כן". בשתי מילים אלה כן כן, מסתיימת האופרה, כשהמרשלין עוזבת את הבמה. זוהי אחת היציאות המפורסמות ביותר בעולם האופרה, איש אינו מת או הורג או קרתה איזו טרגדיה של אובדן. קטע קצרצר של שני הצלילים האלה, כן כן, דוחסים הרבה רגשות לרגע אחד קצרצר שמתאפשר בגלל העושר המרגש של המוסיקה בשלוש השעות שקדמו.

הבמאי מכסימיליאן של הביא את האופרה רוזנקווליר בכל רגע ורגע לרמה של שלמות שלא נראתה כמוה, על-ידי כך שידע לבחור בחוכמה את כל הצוות, מהזמר בעל התפקיד הקטן ביותר דרך מעצב התפאורה, התלבושות, התזמורת, המנצח וכל הזמרים ללא יוצא מן הכלל. חן רייס (סופרן) כסופי, לינדה פבלקה (מצו סופרן) כאוקטביאן, ננסי וייסבאק (סופרן) כהאמרשלין, שרות שלושתן את הטריו הגדול בסיום המערכה השלישית.

גם קורט רידל בתפקיד הברון אוכס בקול הבס, כבש את הקהל, גם בקולו וגם ביכולת המשחק וגמישות גופו. נוכחותו הבימתית מרשימה ביותר.

את תפקיד הזמר האיטלקי הנודד שר טוד וילנדר כטנור. נוכחותו על הבמה למרות שהייתה קצרה, מחשמלת ומושלמת.

אשר פיש ניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון שהטיבה להשתלב ולנגן בצורה יוצאת מן הכלל.

יש לציין את מעצב התפאורה והתלבושות האמן הבינלאומי גוטפריד הלנוויין. הלנוויין הצליח להרהיב אותנו בצד החזותי של ההפקה. היו רגעים עוצרי נשימה ביופי בצבעוניות ובהרמוניה שנוצרה על הבמה. הלנוויין אמר: "בדיוק כמו שהמוסיקה בנויה מטונים ומקומפוזיציה, כך רציתי ליצור קומפוזיציה בצבעים".

לכל מערכה היה הצבע שלה, בהתאם לאווירה שרצה הבמאי לבטא: את המערכה הראשונה צבע הלנוויין בגוונים שונים של כחול, את המערכה השנייה צבע כולה בזהוב וצהוב ובמערכה השלישית שלט הצבע האדום כביטוי לנוכחות של אווירה יצרית ורגשית שיצר הרמוניה מושלמת בין הטקסט והמוסיקה.

האופרה רוזנקווליר,כפי שהיא מוצגת באופרה הישראלית, היא חוויה מיוחדת במינה אסור להחמיץ!

עוד כתבות נצפות...